שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    אם הייתי שר הבריאות
    איך הפוליטיקאים מבזבזים ומקלקלים את מערכת הבריאות הישראלית - ומה ניתן לעשות נגד זה

    והרי אזהרה: הטור הזה לא תקין פוליטית. בכלל לא. מומלץ לחולי לב, לפוליטיקאים ולנשים בהריון לדלג עליו, לעבור ישר להורוסקופ, ולקרוא את השטויות הנחמדות שכתובות שם, במקום את השטויות המרגיזות שכאן.

     

    אם הייתי שר הבריאות, אז הייתי נפגש כבר מחר בבוקר עם שר האוצר משה כחלון ושר הכלכלה אלי כהן. הייתי מספר להם שכל יום, אבל כל יום, מתים בבתי החולים של הארץ הזאת יותר מ-20 בני אדם מוות איטי ונורא, והמוות שלהם נגרם מעישון סיגריות. 8,000 איש בשנה, כל שנה. הייתי אומר להם שזה אסון, שזה פיקוח נפש, ולכן חייבים כבר מחר בבוקר להטיל מס מטורף על הסיגריות. מס כל כך גבוה, שיגרום לרוב המעשנים בארץ להיגמל מן הסיגריות כדי לא להתרושש, או להפסיק לעשן כי נגמר להם הכסף. מס כל כך גבוה, שיגרום לחיזבאללה להפסיק להבריח אלינו חשיש מלבנון, ולהתחיל להבריח לכאן קרטוני מלבורו.

     

    אם הייתי שר הבריאות, אז את כל הרווחים מהמס הזה הייתי משקיע בבדיקות סקר לגילוי מוקדם של סרטן השד וסרטן המעי הגס. ככה הייתי מציל עוד אלפי ישראלים כל שנה, וגם חוסך לאוצר המדינה המון כסף. הייתי מגלה לכחלון שכל חולה סרטן עולה לאוצר המדינה הזאת הון תועפות, ומולו העלות של קולונוסקופיה לכל אזרח ישראלי שהגיע לגיל 50 היא כסף קטן מאוד.

     

    ואז, אם הייתי שר הבריאות, הייתי נפגש עם שר התחבורה ישראל כץ. הייתי משכנע אותו בדמעות ובתחנונים לא לחדש את רישיון הרכב לכל אישה מעל גיל 50 שלא עשתה ממוגרפיה בשנתיים האחרונות. לא רק לה, אלא גם לא לכל אזרח מעל גיל 50, גבר או אישה, שלא עשה בדיקת קולונוסקופיה בחמש השנים האחרונות. אין בדיקה – אין רישיון. סעו באוטובוס. או שתביאו הצהרה עם אישור נוטריוני, שאומרת שאתם מודעים לזה שאתם משחקים רולטה רוסית עם החיים שלכם. ואתם משחררים את המדינה ואת קופות החולים מהעלויות של סרטן השד והמעי הגס שלכם, אם חס וחלילה יהיו לכם בעתיד. תאמינו לי, כולם ירוצו להיבדק. הפעולה הפשוטה הזאת של שר התחבורה הייתה מצילה כל שנה הרבה יותר אנשים מכל הרמזורים והמובילאיי ביחד.

    קריאה לשר הבריאות. יעקב ליצמן (צילום: אביגיל עוזי)
    קריאה לשר הבריאות. יעקב ליצמן(צילום: אביגיל עוזי)

    אם הייתי שר הבריאות, הייתי נפגש מחר עם שרת המשפטים איילת שקד. והייתי מתחנן בפניה שתעביר בכנסת בהליך מזורז חוק שאוסר על לידה ביתית. חוק עם שיניים, חוק עם עונשי מאסר לכל מיילדת או רופא או דולה שממליצים למישהי ללדת בבית. כי זאת פשוט סכנת נפשות. את רוצה ללדת לידה טבעית, בחדר חשוך ושקט, בתוך אמבט מים זורמים, עם שמנים ארומטיים, בלי אפידורל ובלי רופאים, ועם דולה מחייכת? סבבה. אין בעיה. אבל תעשי את זה במרחק של עד מאה מטר בקו אווירי מחדר ניתוח, לא יותר. כי בדרך כלל הלידה הביתית עוברת חלק ויפה, אבל מדי פעם היא מסתבכת. כמו כל לידה. ואז, בזמן שייקח לך להגיע לחדר ניתוח, את או התינוק שלך עלולים למות. זה לא תרחיש היפותטי, זה קורה אצלנו כל שנה, שוב ושוב. וזאת לא רק טרגדיה אלא גם מוות מיותר, שאפשר למנוע בקלות.

     

    אם הייתי שר הבריאות, הייתי מתווכח עם שרת המשפטים גם על שערוריית סימון המזון המשמין. זאת דוגמה נוראה של איך הון ושלטון ממשיכים להאכיל את הילדים שלנו, תסלחו לי, חרא. והם לא רוצים שנשים לב לזה. זה נושא בוער שמגיע לו טור שלם, והוא עוד יקבל אותו ממני.

     

    אם הייתי שר הבריאות, הייתי מתחיל לשאול את עצמי כמה שאלות קשות. למשל, איך ייתכן שהמגזר שלם, החרדים, יותר מחצי מיליון נפש, מוציא מתוכו כל כך מעט נשים ואנשים שיכולים ורוצים להיות רופאים. למה הרמב"ם כן, ואנחנו לא. מה זה אומר עלינו, ועל היהדות שלנו, ועל יראת שמיים שלנו, ואיך אני יכול לשנות את כל זה.

     

    אם הייתי שר הבריאות, הייתי נותן גב חזק לנשים ולאנשים הצעירים שעובדים בבתי החולים של הארץ הזאת. לא לפרופסורים הגדולים, אלא לאחיות ולאחים ולרופאות ולרופאים שעומדים בקו הראשון 24/7, מפהקים מחוסר שינה, ומנסים לעשות את הדבר הנכון בתנאים לא פשוטים בכלל. הייתי שומר מכל משמר לא רק על תנאי העבודה שלהם, אלא גם על כבודם.

     

    אם הייתי שר הבריאות, אז הייתי יודע שנפלה בידי הזכות להיות אחראי על המקומות היחידים בארץ שבהם יהודים וערבים עדיין עובדים זה עם זה, וזה לצד זה, בשוויון ובכבוד ובשיתוף פעולה מלא, בלי חשבון ובלי אפלייה. עובדים כשהם מעורבבים לגמרי, ועם מטרה אחת, משותפת וקדושה. והייתי נלחם בכל מי שמנסה לפגוע ברקמה האנושית השברירית והיפה הזאת, שעדיין נותנת תקווה שפעם יהיה אפשר לחיות כאן בשלום.

     

    ולכן, אם הייתי שר הבריאות, הייתי מטלפן כבר בשבוע הבא לגברת רויטל סמוטריץ', אשתו של חבר הכנסת מטעם הבית היהודי בצלאל סמוטריץ'. הייתי אומר לה שלא שכחתי את המילים הצורבות שלה בשנה שעברה בראיון לערוץ 10, שהיא מעדיפה שרופא או מיילדת ערבים לא יטפלו בה כשהיא יולדת, כי "הרגע הראשון שבו התינוק יוצא לאוויר העולם, מבחינתי, לפי האמונה שלי, הוא רגע קדוש, רגע טהור, רגע יהודי, ואני מאוד אשמח שידיים יהודיות ייגעו בתינוק שלי ברגע הראשון שהוא נמצא פה, בעולם הזה".

     

    הייתי מזכיר לה שהיא אשתו של עובד ציבור, ולכן היא צריכה להיזהר עם מה שיוצא לה מן הפה. הייתי אומר לה שיש גבול לטיפשות ולרשעות ולכפיות הטובה ולחילול השם, ושהיא עברה בלי להרגיש את כל הגבולות האלה, ובגדול. הייתי מתחנן בפניה שעוד לפני יום כיפור הבא עלינו לטובה, היא תתנצל בפומבי בפני כל אלפי העובדות והעובדים הערבים בבתי החולים של הארץ הזאת. כי העובדים האלה יעשו הכול, כולל הכול, כדי להציל אותה ואת התינוק הבא שלה, כשהיא תבוא ללדת אצלנו, גם אם היא תמשיך להעליב אותם.

     

    אבל אני לא שר הבריאות. אני עוד רופא פטרנליסטי ומתוסכל, שרואה כל יום איך פוליטיקאים מבזבזים ומקלקלים את מערכת הבריאות הישראלית. וכותב על זה טור.

     

    office@yovell.co.il

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "אם הייתי שר הבריאות"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים