שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הישראלים שנלחמים במתקפות הסייבר
    חברות הסייבר הישראליות בלטו תמיד בשוק העולמי, אבל תערוכת Interpol World 2017, שהתקיימה בשבוע שעבר בסינגפור, הראתה שמתקפות הסייבר האחרונות בעולם, העלו את הביקוש לפתרונות אבטחה של החברות הישראליות שאף זכו בפרסי חדשנות. "אנחנו פועלים בכמה מישורים כדי לעזור לחברות מחוץ לישראל", אומרים במכון היצוא

    בשבוע שעבר (5-7 ביולי 2017) נערכה בסינגפור תערוכת Interpol World 2017. התערוכה שמתקיימת בפעם השניה, בחסות הארגון הביטחוני הבינלאומי - האינטרפול, נערכה לאחר שארגון הקים מרכז פעילות בסינגפור והיא עוסקת בתחום ביטחון המולדת, הסייבר, אבטחה ואכיפת החוק במגזרי הציבורי, המוסדי וגם במגזר הפרטי, בעיקר אצל גורמים פיננסיים ותאגידים. לישראל יש ביתן בתערוכה שהוקם על ידי מכון היצוא ומנהל סחר חוץ במשרד הכלכלה, שהניב קשרים ואפילו פרס ישראלי מרשים.

     

    בסוף חודש יוני, בעוד אנחנו מתמודדים עם גל חום אימתני, אירופה התמודדה עם מתקפת סייבר רחבת היקף במיוחד, ששיתקה את אוקראינה ופגעה בחברות גדולות במדינות במערב אירופה. נדמה שהעולם מתרגל למציאות של מתקפות סייבר רבות יותר ולסכנות גדלות למערכות מורכבות, שקריסתן עלולה להביא לסכנה ממשית עד אבדן חיי אדם.

     (צילום: shutterstock, אמיר לוי)
    (צילום: shutterstock, אמיר לוי)

    בצמיחה ניתן להבחין גם בתעשיית הטכנולוגיה הישראלית. מסתבר, שחלקן של חברות הסייבר הולך וגדל והתחום הפך לענף, שאליו מתנקזים כישרונות טכנולוגיים, שמביאים פתרונות אפקטיביים ברמה העולמית.

    יחידת הסייבר במכון היצוא היא שיתוף פעולה של המכון, מינהל סחר חוץ ומערך הסייבר במשרד ראש הממשלה. לפני כ-4 שנים הבינו במכון את הצורך במתן פוקוס על תעשיית הסייבר והקימו לשם כך יחידה ייעודית.

     

    "בשנים אחרונות נפגשתי עם כ-350 חברות שעוסקות בסייבר, במטרה לזקק את הצרכים העיקריים שלהן ולנסות למצוא עבורן פתרונות בדרך להצלחה בחו"ל", מספר אחיעד אלתר, מנהל ענף הסייבר במכון היצוא. "אנחנו פועלים בכמה מישורים כדי לעזור לחברות האלה מחוץ לישראל: הגברת הנגישות שלהן לתערוכות הגדולות בעולם והקמת פעילויות בחו"ל ממוקדות סייבר כמו תערוכת האינטרפול, שהסתיימה ממש עכשיו בסינגפור. אנחנו מנסים גם להתמקד בהתאמת פתרונות מקומיים, לצרכים של לקוחות פוטנציאליים בחו"ל. אנחנו נותנים להם תמיכה ויעוץ מושכל ומקצועי, אחרי מחקר ספציפי, אם יש צורך, חשיפה למחקרים בעולם ועריכת סקרי שוק".

     (צילום: יח"צ)
    (צילום: יח"צ)

    "הבנו שרוב הקשרים בענף נעשים בתערוכות ייעודיות ולכן אנחנו דואגים להקמת ביתנים ישראלים יצוגיים בתערוכות, לסבסוד תערוכות שאין בהן ביתן ישראלי או לקבוע פגישות לחברות, בתערוכות בהן אין לנו נציגות. שיתוף הפעולה עם נספחים ישראלים במדינות היעד חשוב ופורה מאד והוא קריטי בפעילויות שלנו".

      

    כשהמנכ"ל מרוויח בדיוק כמו אחרון העובדים

    רונן ארד מדבר איתנו מהתערוכה בסינגפור ואת ההתלהבות שלו קשה לפספס, גם במרחק הזה. ארד הוא מנהל מכירות שוק ישראל ואסיה של חברת SASA מקיבוץ סאסא ובתערוכה הם זכו בפרס חברת הייעוץ לטכנולוגיות באסיה פרוסט וסאליבן, ליצרן האבטחה הנבחר ל-2017 בשוק האסייתי.

     

    - לפני שנבין על מה הפרס, מה בדיוק עושה SASA?

    "נתחיל עם זה שאנחנו יוצאי דופן בנוף הסייבר; החברה שייכת לקיבוץ השיתופי סאסא. מחצית מ-23 עובדי החברה הם חברי הקיבוץ".

    "התערוכות האלה פורסות לנו יריעה רחבה ונותנות הרבה כוח שיווקי". סאסא בתערוכה (צילום: יח"צ)
    "התערוכות האלה פורסות לנו יריעה רחבה ונותנות הרבה כוח שיווקי". סאסא בתערוכה(צילום: יח"צ)

    - אתה חבר קיבוץ?

    "אני חבר קיבוץ, שנשוי לחברת קיבץ וגר בקיבוץ. אנחנו עוסקים בחקלאות - יש לנו משק חלב, אנחנו מגדלים את תפוחי הפינק ליידי אבל זה לא סוד שקשה להתקיים רק מחקלאות. לפני שנים הוקמה בקיבוץ חברה למיגון בליסטי בשם "פלסן סאסא". החברה חתמה חוזים עם הממשל האמריקאי". בגלל הרגולציות האמרקאיות, שחויבנו אליהן, הוקמה אצלנו חברת SASA SOFTWARE עבורה חיפשנו שרות שנקרא "הלבנה". לא מצאנו שרות ולכן פיתחנו אחד כזה בעצמנו. המנכ"ל של החברה, יעקב ירוסלב, שהיה מנהל המחשוב של פלסן ופיתח יחד עם הצוות שלו את פתרון ההלבנה, החליטו אחרי שנתיים לפתוח חברה עצמאית מהפתרון והנה אנחנו כאן, עם פרס", צוחק ארד, "רק כדי שתבינו מה זה קיבוץ שיתופי - אצלנו המנכ"ל ואחרון העובדים מהקיבוץ, מרוויחים בדיוק את אותו השכר".

     

    - מה זו בדיוק הלבנה, מה אתם עושים?

    "אנחנו לוקחים דאטה של חברה - קבצי מידע, קבצים בדיסק און קי, מיילים, צרופות מכל סוג - מפעילים עליהם Gate Scanner, ש"מנקה" את הקבצים, מלבין אותם, עוד לפני שהמשתמש מקבל אותם. אנחנו מכילים סט של כלים על קבצים נכנסים ואם יש בהם סיכון, אנחנו מעלימים אותו ומנטרלים אותו לחלוטין, כך שלא יכניס וירוסים, נוזקות ומזיקים נוספים, למערכת".

     (צילום: יח"צ)
    (צילום: יח"צ)

    ארד מציין שהחברה עובדת כבר עכשיו עם שווקים גדולים, כמו משרד החוץ הסינגפורי ומערכות בטחוניות אחרות במדינה, עם הבנק של פורטוגל, עם בנק צרפתי, חברות פרטיות בקוריאה הדרומית וביפן. "השנה נתחיל לעבוד גם עם תאילנד. אנחנו עובדים כמובן גם עם השוק הישראלי - בנקים, חברות ביטוח גדולות, חברות אנרגיה ותשתיות".

     

    - אם הייתם מותקנים בחברות שנפגעו במתקפת הסייבר של החודש שעבר, אתה חושב שיכולתם למנוע אותה?

    "בוודאי. מתקפת הסייבר הגיע דרך מייל עם

    צרופה וקובץ נגוע בווירוס. אם התוכנה שלנו היתה מותקנת בארגונים הללו ובקונפיגורציה הנכונה, היה ניתן למנוע לחלוטין הדבקת מחשבים אחרים בווירוס".

     

    - יש לכם מתחרים?

    "כנראה שלא. יש דברים דומים אבל בפועל פיתחנו את המערכת בגלל שלא מצאנו משהו מתאים עבורנו. אנחנו מאמינים שהמוצר שלנו הוא הכי טוב בשבילנו אבל לא רק עבורנו, הרי הפיתוח הזה הוקם כי נדרשנו לרגולציה אמריקאית ביטחונית מחמירה ולכן עומד בסטנדרטים הגבוהים ביותר שיש".

     

    "יצאנו עם מכון היצוא לכ-4-5 תערוכות בינלאומיות. התערוכות האלה פורסות לנו יריעה רחבה ונותנות הרבה כוח שיווקי. לחסות תחת המעמד שלהם והקשרים שלהם בעולם, זו פעילות מעצימה ותומכת בהרבה מאד אספקטים".

     

    לא עוד תוכנות כופר

    חברה נוספת שהציגה את מרכולתה בתערוכה בסינגפור היא חברת Safe-T, שהשיקה פתרון נגד תוכנות כופרה, שיכול היה כנראה לעזור גם הוא במתקפת הכופר האחרונה באירופה. "היינו יכולים לעזור במניעת מתקפת הכופר הזו, בגלל שיש לנו שליטה וניהול על המידע הארגוני כולו. הכלי שלנו היה חוסם את מתקפת הכופר מלכתחילה. היינו מזהים את זה מכיוון הגישה למידע הארגוני הרגיש כי היינו חוסמים מלכתחילה כניסה וגישה אליו עוד אצלנו. היינו מזהים גורם זר שמנסה לחדור והיינו מונעים את הפצת הווירוס הלאה. המידע הארגוני הקריטי היה נשאר נקי", אומר איתן ברמלר, סמנכ"ל שיווק ומוצרים ב-Safe-T.

     (צילום: יח"צ)
    (צילום: יח"צ)


    - ספר על החברה

    "החברה שלנו קיימת כ-4.5 שנים והיא אחרי גיוס. היא הוקמה על ידי היזם הראשי שלה, אמיר מזהר. אחר כך הצטרף המנכ"ל שחר דניאל והיום אנחנו שותפים בחברה. "אנחנו 45 עובדים. בהרצליה עובדים על הפיתוח והמכירות ובחו"ל ויש לנו עוד עובדים בארה"ב וב-5 מדינות באירופה: איטליה, ספרד, טורקיה, בריטניה וגרמניה. אנחנו פועלים גם באפריקה. יש לנו כבר יותר מ-70 לקוחות בעולם אבל יש לנו לקוחות בארץ, כמו ביטוח הראל, ממשל זמין ועוד. אנחנו מונפקים בבורסה בתל אביב".

     

    - מה בדיוק אתם עושים

    "אנחנו חברת תוכנה והפתרון שלנו נקרא HDS- High Risk Data Security. מטרתו לאבטח את המידע הארגוני הרגיש משני כיוונים - הגישה למידע ארגוני רגיש וסיווג הניגשים אליו. הייחוד שלנו הוא שאנחנו יודעים "להחביא" את הנתונים ממי שאינו מזדהה באופן מלא. הכיוון השני שלנו הוא אבטחה של שיתוף והחלפת מידע גם מהצד של הלקוחות. אנחנו מוודאים שרק מידע מאושר יכנס ורק מידע "נקי" ייצא. המוצר שלנו מוגן כפטנט ייחודי".

     (צילום: יח"צ)
    (צילום: יח"צ)

    - יש לכם מתחרים?

    "יש לנו מתחרים בעולם אבל אף אחד לא נותן פתרון רחב כמו שלנו ואפילו קיבלנו הכרה ב-2015, מחברת האנליסטים גארטנר, על כך שאנחנו היחידים, שחולשים על כל האמצעים. לתערוכה בסינגפור אנחנו ניגשים כלקוח ותיק של מכון היצוא. היינו בתערוכה לפני שנתיים וזה נתן לנו לידים מצויינים ונתן גם הזדמנות לפגוש לקוחות פוטנציאליים והזדמנות לשיתופי פעולה. ארגנו עבורנו הרבה פגישות", הוא אומר לסיום. "שוק המזרח חשוב לנו והמכון מספק לנו פלטפורמה חשובה מאד לשוק האסייתי בכלל ולסינגפורי בפרט".

     

    בשיתוף מכון היצוא

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "הישראלים שנלחמים במתקפות הסייבר"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים