עד שמשהו יפריד בינינו: לחיות איתך
מרבית הזוגות נישאו מתוך ראיה ברורה כי בחרו נכונה את בן זוגם. אבל מסתבר שזמן לא רב אחרי הנישואים, הגלגל מתהפך וזוגות רבים חשים תחושת החמצה ותסכול. יצחק אהרון על חשיבותו של שלום בית, על השגרה ועל האש שיש בכל אחד מאיתנו
ישנם רבים שמצליחים לחוות את הזוגיות שלהם בדרך מעוררת השראה: כבוד הדדי, חברות אמיצה, פתיחות, כנות ואהבה. אז כיצד מתיישב הדבר עם מאמר חז"ל - "קשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף" (מסכת סוטה ב')?
יש הטוענים כי רק שרשרת של "ניסים רוחניים " יכולה לאפשר את קיומה של אהבה רומנטית לאורך שנים רבות. לעומתם ישנם אלה שאינם סומכים על הניסים, על אף הרצון להיתלות בהם, ובעיניהם זוגיות אמת דורשת מחויבות הדדית, התמדה והשקעה.
לדעתי, ומניסיוני הרב כמטפל זוגי, גם אלה וגם אלה צודקים, ולאמיתו של דבר אין סתירה ביניהם אלא השלמה. אסביר, היהדות, כדת מחנכת, מלמדת כי מבין כל עקרונותיה היסודיים לעיקרון השלום מקום של כבוד הממוקם גבוה בסולם הערכים, לצד החירות, הצדק והיושר ובשל כך מהווה מושג מרכזי ועיקרי עליו מושתת מורשת ישראל.
בעולמה של תורה המילה "שלום" לקוחה מהשורש ש.ל.ם, להורות על שלמות כוללת במובנים רבים. נפלא לגלות את גישת התורה העוסקת רבות בשלום ובדרכים להשיגו ככתוב: "דרכיה דרכיי נועם וכל נתיבותיה שלום". בתפילת העמידה נאמר "עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו", "ה' יברך את עמו בשלום", ברכת הכוהנים: "ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום", ואף התלמוד מסתיים במילה שלום.
אך מעל לכל הגמרא מציינת כי שלום הוא אחד משמות הקב"ה. בכלל זה מוצא לו מקום מיוחד העיקרון של "שלום בית". בכל מצב שבית הדין יכול להימנע מגט כריתות, הוא עושה כל שלאל ידו כדי להשכין שלום בית בין גבר ואשה, שהרי בעולמה של הלכה :"כל המגרש אשתו ראשונה, אפילו מזבח מוריד עליו דמעות. (גיטין צ ע"ב).
חוכמת הקבלה מלמדת כי במובן הרחב שלום איננו רק היעדר מלחמה אלא ביטוי למערכת יחסים סימטרית הנשענת על שיתוף פעולה פורה, דאגה הדדית למיצוי צרכים ולהשלמה של בן הזוג. אולם המציאות מוכיחה כי אחד מתוך שלושה זוגות בישראל מתגרש וספק רב אם יתר הזוגות מצויים באושר ובהרמוניה, אך משיקולים אישיים, כמו ילדים, ממון, רכוש וכדומה אינם אוזרים די אומץ לקום ולהיפרד. כך שאחוז הזוגות המאושרים כמוהו כמחט בערמה של שחת.
נקודה מעניינת למחשבה היא העובדה כי מרבית הזוגות נישאו מתוך ראיה ברורה כי בחרו נכונה את בן זוגם. ברם , מסתבר כי מועד קצר לאחר הנישואים זוגות רבים חיים בתחושת החמצה ותסכול עד כדי בטחון בבחירתם השגויה. כך שאם הייתה ניתנת להם האפשרות להשיב את הגלגל לאחור ספק רב אם היו נישאים לאותו אדם. האם כך נגזר עלינו לחיות או שמא בידינו הדבר לשנות?
לעניין שלום הבית מתייחסת הקבלה בכובד ראש וברצינות תהומית ומקשרת אותו עם סוד ההשגחה העליונה, ככתוב:" איש ואשה זכו שכינה ביניהם, לא זכו אש אוכלתם" (רמב"ן ב',ד"ה). אם נתבונן בנאמר נראה דבר מופלא , האותיות י' באיש ו-ה' באשה מייצגות את שם הבורא ובמקום בו הזוגיות הרמונית שם נמצא הקב"ה ומשפיע שפע מחסדיו הרבים לטובת הזוג.
אולם באם מתקיימת זוגיות דיסהרמונית או אז מסתלקת לה השכינה מהזוג (האותיות י' ו- ה' ) ונותרות המילים אש ואש. ועל כך נאמר "אש אוכלתם". במשך הדורות לימדו חכמי הקבלה כי שלום הבית יקר מאוד כמבואר בפרשת "סוטה" העוסקת בהתערבות האלוהית כדי להשכין שלום בית בין איש לאשתו, ככתוב : "יימחה שמי על המים כדי להטיל שלום בין איש לאשתו" (ויקרא רבה ט'). בפרשה זו אנו מוצאים שהקב"ה מוכן למחול על כבודו ולמחות את שמו הקדוש במים שתשתה אותם האישה למען טיהור שמה, כבודה ולהשבת השלום לתא המשפחתי.
עצם המעשה הנאצל מעיד על גדולת הבורא הניצב לימין האישה כדי להוכיח את יושרה. נשאלת השאלה האומנם ראוי לו לאדם למחות את שם בוראו במים על מנת להשכין שלום בביתו. דומה כי התשובה לכך היא כי אין לאדם לעשות מהלכים שונים לתועלתו האישית העומדים בניגוד למצוות ה', אולם כאן הקב"ה בכבודו מוכן למחות את שמו, דבר האסור בחומרה רבה במקרים אחרים לו רק למען ובשם השלום.
ואכן, פרשת סוטה מהווה שיעור מופתי אודות מעלת שלום הבית. מבין הקשיים הרבים המאתגרים כל זוגיות באשר היא, לשגרה משקל נכבד הגורם לשעמום ולקהות חושים במערכת היחסים. אמנם חשוב לציין שתהליך השגרה הינו תהליך טבעי ולעתים אף מחויב המציאות, שהרי אין אפשרות ממשית להחזיק תדיר בפסגת הרגש וההתחדשות. אם כן מדוע מצופה ממערכת היחסים בחיי הנישואין לחסינות בפני כוחה של שגרה? התשובה לשאלה היא שאותות אלה של התכלות ושגרה אינם בהכרח סממנים לכישלון, הואיל ועם חלוף הזמן יש לצפות בוודאי למועד זרימת הכוחות השוחקים את חיי הזוגיות.
אך יחד עם זאת, ניתן לשמר את החיוניות והרגש למרות הכול – אם משקיעים מספיק רצון, זמן ומאמץ. תסכימו איתי בוודאי כי השכר הוא עצום וכי התוצאה המתקבלת מיחסים מתוקנים יש בה כדי לפתוח את הנשמה ולאפשר חיים שיש בהם טעם, סיפוק ומשמעות. הסיפוק המיוחל שאפשר להגיע אליו באהבה ובשותפות של חיי נישואים מוצלחים הוא משאת נפשם של רוב בני האדם. ברצוני לומר לכל אלה שיחסיהם מעורערים או במשבר קשה פנו לטיפול זוגי ומצאו את דרך המלך המובילה לאהבה, אחווה, שלום ורעות.
יצחק אהרון, "חכמה ", מרכז לקבלה
לפנייה לכתב/ת 
