אני לא רץ מרתון ולא רצתי למרחקים ארוכים, הכי הרבה היה 10 ק״מ בחוץ, לפעמים על המסילה אולי יותר, בוודאות לא רצתי מעל 20 ק״מ.תמיד הערצתי את אלו שכן, נראה לי קיצוני לרוץ 42 ק״מ. שלא להזכיר את אלו שעושים את איש הברזל, שזה מלבד הריצה הארוכה גם רכיבה על אופנים למאות קילומטרים ושחיה של עוד כמה קילומטרים. בעבר יצא לי לראיין כמה מהם ולבדוק מה עוזר להם לרוץ במשך זמן ארוך כל כך, על מה חושבים, איך מעבירים שעות בריצה שחיה ורכיבה על אופנים.

קיבלתי כמה תשובות, אבל התשובה שאני זוכר דיברה על להתמקד בסיום, לא לחשוב כמה כבר עברתי וכמה עוד נשאר, אלא רק במה נשאר ולדמיין את כיצד חוצים את קו הסיום. היו גם כאלו שאמרו שהם מתכננים את הוצאת האנרגיה וזוכרים שהסוף עשוי להיות קשה.

למה אני מספר לכם את זה?

כמו שאתם יודעים, הוצאתי ספר שנקרא, "50 סיבות למה לא ניו יורק״, הספר יצא בישראל בחודש ספטמבר, לפני כחודשים יצאה המהדורה באנגלית אז חשבתי שהנה עכשיו אפשר יהיה לשווק את הספר לקהל יעד נוסף.

לכתוב ספר ולהפוך את הרעיון למציאות זה חלק אחד, לגייס כסף לטובת הפקת הספר זה כבר חלק שני.

כשעוברים את החלק הזה יש עוד חלק חשוב במירוץ וזה לשווק ולהביא את הידיעה על קיומו של הספר. לכן זה מזכיר לי סוג של מרתון וכמה חשוב להתמקד במטרה של לעבור את קו הסיום. בעודי עסוק במחשבות שעה שאני עושה את דרכי באוטובוס לבוסטון לדבר בפני הקהילה המקומית.

מה שאני אוהב זה שבאוטובוס יש זמן לעשות כל מיני דברים שאף פעם לא מוצאים עבורם זמן, וכמובן שתמיד יוצא לי לדבר עם אנשים שיושבים לידי, הפעם ישבה לידי אישה שקראו לה ג’ודי, היא הייתה בערך בגיל 40. היא סיפרה לי שהיא יוצאת לבוסטון מניו יורק והולכת לאיזה סמינר בנושא זוגיות, היא החליטה שלא לספר לחבר שלה שהיא הולכת לשם וסיפרה לו משהו אחר.

אפשר לשאול אותך כמה שאלות?

“בטח, זה יהיה נהדר לשמוע מה אתה חושב”.

מה את הולכת לעשות בסמינר שמפריע לך לספר לו שאת הולכת?

״זה לא שאני הולכת לעשות דברים משוגעים או לבגוד בו חלילה, אני פשוט צריכה זמן לעצמי לחשוב”.

אם הוא היה יודע שאת צריכה זמן לחשוב מה הוא היה עשוי להגיד?

״שהכל אצלי בראש, שאני סתם ממיינת דברים ומושפעת מהחברות הטיפשות שלי שלהן אין חבר, וכל מה שהם מנסות לעשות זה להביא אותי למצב שלהן״.

ואת חושבת ככה?

״ממש לא! אחרת לא הייתי נוסעת, אני צריכה זמן להחליט לגבי איפה אני רוצה להיות והאם הקשר הזה נכון לי״.

מה לדעתך חשוב שיהיה בקשר?

״פתיחות, הבנה, חמלה, הכלה של הצד האחר״.

כמה זמן את בקשר הזה?

״כמעט חמש שנים, לא יודעת לאן זה יוביל, אני חוששת שהוא לא רוצה להתחתן, הוא בוודאות לא רוצה ילדים. יש לו כבר ילדים גדולים והוא לא צריך עוד״.

כל מה שאמרת לי קשור למה שהוא רוצה, ומה את רוצה?

״אני רוצה ילדים, ולמסד את הקשר. אני באה ממשפחה מאוד שמרנית״.

ממה את פוחדת?

״שאם אעזוב לא אצליח להכיר מישהו אחר ואשאר לבד, ואני לא יכולה לסבול את המחשבה הזאת”.

מה יכול לעזור לך להרגיש אחרת?

״לא יודעת, לנסוע למקום אחר, לחשוב בשקט על מה באמת אני רוצה״.

אולי זה נכון, ויחד עם זאת אני מאמין שאנחנו יודעים מה באמת אנחנו רוצים, רק מה שקשה לנו לפעמים לבטא את זה ואנחנו מחפשים דרכים על מנת לבטא את מה שרוצים. לפעמים כל כך עסוקים בדרך שהמיקוד הופך להיות הדרך ולא במה באמת רוצים, לדעתי בשיחה הקצרה שלנו מאוד הצלחת להגיד מה את רוצה.

מה שאני שמעתי זה קשר עם אדם שיכבד את הרצונות שלך וביחד תוכלו לבנות עתיד משותף.

״נכון, זה מה שאני רוצה, אבל זה לא פשוט, אי אפשר לקבל מה שרוצים״.

מה שתגידי שאפשר או אי אפשר את צודקת, התוצאות הן שלך. הגישה שלנו לכל נושא היא זאת שתקבע את התוצאה, היית מתארת לעצמך מישהו שרץ מרתון עם גישה שאי אפשר לסיים את הריצה? מה שבוודאות יקרה זה שהוא לא יצליח לסיים את הריצה, כי הוא ממוקד בכך שזה בלתי אפשרי. לכן רצוי להתמקד במה שכן וזה להחליט להתמקד בעתיד, לי זה עובד, אחרת לא הייתי כאן בנסיעה הזאת.

"דברים לא קורים במקרה ומאמינה ויודעת שהכל יסתדר גם אחליט בסוף שאני יוצאת לדרך עם אדם חדש, ומודה שדאגת להזכיר לי".

יאללה בוסטון, הנה אנחנו באים.

שלמות זה מבחירה

ניסים שדה, מחזיק בתואר שני מטעם אוני' תל אביב במינהל ציבורי, מאמן לתקשורת ותוצאות, מאמן ומנחה יחידים וקבוצות, מוסמך מטעם האקדמיה של אנטוני רובינס, ומחבר הספר

"50 סיבות למה לא ניו יורק".

www.nissimsade.com

info@nissimsade.com

917-22258549