איגוד הכדורסל צריך להשעות את עצמו

אני רוצה להתחיל עם חלק מדבריו של מנכ"ל איגוד הכדורסל, מר יעקב בן שושן, מתוך מכתב שנשלח לאיתי שגב, כדורסלן מכבי תל אביב: "ב-11/7/17 הגעת לאימון אך סירבת להתאמן וישבת בצד. מאז לשאר האימונים אף לא טרחת להופיע. על כן, הריני להודיעך כי הנך מושעה לאלתר מכל פעילות נבחרות ישראל לרבות הנבחרת הלאומית. אציין כי איגוד הכדורסל שומר לעצמו את הזכות להעמידך לדין משמעתי בעתיד, וכל עונש אחר אשר יוחלט".

לכאורה, לא ניתן לחלוק על זכותו של האיגוד להודיע לשחקן על השעייתו מהנבחרת. ואולם, אפשר ועוד איך לחלוק על זכותו של האיגוד להפיץ העתק מהמכתב האישי לכל עוקבי עמוד הפייסבוק שלו.

איתי שגב. שיימינג(צילום: עוז מועלם)

כן כן. קראתם נכון. איגוד הכדורסל הודיע על השעייתו של איתי שגב דרך עמוד הפייסבוק הרשמי שלו, והייתי צריך לבדוק פעמיים שמדובר בהודעה אמיתית או לא עוד עריכה של דף הומוריסטי ברשת. מבלי להיכנס עכשיו לשאלה אם מדובר בהשעייה מוצדקת או לא (ישנה מחלוקת על ענייני ביטוח בין סביבת השחקן לאיגוד), הרגשתי נבוך בשביל האיגוד, ועצוב בשביל עתיד הכדורסל הישראלי.

גם כך המצב כאן רע מאוד. זו הייתה אחת השנים הגרועות אי פעם עבור שחקני כדורסל ילידי ישראל, שאמנם מקבלים חוזים יפים בזכות החוק הרוסי, אבל ממעטים לשחק ולהרשים ברמות הגבוהות, כאשר זרים ומתאזרחים משתלטים על מקומם (ולא תמיד בצדק). משכך, ניתן היה לצפות שלפחות בנבחרת (שם ניתן לשלב מתאזרח אחד בלבד), בטח בשנה בה אנו מארחים משחקים של אליפות אירופה, תהיה הזדמנות לשחקן הישראלי להוכיח שהוא עדיין יכול להתמודד עם יריבים איכותיים כשהוא מקבל את ההזדמנות לכך.

אלא שבמקום לטפח את דור העתיד של הכדורסל הישראלי, האיגוד עסוק יותר בלטפח את האגו של בכיריו. זה מתחיל עם ערבי גאלה מוגזמים, ממשיך עם מחירי כרטיסים שערורייתיים (כבר הוכח כמה פעמים שבמדינות אחרות הכרטיסים זולים יותר), ועכשיו עובר לזלזול בשחקנים שמקצועית ניתן להסתדר גם בלעדיהם (זו האמת, איתי שגב, מוכשר ככל שיהיה, עדיין אינו שחקן חשוב בנבחרת הבוגרת). בואו נגיד את האמת, לטי ג'יי ליף, שחקן צעיר ומבטיח שעשוי לשחק בנבחרת בעתיד, האיגוד לא היה מתייחס ככה, ובטח שלא לעומרי כספי.