שתף קטע נבחר
הוסף כתבה
הכי מטוקבקות

    שואו במקום רגש - נזקי המודרניזציה בכדורגל

    בעשור האחרון ה"שואו" הפך לדבר העיקרי בכדורגל ויצר נזקים שהפכו את הכדורגל לזול ופחות רגשי. איתמר טל מסביר את התועלת המעטה והנזק הרב שנגרם כתוצאה מכך

    יום ראשון שעבר. נכנסתי לתומי למחשב וקראתי ספורט, כשלפתע הודיעה מנצ'סטר יונייטד על החתמתו של רומלו לוקאקו תמורת 75 מיליון ליש"ט - ההעברה החמישית בגודלה בהיסטוריה. ולפתע, ליוניטד, יש 32 שחקנים בסגל המורחב, מתוכם 19 שחקנים זרים, שזה יותר מחצי, ואחרי זה מתפלאים שהכדורגל האנגלי לא מצליח למצות את הפוטנציאל שלו. אז נשאלת השאלה: למה? למה יונייטד מתעקשת להביא את ויקטור לינדלוף על חשבון אקסל טואנזבה, שחקן נוער אנגלי שנדחק מהרוטציה? למה יונייטד ממשיכה להביא שחקנים כמו לוקאקו בסכומים לא אנושיים במקום לתת לתקוות הכדורגל האנגלי, מרקוס רשפורד, להפוך לשחקן הרכב ושחקן נבחרת שיביא תארים? יונייטד למדה מפלופ די מריה ופלקאו שהיא חוזרת שוב ושוב על אותן טעויות?

     

    אז נכון, פרויקט "תינוקות פרגי" האגדי לא רלוונטי בזמנים אלו, אבל קבוצות עם צעירים מדהימים וכשרוניים (ריאל מדריד, ברצלונה, צ'לסי, באיירן ועוד) לא צריכות להביא עוד שחקן רוטציה לא חשוב, עוד צעיר זר שתופס מקום. למה קבוצות מעדיפות להוציא מאות מיליונים על רכש במקום להשקיע בבניית מתקנים, בהקמת עוד אקדמיות באזור, בפרסום ובעתיד המועדון?

     

    לוקאקו. לשם מה? (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
    לוקאקו. לשם מה?(צילום: רויטרס)

     

    אז התשובה היא שזה הכדורגל המודרני, שבמרכזו עומד המוטו - תרוויח כמה שיותר בכמה שפחות זמן, מכיוון שזה מקצוע זמני וצריך לעשות כמה שיותר בחשיבה עתידית. המוטו הזה גורם לשחקנים מוכשרים לעבור למזרח כדי לגלגל עוד קצת לכיס. המוטו הזה הופך את עניין הסמלים לדבר שלא קיים, בטח שלא אצל הצעירים בכדורגל של היום. ונכון ששחקנים כמו פרנצ'סקו טוטי הם יוצא מן הכלל שלא מעיד על הכלל, אבל כיום שחקנים עוברים בין קבוצה לקבוצה בקצב רצחני ללא מחשבה על רצון אוהדים או אהבת קהל. אני מעדיף שחקנים כמו רונאלדו, שאומנם לא גדלו בריאל אבל נתנו למועדון 9 שנים, למרות שכל קיץ קושרו לעשרות מועדונים, מאשר שחקנים כמו אוסקר, שהעדיפו לעשות כסף בסין מאשר לממש את הכישרון הענק שיש להם ברגליים.

     

    אלו נזקי המודרניזציה בכדורגל, וזה לא ייעצר כי אנשים התמכרו לשואו הרגעי הזה. כי פתאום דיבורים על עסקאות של 200 מיליון אירו נשמעים לנו הגיוניים, כי לפתע שוער מנסה לבגוד במועדון שגידל אותו כדי להגיע ל"שואו" במקום לעשות תהליך עם קבוצתו בדרך לגדולה. והשואו הזה הוא רגעי. שחקן, לא משנה כמה הוא שווה, יבוא לחמש שנים, יבקיע 100 גולים ויילך, וזה במקרה הטוב.

     

    והסכומים רק יעלו ויעלו, ואף אחד לא ילמד עד שמועדוני ענק יתחילו לקרוס מחובות ומהוצאות, רק ככה זה ייגמר, ועד אז, אל תופתעו עם נגיע לשחקן בשווי חצי מיליארד, כי הכדורגל רק הולך ומתקרב לזה.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים