ברצלונה צריכה להגיד לניימאר ללכת לעזאזל
ברגע שברצלונה לא אומרת לשחקן שמתנהג כמו ניימאר ללכת הביתה, זה מוריד אותה לרמה של מועדונים שמתחננים לשחקנים שיישארו אצלם. המועדון יישאר ברמות הגבוהות גם בלעדיו
1 - תעשיית ניימאר
מה שהנהלת ברצלונה וגם רוב אוהדי הקבוצה לא מבינים כיום זה שהסאגה הזו תחזור כנראה כל שנה בשנים הקרובות. כי ניימאר זה קודם כל תעשייה של כסף לפני שהוא שחקן.
קחו את מסי - לכל הדעות שחקן גדול מניימאר. הוא קודם כל שחקן כדורגל בנשמה. משחק כדורגל פשוט כי הוא אוהב כדורגל, משקיע ומשחק הכי טוב שהוא יכול פשוט מתוך אהבה למשחק. ובגלל הרמות אליהן הוא הגיע, הוא מצפה למשכורת הוגנת. הבעיות היחידות שמסי עושה קשורות לצד המקצועי והרצון להצליח - כמו שחקנים שהוא רוצה במועדון או זהות המאמנים, אבל הכל מתוך רצון למקסם את ההצלחה שלו ושל הקבוצה (וגם זה רק על פי דיווחים לא מאומתים של עיתונים, שגם כך מפרסמים הרבה הרבה זבל).
לעומתו, ניימאר מוקף בערך מגיל 12 באבא שלו בוחבורת עורכי דין שמחפשים איך לסחוט כסף מכל מי שסביבו. תעשיית ניימאר תעבור למקום שהכי משתלם לה. לשחק כדורגל טוב זו הדרך להשיג כסף, ולא המטרה של תעשיית ניימאר. כל עוד יציעו לה הרבה יותר כסף ועמלה שמנה לאבא שלו, הם יתקדמו הלאה. שחקן שרוצה בטובת המועדון לא יבקש חברים ברזילאים אם יש שחקנים טובים יותר עבור הקבוצה בשוק.
2 - הרמה המקצועית של הקבוצה אם ניימאר יעזוב
מעבר לעניין הכסף, אני רוצה לקחת צעד קדימה ולטעון שכששחקן משחק בשביל כסף (ולא מאהבת הכדורגל והקבוצה), הוא שחקן פחות טוב ומועיל לקבוצה. קחו את ניימאר. את החולשות שלו רואים בדברים הקטנים, כמו מחויבות למשחק הקבוצתי, ירידה להגנה, משחק לחץ, כרטיסים מיותרים, קבלת החלטות שגויה וכל שאר האספקטים שלא יהפכו אותך לכוכב גדול אבל ישפרו את הקבוצה. זה לא כי הוא לא יכולף אלא כי הוא לא רוצה - אין לו עניין בקבוצה, יש לו עניין בלהפוך לשחקן יותר טוב בעיני העולם, דבר שיוביל ליותר כסף.
בסטטיסטיקה היבשה ניימאר טוב מכל מי שיבוא להחליף אותו, אבל החולשות שלו הן בדברים שלא רואים בסטטיסטיקה, וזה חריג, כי רוב שחקני ההרכב של ברצלונה הם שחקנים שנותנים הרבה יותר מהסטטיסטיקה - בדגש על פויול, אבידל, פדרו וצ'אבי בזמנו, וכיום בוסקטס, אינייסטה, סוארס ומסי, שאם היינו בוחנים רק סטטיסטיקה הוא היה ברמה של רונאלדו, וכל בן אדם שפוי מסכים שהוא ברמה אחרת. למעשה, רוב כוכבי ההרכב מ-2009 עד 2015, השנים המוצלחות שלנו, היו שחקנים שמבחינת סטטיסטיקה היו חלשים, אבל החוזקות שלהם היו בצד הקבוצתי - ולכן היינו קבוצה מהטובות בהיסטוריה.
המועמדים העיקריים להחליף את ניימאר הם דיבאלה/דמבלה/אלכסיס/קוטיניו, ורובנו נסכים שמבחינת פוטנציאל טהור ניימאר יותר טוב מכל אחד מהם. בכל זאת, לדעתי לא תהיה ירידה גדולה ברמה אם ניימאר יעזוב, ואם אחד או שניים מהם יחתמו אפילו תהיה עלייה ברמה. כי אני רוצה לבחון את הרמה הקבוצתית ולא את רמת הקיצוני השמאלי של בארסה. לפני זה יש לציין שרכישה של כל אחד מהם תשאיר לנו כסף לעוד חיזוק, ועדיין נסיים את הקיץ ברווח
(מה גם שהחוזים שלהם יהיו יותר זולים, שזה כבר לטווח הארוך).
יש שיטענו שאחרי העונה האחרונה אלכסיס לא נופל מניימאר מבחינת פוטנציאל טהור. אני לא מסכים, אבל ההבדל ביניהם לא ענק. בנושא השערים והבישולים (הסטטיסטיקה היבשה) ניימאר טוב יותר, אבל הפער לא משמעותי, והחולשות של ניימאר שציינתי הן החוזקות של אלכסיס - הוא שחקן מאוד קבוצתי בלי אגו ענק, ממושמע טקטית, שם את הקבוצה מעל ההצלחה האישית, משקיע המון ועושה הגנה, סוג של פיטבול כמו סוארס, שתורם הרבה יותר מרק מגולים ובישולים, דברים שלא רואים בסטטיסטיקה. בנבחרת צ'ילה גם גילינו שהוא עושה משחק גדול, ויכול לשחק טוב מאוד גם כחלוץ. הוא יידע את מקומו, וישמח לחזור אם מקומו בהרכב יהיה מובטח.
לגבי פאולו דיבאלה - שוב, מבחינת הפוטנציאל הטהור ניימאר טוב יותר, אבל הוא צעיר מניימאר ויש לו פוטנציאל ענק. בליגה האיטלקית קשה לחלוצים בגלל ההגנות החזקות, ובכל זאת הוא נותן מספרים מדהימים ביחס גילו ולניסיון המועט שיש לו. כמו אלכסיס, הוא חזק בדברים שניימאר חלש בהם. הוא מאוד מחויב לקבוצה ברמה הטקטית, וחולם להגיע לברצלונה (עד כדי כך שיש שמועות שיש לו סעיף המחייב את יובנטוס למכור אם ברצלונה תבקש אותו, כולל סעיף שחרור ספציפי).
ולנקודה העיקרית אצלו - יכולת הסיום טובה בהרבה משל ניימאר. כולנו תפסנו את הראש מהמצבים שהוא ביזבז אותם. אני חושב שלצד מסי, אינייסטה ושאר עושי המשחק בקבוצה, מה שהיה חסר לנו (גם בשנים הגדולות) זה גולר אחד שמקבל כדור בתזמון הנכון ויודע לסיים ברמה הגבוהה ביותר. זה כרגע יותר חשוב לקבוצה מאשר עושה משחק ודריבליסט עם מהלכים מדהימים. בנוסף לכל, דיבאלה רק התחיל את הקריירה. הוא יכול ואמור להגיע לרמות הרבה יותר גבוהות.
לגבי פיליפה קוטיניו - שוב החוזקות במקומות שניימאר חלש בהם, אבל לדעתי הוא לא מחליף ראוי לעמדת הקיצוני. הוא בעיקר קשר התקפי שיודע להבקיע, וחסרים לו אלמנטים שנדרשים מקיצוני. הוא חלש משתי האופציות האחרות מבחינה התקפית, ובוודאי מניימאר. ולמי שיטען שאני טועה והוא כן קיצוני - עצם העובדה שברצלונה מנסה להביא אותו כשוחד לניימאר מוכיחה שהוא מיועד לשחק בקישור. הוא מצטרף מדהים מהקו השני, בעיקר בבעיטות מרחוק שבהן הוא לדעתי הטוב בעולם היום, ואופציה אדירה לגולים כשהשלישיעה הקדמית מקרטעת. אלו דברים שחסרים מאוד לברצלונה כיום. אם הוא יבוא, אני מקווה שזה יהיה ביחד עם אחד מהאחרים, ואז בוודאי זה יהיה חיזוק לקבוצה לעומת ניימאר.
גם עוסמאן דמבלה הוא שחקן קבוצתי מאוד, שחולם להגיע לברצלונה ויעשה הכל בשביל זה. הוא אוהד מושבע של המועדון ועושה לייק בערך לכל ציוץ של שחקן ברצלונה ולכל כתבה שקשורה לברצלונה. כרגע הוא קצת אוברייטד. הפוטנציאל שלו אכן גדול מאוד, אבל הוא לא מלוטש. יש לו הרבה מה לשפר, ובהנחה שישפר את מה שנדרש הוא יהיה שחקן ברמות הגבוהות. הוא מתאים בדיוק לדורטמונד שיכולה להרשות לעצמה לפתח שחקנים על חשבון תארים, כמו שעשתה בשנים האחרונות עם כמה שחקנים שעזבו אותה ברגע שהבשילו. קבוצה כמו ברצלונה זקוקה ליותר מזה.
לפני כמה שנים זה הספיק. לקחנו תארים עם פדרו, שכמובן תרם הרבה אבל דרש ליטוש. בשנים האחרונות אריות היבשת (בעיקר ריאל) התחזקו מאוד, וכבר אי אפשר לשחק בעמדה קריטית כזו עם שחקן שאינו בטופ. כמובן שאם הוא האופציה היחידה מבין ארבעתם, הייתי לוקח אותו בשתי ידיים, מה גם שהחוזה שלו אמור להיות נוח בהרבה, שזה גם שיקול חשוב. אם הוא יחליף את ניימאר לבדו ניחלש קבוצתית.
3 - הנזק לטווח הרחוק
מועדון כמו בארסה צריך להחזיק רק שחקנים שנאמנים למועדון ואוהבים כדורגל בגלל המשחק. כשזה לא ככה, המועדון מפסיד כלכלית, מאבד מהרמה שלו בגלל שהשחקן לא תורם בדברים הקטנים שהזכרתי, וגם כבוד המועדון נחלש.
כלכלית - שחקנים שנאמנים למועדון הם לא מסחטה של כסף, ודרישות השכר שלהם תמיד יהיו יותר נמוכות משחקנים ברמה שלהם שלא נאמנים למועדון.
אגב, זה עוד יתרון של שחקני בית שאנשים בדרך כלל שוכחים. בנוסף לכך, שחקנים שרוצים וחולמים להגיע למועדון יבקשו פחות כסף. כל המועדונים בעולם כבר יודעים שברצלונה מוכרת בזול וקונה הכי יקר. קנינו מגן מעשן בן 31 ב-20 מליון יורו! מכרנו את אלכסיס, פברגאס, זלאטן, תיאגו אלקנטרה, וייה ועוד המון שחקנים מהנוער - ולא הכנסנו מכולם יחד יותר מ-200 מיליון. ריאל הייתה מוציאה מזה 500. כשמועדון משדר חולשה, שהוא חייב להחתים ולהיפטר משחקנים, כולם יודעים שמשתלם לעשות עסקים עם ברצלונה.
ירידת הרמה של הקבוצה - כשהקבוצה מורכבת משחקנים שרובם/כולם חולמים לשחק בברצלונה, היא שווה יותר מקבוצה אחרת של שחקנים חסרי אכפתיות, גם אם הם קתת יותר טובים, כי הערך המוסף של הקבוצה הראשונה יגרום לשחקנים להשקיע ולתרום. זו התשובה לכל השואלים מדוע להתעקש על שחקני בית, שלעולם יתנו 200 אחוז, ולכן אנחנו צריכים אותם.
שם וכבוד המועדון - המועדון מאבד ממעמדו. היו שנים בהן שחקנים חלמו לשחק בבארסה, וכשקיבלו את ההזדמנות לקחו אותה בשתי ידיים בלי להתלונן ובלי להעלות דרישות, לא משנה כמה גדולים הם היו. מהרגע הראשון ניימאר קיבל שדר מהמועדון שהוא נסיך - נלחמו עליו מול קבוצות אחרות, שילמו לאבא שלו, הוא קיבל פריבילגיות כמו לטוס ליומולדת של אחותו על חשבון משחקים. זה צריך להיות הפוך - שחקנים צריכים לעשות הכל כדי להגיע לברצלונה. למעט סוארס, כבר כמה שנים טובות שברצלונה ממש צריכה להתחנן בפני שחקנים טובים שיגיעו. שחקנים כמו ניימאר צריכים לשחק בריאל, שם זו תעשיית כסף לפני שזה מועדון כדורגל.
אם ברצלונה מאפשרת לשחקנים כאלו לשחק אצלה, זה צעד אחד בכיוון מדריד. אם ברצלונה לא אומרת לשחקן שמתנהג כמו ניימאר ללכת הביתה, זה מוריד אותנו לרמה של מועדונים שמתחננים לשחקנים שיישארו אצלם. המועדון יישאר ברמות הגבוהות גם בלי ניימאר. הדרך היחידה שנכונה פה היא לצאת לתקשורת ולהגיד לו ללכת לעזאזל, שמי שלא רוצה ומחויב לא יהיה פה. מי שבא בקלות לא יודע להעריך את הזכות להיות פה.
אשמח לתגובות :-)
לפנייה לכתב/ת 
