להתראות נאנו, שלום שאפל: אפל הורגת את האייפוד
נגני המוזיקה שנחשבו מהפכניים בתקופתם בדרך לאבדון - וזה ללא ספק סופו של עידן. מה נשאר לנו? ובכן, שירותי סטרימינג וגעגועים לווקמן
זה לא שלא ראינו (ושמענו) את זה מגיע: מכשירים מחוברים ושירותי סטרימינג הולכים וצוברים פופולריות בשנים האחרונות, ומציעים לחובבי מוזיקה קטלוגים מגוונים, רשימות בהתאמה אישית ואלגוריתמים ללמידת הטעם האישי. אז מה הפלא שמכשירים כמו האייפוד נאנו והאייפוד שאפל של אפל עומדים לעבור מן העולם?
במובן מסוים, ההכרזה על האייפון הראשון בשנת 2007, שנתיים בלבד לאחר ההכרזה על האייפוד נאנו - ההוא שנכנס לכיס הקטן ביותר בג'ינס, סימנה את תחילתו של הסוף עבור קו המוצרים הזה. האייפון מיזג לתוכו את היכולות והפיצ'רים המובילים של נגני המוזיקה, ושכלל אותם באמצעות חיבור לרשת ובהמשך גם באמצעות אפליקציות ייעודיות ושירותי סטרימינג דוגמת אפל מיוזיק.
האייפוד הראשון הושק בשנת 2001 והציע "1,000 שירים בכיס שלך" - כמות שנראית היום, 16 שנים אחרי, מגוחכת להפליא. גרסאות הנאנו והשאפל שהושקו יחד ארבע שנים מאוחר יותר, כוונו למשתמשים עם דרישות צנועות ובמחיר אטרקטיבי יותר. השריד היחיד מקו המוצרים הזה הוא האייפוד פרו - בזכות הפיצ'ר ההכרחי של חיבור ל-wi-fi.
המגמה של זניחת מכשירים המאפשרים שימוש אחד, דוגמת נגני המוזיקה - צפויה להימשך ולהתחזק, לוקחת איתה בדרך כל חפיץ "טיפש" שאינו מתחבר לרשת ולא מאפשר ריבוי של פיצ'רים ומענה על מספר צרכים בו זמנית.
לצד זאת, אפשר גם להתחיל לראות התעוררות של חפיצי וינטג' למיניהם: שובה של הקלטת, על אף שמדובר בתופעה ששמורה כרגע רק להיפסטרים מוזיקליים, מעודדת גם חזרה לנגני מוזיקה מיתולוגיים דוגמת הווקמן. התהליכים האלה מתרחשים בצורה איטית אך מקבילה, ועכשיו נשאר רק לראות כמה שנים יחלפו לפני שהאייפוד נאנו יחזור להיות מגניב בקרב אוכלוסיות ספציפיות.
לפנייה לכתב/ת 
