המסך יורד סופית על דודג' וייפר
אחת המכוניות המפחידות שיוצרו אי פעם ירדה סופית מפס הייצור, ותצטרף לרשימה מאד אקסקלוסיבית של כלים מוטוריים תחת קטגוריית "כבר לא עושים אותם ככה"
אחרי יותר מ-30 אלף יחידות שיוצרו במלך השנים, דודג' וייפר,
מהמכוניות האמריקאיות המפורסמות והקיצוניות שיוצרו מעולם, ירדה בסוף השבוע בפעם האחרונה מפס הייצור קונאר אווניו בדטרויט, מישגן. המעצב הראשי של קונצרן FCA, ראלף ג'יילס, תיעד את האירוע והבטיח כי המכונית האחרונה, גרסת SRT בסיסית בצבע אדום, תישמר במוזיאון החברה.
כמו אגדות רכב אחרות, גם הווייפר נולדה בעת שיחה שגרתית בין שני בכירים בתעשיית הרכב - בוב לוץ (אז ראש מחלקת הפיתוח בקרייזלר) וקארול שלבי (מייסד סדנת השיפורים המפורסמת שהלך לעולמו לפני מספר שנים) אשר רצו להחיות את רוח ה-AC קוברה של שנות ה-60, עם טכנולוגיה מודרנית דאז של שנות ה-90.
(צילום: ראלף ג'יילס)
(צילום: ראלף ג'יילס)
בדור הראשון שהושק ב-1992, העביר מנוע ה-V10 - סימן ההיכר של המכונית הקצונית - לא פחות מ-400 כ"ס לגלגלים האחוריים דרך תיבת שישה הילוכים ידנית. הביצועים היו מדהימים לאותה תקופה: 4.2 שניות ל-60 מייל לשעה (97 קמ"ש) ומהירות מירבית של 264 קמ"ש. כל זה ללא עזרים אלקטרוניים כמו בקרת יציבות ואפילו ללא ABS שהפך באותה עת כמעט לסטנדרט.
(צילום: ראלף ג'יילס)
בגרסת ACR הקיצונית ביותר לדור השלישי והאחרון, הפיקה יחידת ההנעה 645 כ"ס. יחד עם שדרוג היכולת הדינמית בזכות עזרים אווירודינמיים, מיתלים עם אפשרות כיוון ידנית, צמיגים דביקים (של קומהו) ובלמים משודרגים (של ברמבו), הקיפה הווייפר את הנורבורגרינג בזמן מרשים של 7 דקות ו-3.4 שניות.
לפנייה לכתב/ת 
