טלוויזית OLED דקה דקה של LG במבחן
ה-LG OLED 65E7Y מציע במבט ראשון עיצוב פרימיום עם מסך דק-דק, במבט שני איכות התמונה תואמת את העיצוב ומציעה חווית צפייה מצוינת. בדקנו
הדור השלישי של טלוויזיות OLED מתוצרת LG נחת בארץ, ואנחנו קיבלנו לסקירה את דגם ה"ביניים" למשפחה זו מסדרת E7Y. "ביניים" הוא שם מטעה מעט לדגם שעולה בחנויות כמה עשרות אלפי שקלים. לעת עתה הטכנולוגיה החדשה יחסית מככבת בעיקר בדגמי פרימיום (אם כי דגמי הדורות הקודמים ניתנים לרכישה במחירים נוחים יותר).
המבנה הפיזי של הטלוויזיה הזו מהמם למדי: אם מסתכלים מקרוב, רואים שהיא מורכבת מפלטה שקופה דקה בעובי 3-2 מ״מ, ואליה מוצמד פאנל המסך השחור במבנה שיוצר עובי כולל של כ-7 מ״מ בלבד - דק כמו סמארטפון מודרני (ואף יותר). בזכות העובדה שטכנולוגיית ה-OLED לא דורשת מערכת תאורה חיצונית מאחורי פאנל הפיקסלים (להבדיל מטלוויזיות LED LCD), אפשר לייצר אותה ״דק דק״, והגב נראה כמו פלטה שחורה מבריקה.
כל זה נכון לשני השלישים העליונים של המסך, ואילו השליש התחתון הופך עבה יותר, ובו ממוקמים מעבדי המסך, פאנל החיבורים ועוד. בחזית - מסגרת המסך בצדדים צרה מאוד, והאפקט של "תמונה שהיא חלון" מרשים מתמיד. מתחת למסך נמצא פס רמקולים, וחזיתו מעוטרת פסים בגימור פלסטיק דמוי ניקל. העיצוב הכולל אלגנטי ועתידני כאחד.
וכיצד מתפקדים הרמקולים? נסו לתת לילדים לצפות בסרט "חסידודס" מבלי להגביל אותם בווליום ותקבלו מבחן הולם לרמקולים של המסך. במקרה שלי הקולות והאפקטים מילאו ביעילות את חלל הסלון בקולות נפץ, מוזיקה וצעקות החסידות. אז כן, הרמקולים עושים את תפקידם. הם ממוקמים בצד התחתון של המסך, היכן שהוא עבה יותר (מה שעוזר להפיק בס נמוך יותר), ואפקט הסטריאו שלהם מוצלח ביחס לתצורה של "פס רמקולים". LG הציגה בדגם הזה גם תמיכה בפורמט האודיו הרב ערוצי "דולבי אטמוס", שאמור להציע גם אפקט של "גובה" (צלילים שמגיעים מכיוון התקרה), למרות שלא בניתי על זה יותר מדי.
השלט הרחוק מזכיר לי בעיצובו את אלו של הטלוויזיות האירופיות מפעם - צר וארוך עם שלל לחצנים. להבדיל מהשלט הקטן והמינימליסטי שמגיע עם טלוויזיות המתחרה סמסונג, זה של LG מציע מגוון של לחצני גישה ישירה וגם לחצן רב כיווני במרכזו ואפילו גלגלת (כמו זו של עכבר מחשב) המשמשת כלחצן בעצמה.
כהרגלה של LG בשנים האחרונות, השלט הרחוק משמש גם כ"מצביע", וכאשר מנופפים בו מול המסך, מופיע ציין/סמן צבעוני. לטעמי, שיטת ה"הצבעה" הזאת הוכיחה את עצמה כנוחה ויעילה בשימוש, למשל כאשר רוצים לבחור אותיות במקלדת וירטואלית שמופיעה על המסך. בשלט יש גם לחצני גישה ישירה לשירותי הטלוויזיה המקוונים של נטפליקס ואמזון וגם מיקרופון לזיהוי קולי. יש אפשרות להגדיר גישה ישירה לפונקציות דרך לחצני הספרות בשלט (למשל גישה ישירה לכניסת HDMI 1 בלחיצה על ספרת 1). חבל רק שאין תאורת לחצנים, בהחלט הייתי מצפה לכך במחיר הזה.
טלוויזיה חכמה
מערכת ה-webOS של LG בגרסתה ה-3.5 מציעה שיפורי ממשק קלים ביחס לדור הקודם, שממילא היה מוצלח יחסית: המערכת מותאמת לטלוויזיה, במיוחד בזכות השלט המצביע; חיבור הרשת האלחוטית היה חזק ויציב יותר מאשר בסמסונג Q9F שבדקתי קודם; ממשק הטלוויזיה החכם במסך פועל באופן מהיר וחלק, אם כי פעמיים בתקופת הבדיקה הפסיק ציין השלט המצביע להופיע על המסך וגם ה-WiFi כבה פתאום, ורק כיבוי מסך (פיזי) החזיר אותם.
חנות האפליקציות מציעה את סלקום TV ללקוחות הישראלים, את ה-Smart VOD של וונוטייז ועוד (אם כי לא מצאתי הרבה יישומים נוספים שימושיים). יש כ-3.5GB נפח אחסון פנוי עבור התקנת אפליקציות בהפעלה ראשונה של המסך. יש גם טיונר פנימי לערוצי עידן פלוס החינמיים וכמובן קישוריות אלחוטית והתממשקות לסמארטפונים. לאנדרואיד - אפשר לשתף את התוכן מהטלפון בעזרת אפליקציית Magic Mobile, ובעלי אייפון יוכלו להתחבר למסך בסגנון Miracast בעזרת TV Cast.
איכות תמונה
כיאה לדגם בכיר, ה-65E7Y מספקת למומחה הכיול את כל האפשרויות הנדרשות בכיוון התמונה, כולל שני מצבי isf ("מומחה") מתקדמים, אחד לצפייה בחדר חשוך והשנייה לחדר מואר. מעבר לכיוון עוצמת תאורת ה-OLED, יש אין-ספור פרמטרים נוספים לבחירה, איזון לובן מתקדם וניהול מערכת הצבעים (שישה צבעי יסוד - ציאן, מגנטה וצהוב בנוסף לאדום, ירוק וכחול המוכרים). את מערכת החלקת התנועה (Trumotion) אני ממליץ לבטל כלל, היא אינה נחוצה במסכי OLED מודרניים, שלא ממש סובלים מבעיות זמן תגובה.
אז אומנם ה-OLED אינה מציעה את עוצמת האור האימתנית של טלוויזיות ה-LED המתחרות, אבל ההתמודדות שלה עם תנאי אור סביבתי חזק והשתקפויות הגיעה כבר לרמה מוצלחת בדור הנוכחי. גם כשפתחתי את התריס של יציאת המרפסת הסמוכה לטלוויזיה ואור חזק הציף את הסלון, השחור בתמונה נשאר עמוק ועוצמת התאורה הספיקה לחווית צפייה טובה. למעשה, ברוב המקרים עדיין העדפתי לצפות (בתאורת יום) במצב צפייה ״isf חדר חשוך״ ורק כשרציתי תמונה בוהקת יותר העברתי למצב "חדר מואר".
בסצנה מפרק של "משחקי הכס" מפגינה טלוויזית ה-OLED את מה שהיא טובה בו כל כך: הצגת גווני הצבע במדרגות אור משתנה, למשל את פניה הזוהרות של סרסיי באור שקיעה חם ורך ועם זאת הצגה של דוגמאות לבושה האפל (כמו נשמתה) וגם את פיתוחי דלת העץ הכהה מאחוריה.
הדור הראשון של טלוויזיות LG OLED הציג כבר אז שחור מדהים ביחס לטלוויזיות האחרות, אבל מדרגת הגוונים שהיו שלב אחד מעל השחור נטתה לבלוע את הפרטים הקטנים. העניין שופר בדור השני ועכשיו עוד יותר בדור השלישי, שנראה טוב בהחלט. בנוסף, הנדסת הצבע של LG נטתה בעבר להדגשת אדום וגווניו, והאפקט יצר אדמדמות מיותרת בתמונה לפרקים. הפעם זה נראה "בוגר" יותר, נכון וטבעי יותר, משלים כמו שצריך את שאר יכולות הטכנולוגיה.
ה-65E7Y מציגה תמונה מבריקה, אבל לא בצורה עוקצנית או מחודדת מדי. השחור כאן מושג בעזרת כיבוי פיקסלים נקודתי, ללא פעלולי התאורה שמנסים לעקוף את הבעיה במסכי LED LCD וכתוצאה מחזקים ומחלישים את האור בצורה אזורית (ולא נקודתית), וביחד עם מה שצריך לכבות או להאיר - משפיעים גם על אזורים שכנים שלא אמורים לחסות בצילם או אורם ללא צורך.
הניגודיות הטבעית הזו יוצרת אפקט של עומק בתמונה ותחושת תלת-ממד גם בתכני דו-ממד, למשל בהתחלה של הסרט "האיש שנולד מחדש". בסצנת הציד בנהר של האב ובנו - משחקי הצללים, נצנוצי האור במים וההשתקפויות במים הזורמים בין גזעי העצים יוצרים עומק מוחשי לעין, ומסך הטלוויזיה מצליח לשקף בסלון הבית את החוויה הקולנועית באופן מרשים.
אפקט העומק נראה בתמונה גם בסצנה מהסדרה ״אוזרק״ (רזולוציית 4K) בצבעי טורקיז קולנועיים ורוויים, עם פירוט טוב מאוד בחלקי התמונה הבהירים והכהים גם יחד. גם כאן ניתן לראות כי ב- 4K התמונה חדה בהחלט, אבל ללא ״עוקצנות״ שמופיעה בטלוויזיות LED LCD.
הסדרה ״איירון פיסט״ בנטלפיקס עושה שימוש בטכניקת HDR של דולבי ויזן (ביחד עם רזולוציית 4K UHD). מצד אחד היא יוצרת מראה בוהק במיוחד שבו חלקי התמונה הבהירים (למשל אור שמש שמוטל מהחלון) חזקים לעין, אבל כנראה הדגש כאן בהפקה היה על יצירת ניגודיות דרמטית, גם אם זה בא על חשבון חלק מהפרטים הכהים. ה-E7Y מציעה תמיכה גם ב-HDR בפורמט דולבי Vision עם איכות 10 ביט.
בסדרה "נרקוס" (4K) יש מראה צבעוני וחי במיוחד - האדום בחולצת הבן חזק ורווי. אסקובר יושב במרפסת הבית הסגורה, והטלוויזיה יכולה להעביר את משחקי האור והצל עם טווח דינמי גדול שלא שורף אף חלק בתמונה. לצערנו, בחלק מהסצנות החשוכות מנגנון דחיסת הווידאו של נטפליקס (זה שמאפשר להעביר רזולוציית 4K ברוחב פס נתונים יעיל למדי) יוצר גרעיניות בחלקים החשוכים (זה מופיע משום מה רק בחלק מהסצנות ובאחרות לא).
עיבוד הווידאו בסדרת ה-OLED החדשה השתפר ביחס לדור הקודם, הצגת הצבע (DCI-P3) והתאורה התחזקו במקצת, והטווח הדינמי שופר. הצבעים ערמוניים כשצריך, בחלק מהתכנים קרים (כחלחלים) ובאחרים חמים. למשל, בחלק מהסצנות של "נרקוס" יש הדגשת גוון כתום ליצירת דרמטיות. גם גוון העור האנושי שהמסך מציג השתפר ונראה טבעי ונכון יותר. אני רואה כאן גם שיפור בפירוט בחלקי התמונה הבהירים, פחות שרוף ויותר מפורט, ואפקט ה-HDR טוב יותר ומותיר יותר פרטים נראים לעין.
סיכום
על יתרונות ה-OLED כבר כתבתי בעבר בהרחבה: על השחור המוחלט, מהירות התגובה, זוויות הצפייה ועוד. הטכנולוגיה הזו נמצאת בדור מסכי הטלוויזיה (הביתיים) השלישי שלה ולעת עתה רק LG מייצרת פאנלים עבורה (שאר החברות משתמשות בפאנל OLED של LG ומלבישות עליו מעבד וידאו, תוכנה ועוד).
הפאנל החדש שופר בעוצמת ההארה וגם בהצגת הפרטים בצד החשוך של הסקאלה. מלבד זאת נראה ש-LG הגיעה לבשלות בהנדסת הצבע, והטלוויזיה מפיקה צבעים בנוסח קולנועי יותר. מה זה אומר בפועל? שהתמונה חדה, צבעונית ומהנה מאוד עבור העין, זאת מבלי לאבד את הטבעיות שאמורה להיות לה. ה-OLED חפה מבעיות שמלוות את קטגוריית טלוויזיות ה-LED LCD, אין בה זליגות אור בלתי רצויות, שינויי עוצמת תאורה מלאכותיים בכל מיני חלקים של התמונה (למשל פס כתוביות שמאיר את סביבתו ללא צורך), השחור מושלם, ובדור הנוכחי של ה-OLED גם הלבן בוהק דיו. גם אין בעיות של מגבלת זוויות צפייה מהצד (השחור לא מחוויר והצבעים לא מאבדים רוויה). בקיצור, לא מצאתי מגרעה בולטת מספיק בשביל להתלונן עליה, וחוץ מעניין המחיר, שאינו נגיש כיום לכל אחד, נראה שהטכנולוגיה הזו מגשימה את ההבטחה שהייתה טמונה בה.
קחו בחשבון כי השילוב של מסך גדול (65") - תלוי כמובן במרחק הצפייה - ביחד עם פאנל ברזולוציה גבוהה וטכנולוגיה שחושפת את כל מה שקיים בקובץ הווידאו עלול להראות גם פגמים, למשל את תופעות הדחיסה שקיימות בשידורי יס HD (יש הבדלים לא קטנים לפעמים בין איכות התכנים השונים המשודרים). אם כי נראה ש- OLED סלחנית לכך יותר מאשר טלוויזיות LED LCD, ואופי התמונה שלה מזכיר יותר פלזמה טובה.
עכשיו הגענו לנקודה החשובה: מחיר. ה-LG 65E7Y דורשת מהלקוח מחיר של 24,990 שקל, אבל - היא גם מקרינה פרימיום. ישנו דגם 65" C7Y OLED מעט זול יותר, עם רמקולים פשוטים יותר, במחיר 19,990 שקל. מהצד השני יש גם דגמים יקרים יותר, כולל W7Y דקיק (4 מ"מ - Wallpaper) במחיר של כ- 50,000 שקל.
במובנים רבים וטובים, האולד מזכירה את הפלזמה שאני אוהב - בטבעיות התמונה, באחידות התאורה, בזוויות הצפייה הרחבות, בשחור ובניגודיות ועוד. היא המחליף הטבעי של הפלזמה, אבל עכשיו כבר עם תוספות מודרניות: רזולוציית 4K UHD, מרחב צבע משופר ו-HDR.
LG OLED 65E7Y
גודל: 65"
מחיר: 24,990 שקל
אחריות: קבוצת ח.י.
לפנייה לכתב/ת 
