לדרוך על הסכנה ולנצח: כך תרכבו נכון על קורקינט

למה תמיד המובן מאליו מגיע לסדר היום הציבורי באופן כזה? מדוע תמיד צריך לקרות אסון - או לפחות כמעט-אסון לסלב אם להיות אקטואליים - כדי שהדברים ינועו לכיוון הגיוני? אין ספק שכולכם מודעים לכך שכמות תאונות הקורקינט או הוברבורד שהתרחשו מבלי שאיש שמע עליהם (מלבד הפצועים ובני משפחתם), גבוהה באלפי אחוזים מאלה שכן הגיעו לידיעת הציבור הרחב.

שלא תפלו(צילום: קלאודיה לוין)

כי המהפכה החשמלית כאן ומזמן. אופניים, קורקינטים, הוברבורדים וכלים שונים ומשונים תופסים את הוואקום שיוצרת תחבורה ציבורית כושלת וגודש תחבורתי בלתי אפשרי. הזרם החשמלי בתחבורה כה גדול וחזק כיום, עד כי אי אפשר להתעלם ממנו, או לעצור אותו. מה שמבהיר שכלים חשמליים יישארו כאן כי הדרישה ערה, וכנראה תלך ותגדל.

וכך גם הסכנות. אז איך מונעים אותן, או לפחות מקטינים את הסיכוי לתאונה?

קסדה. שוב "קסדה", ושוב "קסדה". ועוד פעם "קסדה". זה אולי לא ממש Cool (אם כי זה תפס מצוין על המדרונות המושלגים באתרי סקי ובסינגלים), אולי הורס את הפן ויש מי שירגיש שזה פוגע בגבריותו-נשיותה. אנחנו לא מתווכחים עם התחושות האלה, רק רוצים לציין נתונים: מחקרים הראו שדי בפגישה בין מדרכה לגולגולת במהירות של 5 קמ"ש כדי לשבור את הקופסה שמאחסנת את המוח. הסיכוי לשרוד תאונת אופניים או קורקינט - כל תאונה - לפי מחקרים, גבוה בעשרות אחוזים עם קסדה. התקנות העירוניות משחררות מחבישתה? יצחקו עליכם בבית הקפה או בעבודה? תסתדרו עם זה. קסדה תקנית ורכוסה היטב על הראש תבטיח שלא תהפכו לירק. המהדרין יכולים להוסיף (מומלץ בחום) כפפות, מגני ידיים, מרפקים וברכיים. זה ישתלם לכם.

על הראש, כמובן

כלי תקני. ברור שתקין, אבל גם תקני. כזה המאושר בחוק. וזה אומר עם מנוע שאינו עולה על 250 וואט, עם מהירות שאינה גבוהה מ-25 קמ"ש, משקל עצמי שלא חוצה את רף 30 הק"ג ומעצורים שהפעלתם מנתקת מיידית את המנוע. כלי תקני - ועדיף תמיד ממותג מוכר - יבטיח כי הוא יעיל יותר בטיחותית. אל תתפשרו, אל תשנו ותשפרו. אין ספק שנחמד יותר לדהור במהירות של 40 קמ"ש, אבל קורקינט חשמלי למשל - כל קורקינט חשמלי, ושלא יספרו לכם סיפורי-שיווק - אינו מסוגל להתמודד ביעילות הנדרשת עם מהירויות אלה בתחום ההיגוי, הבלימה וההתמודדות עם אספלט שאינו סלול היטב.

(פז בר)

תקינות הכלי. כמובן, בתוספת לסעיף הקודם. אם רלוונטי, האם לחץ האוויר בצמיגים לפי הוראת היצרן? האם הבלמים עוצרים טוב או שאתמול כבר הבהילו אתכם עם האטה חלשה מדי? האם הכידון מחוזק? זכרו, כלי שנחבט במדרכה עשוי להתעוות. האם ההיגוי עדיין חופשי ומדויק כפי שהיה? זה חשוב הרבה יותר מבדיקת מצב טעינת הסוללה. ולא לשכוח, בדקו את הנראות (זוהר בלילה) והראות (תאורה קדמית ואחורית). החוק מחייב לבישת אפוד זוהר בחשיכה, אבל נצנץ על הגב או על הקסדה תמיד יוסיף.

(פז בר)

בלמים. זכרו כי בגלל מבנה הכלי - גלגלים זעירים, מרכז כובד גבוה, זווית היגוי חדה, חסרונם של מתלים ועוד - הקורקינט אינו כלי יציב במיוחד, או בעל היגוי ראוי או ספיגת שיבושים נאותה. והכי חשוב, הבלם הקדמי בקורקינט מסוכן מאד לשימוש לא זהיר ועבור חסרי ניסיון. ועוד לא הגענו לבלימה על כביש רטוב.

(פז בר)

גיל הרוכב. אולי לא ידעתם, אך החוק מגדיר במפורש רכיבה מגיל 16 ומעלה בלבד. כל מי שמתחת לגיל זה יכול לרכוב על "גרסת הילדים", עם מנוע מוחלש והגבלת מהירות ל-12 קמ"ש. יש כאן עניין חינוכי מהותי וכל הורה אחראי לקחת את הילד שלו לשיחה צפופה מאד בנושא. אם הגיל מתאים, קחו אותם לסיבוב בעיר, הסבירו לפחות את הכללים הבסיסיים של חוקי התנועה, תמרורים, זכות קדימה ("אדום זה עצור. ירוק זה עבור"). אל תוותרו על זה.

(צילום: מוטי קמחי)

תנאי דרך. כן, בדיוק אותה תאונה שהעלתה את "הסכנה הגדולה של הקורקינטים" לתודעה הציבורית, ולשמחתנו הסתיימה בטוב. קחו לדוגמה את עניין המים על השביל, שכן בקיץ נטול המונסונים שלנו הממטרים היחידים מגיעים ממטרות העירייה שמרטיבות לא רק שבילי אופניים אלא גם כבישים מטונפים. ובהתאם לחוקי מרפי הקדושים, החלק הרטוב תמיד יהיה במקום הכי מסוכן: סיבוב חד, מעבר מאספלט לבטון, כתם שמן של משאית אשפה, פירות שנפלו מעץ והפכו לעיסה חלקלקה עוד לפני המים. אז הורידו את אוזניות הבלוטות' האופנתיות, עצרו את השיחה בטלפון, ותרו על נפנוף מלכותי לשלום לחברה מהצבא. היו ערניים לכל שינוי במצב השביל (או כביש) שלפניכם, האזינו לקולות העיר וקחו בחשבון שאתם יכולים ליפול. בדיוק כך.