מחקר: למרות הפערים בתקציב, שיפור בהישגי תלמידים במגזר הערבי
על פי מחקר של מרכז טאוב, חל שיפור מהותי בהישגי התלמידים הערבים והצטמצמו הפערים בינם ובין תלמידים יהודים. שיעור המורים האקדמאים במגזר הערבי עולה על שיעורם ביהודי. מספר התלמידים בכיתה בחינוך היסודי ובחטיבת הביניים במגזר הערבי היה נמוך יותר מאשר ביהודי
למרות פערים משמעותיים בתקצוב, ההישגים הלימודיים של תלמידים מהמגזר הערבי השתפרו באופן ניכר. בעבר, מחקרים רבים שהשוו בין שני המגזרים הצביעו על פערים גדולים ביניהם, אולם מחקר חדש שנערך במרכז טאוב מצא כי בשנים האחרונות חל שיפור מהותי בהישגי התלמידים הערבים והצטמצמו הפערים בינם ובין התלמידים היהודים.
לקריאת הדו"ח המלא - לחצו כאן
על פי המחקר יש פערים גדולים בתקצוב למגזר הערבי - כ-16 אלף שקל לתלמיד בבתי הספר היסודיים, לעומת המגזר היהודי (כ-20 אלף שקל), זאת אף שהגידול בתקצוב לאורך השנים היה גדול יותר במגזר הערבי. עם זאת נראה כי מצב החינוך בבתי ספר הערביים הולך ומשתפר. כך למשל, שיעור המורים האקדמאים במגזר הערבי עולה על שיעורם במגזר היהודי (95% לעומת 91% בחינוך קדם יסודי, למשל), ושיעור המורים עם תואר שני גדל במהירות רבה יותר ומתקרב לזה של היהודים. בחינוך העל-יסודי עדיין קיימים פערים ניכרים בין שני המגזרים בהיבט זה (כ-29% במגזר הערבי לעומת כ-43% ביהודי).
כמו כן נראה כי מאמצי משרד החינוך להקטנת הכיתות לא הניבו שינוי של ממש במגזר היהודי, אך במגזר הערבי התוצאות היו מרשימות יותר. ב-2015 מספר התלמידים בכיתה בחינוך היסודי ובחטיבת הביניים במגזר הערבי היה נמוך יותר מאשר במגזר היהודי, ורק בחטיבה העליונה הוא היה גבוה יותר.
שיעור הניגשים לבחינות בגרות במגזר הערבי (81%) דומה לזה במגזר היהודי (84%) ובמגזר הדרוזי אף עולה עליו (90%). כמו כן, ניכר כי הצטמצמו הפערים בין המגזרים בציוני הבגרות במתמטיקה ובמדעים, אך באנגלית ובמדעי המחשב הפערים נותרו גדולים.
מספר הניגשים לארבע יחידות במגזר הערבי עלה בכ-2%, בחמש יחידות ירד בכ-3%, ומספר הניגשים ברמת שלוש יחידות עלה ביותר מ-100%. עלייה זו עשויה להעיד על התפתחות חיובית של הגדלת חלקן של אוכלוסיות חלשות יותר בשיעור הזכאים לתעודת בגרות. הציון הממוצע של הנבחנים דומה מאוד בכל המגזרים.
השיפור נעצר בגבולות ישראל
לעומת ההישגים שהוצגו עד כה, המחקר מראה כי במבחנים הבין-לאומיים הפערים בין המגזרים הצטמצמו במידה פחותה, ולעתים אף נותרו בעינם, גם בהשוואה בין תלמידים מרקע חברתי-כלכלי דומה. למשל, במבחן PIRLS 2011 (לחינוך היסודי) ניכר שככל שהרקע החברתי-כלכלי חזק יותר - הציון גבוה יותר, והפערים לטובת התלמידים היהודים לא הצטמצמו גם בחלוקה לקבוצות.
קשר דומה נמצא גם במבחן TIMSS 2015 (לחטיבת הביניים). פער הציונים בין כלל התלמידים היהודים לכלל התלמידים הערבים במבחן היה גבוה (70 נקודות), אולם בהשוואה בין תלמידים מאותו רקע - הפער בין ממוצעי הציונים במתמטיקה של שני המגזרים קטן יחסית: 12 נקודות בלבד בקבוצת הרקע החברתי-כלכלי הגבוה. מכאן עולה כי לפחות חלק מהפער הגדול נובע מהרקע החברתי-כלכלי של התלמידים.
במבחן PISA 2015 (לחטיבה העליונה) עמד הפער בין המגזרים על 104 נקודות (מתוך 800), וברוב המקרים הוא נשמר גם בפילוח לפי רקע חברתי-כלכלי. בקבוצת הרקע הנמוך הפער בין המגזרים מצטמצם ל-67 נקודות, ברקע הבינוני הוא נותר דומה לפער הכללי, וברקע הגבוה אף גדל.
ישנם הטוענים כי הסיבה לכך שבחלק מהמשתנים הישגי התלמידים במגזר הערבי דומים לאלה של תלמידי המגזר היהודי, ולעתים אף עולים עליהם - בעוד שבמשתנים אחרים ההישגים שלהם נמוכים בהרבה - היא כי הציונים אינם משקפים את היכולות האמיתיות של התלמידים, עקב תופעת העתקה רחבת היקף. אולם מנתוני משרד החינוך (2017) עולה כי שיעור הבחינות הפסולות עומד על פחות מאחוז אחד. גם אם אכן קיימת תופעה רחבת היקף של העתקות, אין בה משום הסבר לשיעורים הגבוהים של הלמידה ושל ההשתתפות בבחינות.
חוקר מרכז טאוב, נחום בלס, מסכם ואומר כי "את הפער הגדול בהישגים בין התלמידים היהודים לערבים אפשר להסביר במידה רבה בנתוני הרקע החברתי-כלכלי שלהם. אם רוצים לצמצם אותו, יש להתמקד במישור החברתי-כלכלי הכללי".
לפנייה לכתב/ת 
