לך מפה זהבי, לא צריכים טובות

משהו השתבש בכדורגל הישראלי, ולא על כר הדשא. שם כבר מזמן איבדו מרבית הכדורגלנים הישראלים את היכולת להגיע למפעלי הכדורגל הגדולים בעולם. עכשיו גם בחשיבה שלהם חל קצר שגרם לליקוי מאורות.

התנהגותו של קפטן נבחרת ישראל ערן זהבי, במשחק מול מקדוניה בבית, לעיני הקהל הישראלי באצטדיון ועל מסכי הטלוויזיה, הייתה חריגה וקיצונית בכל קנה מידה. אבל את הצעד המביש הזה, ברגע של כעס בלתי נשלט, אולי אפשר היה להבין אם היה מתנצל אחר כך על המעשה הילדותי שלו. אבל לא אחד כמו כדורגלן העל זהבי, זה שיש לו מיליוני אוהדים בסין, יעשה חשבון לכמה אוהדים ישראלים שהנבחרת חשובה להם. לא, זה לא מתאים ל"פרימדונה" במעמדו לבקש סליחה ולהתנצל.

זהבי החליט להראות לנו, הישראלים אוהבי הנבחרת, מהיכן משתין הדג. אחרי שהודיעו לו על השעייתו, בלשון רפה, הוא הודיע בתגובה על פרישתו מהנבחרת. הוא לא צריך את המדים הכחולים-לבנים עם סמל המדינה, הרי יש לו כסף וכבוד רב בסין, אז בשביל מה לקבל שריקות בוז מהקהל הישראלי הפרימיטיבי בעיניו?

כל זה היה נמנע אילו ראשי ההתאחדות לכדורגל היו נוהגים כראוי. במקום השעיה היו מעיפים אותו מיד מהנבחרת. מי שמבזה את סרט הקפטן צריך ללכת הביתה באותו הרגע, מה עוד שלא הביע כל צער על מעשהו. במקום לתת בידיו את הכדור ולהחליט שהוא עוזב, היו צריכים לגלגל אותו כמו כדור מכל מדרגות הנבחרת.

לך מפה זהבי. משהו השתבש בחשיבה שלך. הנבחרת תסתדר גם בלעדיך. מי שלא נותן כבוד לדגל, למדים, לנבחרת הלאומית, שיחפש לו בית אחר. אני לא מצדיק את האוהדים ששרקו בוז לזהבי , אבל זה חלק מהאווירה במגרשים. אווירה שלעתים אלימה הרבה יותר. זהבי לא שמע אף פעם קללות מהיציע? לא שמע צעקות וגידופים כלפי שחקנים ממגזר אחר? יציעי הכדורגל אינם שורות של אולם אופרה או קונצרטים. כולנו סובלים את האלימות המילולית שבמגרשים, כלפי שחקנים, שופטים או אוהדים של הקבוצה היריבה. מכאן ועד זריקת סרט הקפטן - הדרך ארוכה מאוד.

פעם היה כבוד אפילו לסמל המועדון. כדורגלנים שיחקו עבור הסמל ולא עבור הכסף. מי חשב פעם לעזוב מועדון שבו גדל ולעבור למועדון כדורגל מתחרה? טוב, הזמנים האלה עברו. הכדורגל מקצועני והכסף מדבר. אבל בנבחרת הלאומית הדבר שונה. שם זה כבוד לקבל הזמנה, זה כבוד לשחק במדי הנבחרת, זו גאווה לאומית. מי שלא חושב כך אין לו מקום בנבחרת, גם אם הוא יודע לכדרר ולהבקיע שערים. הנבחרת היא הפנים של המדינה. היא המראה של הכדורגל לדור הצעיר. נכון, הניצחונות חשובים מאוד, אבל גם הערכים והדוגמה האישית. מי שלא יודע להתנהג כראוי, אין לו מקום בנבחרת שלנו.

זהבי, לך למקום שבו יש לך תהילה. כאן אצלנו איבדת את כל האמון שנתנו בך.