שתף קטע נבחר
הכי באזזזז
    זירת הקניות
    בזבוז וירטואלי
    הקניות עוברות לרשת, האפליקציות והשירותים הדיגיטליים מנסים לתפוס את מקומו של הכסף המזומן - ובעצם מי שרוצה יכול כבר היום לנהל את חייו הכלכליים בלי לגעת פעם אחת ב"כסף אמיתי". כיצד הציבור מגיב לשינוי הזה, והאם ביום שבו נפסיק לשלוף שטרות מהארנק נאבד את השליטה על ההוצאות שלנו? המהפכה שבדרך - ואנחנו
    כמות המזומן הולכת ועולה, ההמלצות על הגבלת השימוש בו נתקעו - אבל אין טעם להשלות את עצמנו: זה יכול לקחת חמש שנים, זה יכול לקחת עשר שנים - אבל מה שבטוח, המגמה הזו עומדת לפני שינוי. בסופו של התהליך יצטמצם, השימוש במזומן באופן דרמטי, ולא רק הוא: בדומה לתהליך שמתרחש במדינות
    אחרות בעולם, אמצעי התשלום המסורתיים, הפיזיים - מזומן, צ'קים ואפילו גיהוץ כרטיסי אשראי - יוחלפו באמצעי תשלום דיגיטליים מתקדמים יותר; אפליקציות, ארנקים סלולריים ועוד.

     

    טכנולוגיית התשלום ללא מגע (Contactless), שהולכת ומתפתחת בשנים האחרונות, מעצבת מחדש את הרגלי הקנייה הפיזיים. רכישה בסופר, הזמנה בבית הקפה, תשלום על נסיעה בתחבורה ציבורית - כל אלו כבר נעשים היום בכלים טכנולוגיים במקומות רבים בעולם.

     

    טובעים בכסף - כתבות נוספות:

     

    כרטיסי אשראי רגילים מעבירים את המידע על סכום החיוב באמצעות הפס המגנטי, ואילו טכנולוגיית Contactless מייתרת את הפס. לפיכך הלקוח חוסך את הזמן של העברת הכרטיס, הדפסת האישור, חתימה וקבלת החשבונית. כל שנדרש הוא מרחק של כמה סנטימטרים בין הסמארטפון או אביזר אחר שבו מותקן השבב לבין מסוף הסליקה.

     

    חברות האשראי הישראליות ערכו בשנים האחרונות כמה ניסיונות להחדיר ולקדם את השימוש בטכנולוגיה הזו - עד כה בהצלחה מועטה, אם בכלל. עם זאת, קשה להאמין שהמצב יישאר כך לעוד זמן רב.

     

    הטכנולוגיות האלו לא עוצרות בטלפון הנייד שלכם: גם השעון, הטבעת או מחזיק המפתחות יכולים לשמש כאמצעי תשלום, ומנגנוני האבטחה והזיהוי מבוססים בין היתר על טביעות אצבע, סריקת רשתית, זיהוי קול ואפילו ניטור פעימות הלב וסריקת פנים.

     

    מחזיק מפתחות על תקן ארנק
    מחזיק מפתחות על תקן ארנק

     

    אלפי סטארט-אפים ברחבי העולם מפתחים שלל חידושים בתחום ה"פינטק" (טכנולוגיה פיננסית) - ורובם עוסקים כך או אחרת בפיתוח פתרונות תשלום. ישראל, אגב, נחשבת למעצמה בתחום - וענקיות הטכנולוגיה עולות לכאן לרגל לא מעט כדי לבחון את המיזמים המקומיים.

     

    ביסודה של תנופת הפיתוח נמצאת ההנחה שגם ציבור הקונים וגם ציבור המוכרים מעדיפים לבצע את התשלום בצורה נוחה, מהירה ופשוטה. זה מה שיקבע אילו טכנולוגיות יצליחו לבסס את מקומן בשנים הבאות. לכך לבטח יתרמו העידוד והתמריצים שיספקו ממשלות וכן חברות פרטיות שלהן יש עניין בצמיחתו של הענף. כך למשל, חברת האשראי הבינלאומית ויזה השיקה לפני מספר חודשים תוכנית שנועדה לפתות עסקים קטנים ובינוניים בארצות הברית לוותר על השימוש במזומן - תוך הבטחה למתן מענק של 10,000 דולר לשדרוג טכנולוגיית התשלומים של העסק.

     

    אבל המציאות המשתנה הזו גובה מחיר. בסופו של דבר שאיפתם המרכזית של מפתחי טכנולוגיות התשלום היא להפוך את האקט הזה, של הוצאה כספית, לפעולה שולית ואף בלתי מורגשת. משהו שמתרחש מאחורי הקלעים, שדורש מהצרכן התעסקות מינימלית.

     

    דוגמה מוכרת לכך היא מיזם שירותי ההסעות של "אובר", ומיזמים נוספים שנולדו בדמותו. הלקוח, או במקרה זה - הנוסע, אינו נדרש לעשות דבר מבחינת התשלום. הוא פשוט נכנס לרכב ויוצא ממנו. כל הפעילות ה"פיננסית" נעשית ברקע.

     

    אופן הקנייה החדש הזה בא לידי ביטוי גם בחנות הייחודית שהשיקה חברת אמזון בסיאטל. בניגוד לשירות המסחר המקוון, שהוא בסיס החברה, מדובר בחנות פיזית המשתרעת על פני 600 מ"ר - מעין סופר רגיל שמציע שלל מוצרים. אלא שבחנות של אמזון הלקוח אוסף לסל את המוצרים והולך הביתה. אין קופה, אין סורק ברקוד, אין תורים. לוקחים-הולכים. החשבונית כבר תגיע לטלפון הנייד שלכם בתוך חצי שעה.

     

    איך הדבר מתאפשר? אך בחנות משולבים שלל כלים טכנולוגיים שעוקבים אחר הלקוח, והנתונים שנאספים מסתנכרנים עם אפליקציה ייעודית (אמזון גו) שאותה יש להפעיל לפני הכניסה לחנות.

     

    עסקים נוספים בשלל תחומים מתנסים בטכנולוגיית התשלום ללא מגע אדם, וסביר להניח שהמגמה רק תלך ותהדק את אחיזתה בשוק. השפעתה על ההוצאות שלנו תהיה נרחבת: כיצד ייראו הרגלי הקנייה שלנו במציאות שבה פעולת התשלום עצמה הופכת לבלתי מורגשת?

     

    אי אפשר להתעלם מהחשש שהמגמה הזו תוביל אותנו לקנות עם "אצבע קלה על ההדק". שטרות ומטבעות, על כל חסרונותיהם, קל לספור. קל יותר להיות מודעים להוצאות ולהקפיד על התנהלות כלכלית אחראית. כשהכול נעשה הרחק מהעין, מאחורי הקלעים - זה כבר הרבה יותר מאתגר.

     

    נשיא מאסטרקארד אירופה. "הצרכן אמור לשכוח מהתשלום" (צילום: תמר מצפי)
    נשיא מאסטרקארד אירופה. "הצרכן אמור לשכוח מהתשלום"(צילום: תמר מצפי)

     

    "בעתיד יהיה לך הטלפון שלך, ובתוכו יהיה לך הכרטיס שלך - ואתה לא תדע ולא תזכור", אומר ל-ynet חוויאר פרז, נשיא מאסטרקארד אירופה. "אתה תגיע לרכבת התחתית, וכמו שקורה היום בלונדון - תניח את הטלפון שלך והמחסום ייפתח. המערכת שבה משתמשים בתחבורה הציבורית הלונדונית כבר דואגת לאתר עבורך את התעריף הזול ביותר - אתה אפילו לא צריך לחשב את זה. זו רק דוגמה למה שאנחנו מכנים 'תשלום ללא חיכוך'. כלומר, הצרכן אמור לשכוח שהוא צריך לשלם".

     

    אתה מבין את החשש - שהלקוח יתחיל לאבד שליטה על ההוצאות שלו?

    "אני מבין את החשש. יש אמת בטענה הזו. בצורה כזו, לעיתים הצורך בתשלום אפילו לא עובר לנו בראש".

     

    עם זאת, מציין פרז, "צריך לזכור שהלקוח לא מגיע לבית קפה כדי לשלם. הוא מגיע כדי לשתות, ואז הוא נדרש לשלם. האם בכך אתה מעודד התנהגות חסרת אחריות - גורם לצרכן להוציא יותר מדי? יש תוקף לחששות הללו. אבל צריך להבין שהצרכנים השתנו, הזמנים השתנו. אנחנו רק צריכים לוודא שבמקרה שהצרכן רוצה שליטה מלאה, ולא מעוניין שהעסקה תתרחש 'ברקע' - האפשרות הזו תהיה זמינה עבורו".

     

    נזכיר כי גם סוגיית האבטחה – תהליך האימות הרכישה שמוודא כי הלקוח הוא אכן שביצע את הרכישה - דורשת לעיתים את מעורבות הלקוח. "אני חושב שצריך להבחין כאן בין סוגים שונים של עסקאות", מסביר פרז. "יש עסקאות שבהן הלקוח לא רוצה שיטרידו אותו. למשל נסיעה ברכבת התחתית בדרך לעבודה. גם הסיכון של הונאה בסיטואציה הזו כמעט בלתי קיים. מצד שני, בקניית טלוויזיה בסכום גדול - צריך שתינתן התראה כלשהי ללקוח, כדי לוודא שאכן הוא ביצע את העסקה.

     

    "בסופו של דבר צריך לתת מענה לשני הדברים הללו, ואנחנו מסוגלים ליצור מערכת שתפעל ללא מגע אדם - אבל עדיין תהיה בטוחה. יש דרכים להפוך את זה למשהו הרבה יותר פשוט ונוח עבור הצרכנים, ועדיין לוודא שיהיו מודעים לסכום ולחיוב".

     

    השינוי בהרגלי הרכישה הוא לא היחיד המתרחש ברקע המהפכה הטכנולוגית בעולם התשלומים. למהפכה הזו יש השלכות מרחיקות לכת על מעמדם של המוסדות הכלכליים המסורתיים בארץ ובעולם - הבנקים מצד אחד, שמעמדם הולך ומתערער עם דעיכת הצ'קים והמזומן, וחברות האשראי מצד שני - שמוצאות עצמן בתחרות עם הדומיננטיות המתגבשת של מיזמים כמו Google Pay, Apple Pay, פייפאל ועוד.

     

    בסופו של דבר יידרש שיתוף פעולה בין כל הארנקים דיגיטליים, האפליקציות ושיטות התשלום הנוספות - שלל כלים טכנולוגיים-כלכליים שאמורים להתקבץ כולם לתוך החנות (המקוונת או הפיזית). העתיד הפיננסי שלנו נראה קרוב מתמיד: פשוט, נוח ונקי ממזומן - ועם שלל אתגרים חדשים, עבור הצרכנים ועבור המערכת הכלכלית כולה.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "בזבוז וירטואלי"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים