מבצע ביצה: כך אימצו צמד נשרים גוזל קטן

קוֹסְטַה, נשר מקראי בן 24 שנה שהגיע מבולגריה ובת הזוג שלו, דוֹנְקִי, בת ה-23, נפגשו לפני 13 שנה בגן החיות התנ"כי בירושלים, במסגרת תוכנית רבייה של רשות הטבע והגנים שנועדה להציל את העופות הדורסים מהכחדה בטבע המקומי.

(צילום: עופר עמרם)

קן למשתכן בספארי בר"ג

הצמד עזב את בירת ישראל ועבר למרכז הארץ, שם זכה לקן למשתכן עם מרפסת עץ בקומה הראשונה המשקיפה אל חצר הדורסים. דירת המגורים מעניקה לשניים לא רק עמדת תצפית על הנעשה בחצר, אלא גם מסתור בעת הצורך מפני המבקרים שחולפים בסמוך. בחצר הדורסים מתגוררים כיום עוזניית נגב קשישה, עוף דורס שנכחד מהטבע המקומי ועורב חום עורף.

הנשרים בישראל שהולכים ונעלמים מהטבע המקומי עקב הרעלות, ירי והתחשמלות, זוכים לחיזוק מצד קבוצת נשרים מצומצמת שתפקידה להגדיל את מספר הנשרים בטבע.

(צילום: )

זוג מצליח עם ותק של 20 ביצים

"קוסטה ודונקי הם זוג מאוד מצליח וכבר הביאו לעולם יותר מ-20 ביצים. הם מסתדרים נהדר, מגדלים מצויין כל גוזל והם פשוט צוות לעניין", אומרת ל-ynet שלי אלדד, מנהלת מחלקת הציפורים בספארי ר"ג.

בפברואר השנה הזדווגו השניים ולאחר כעשרה ימים, דונקי הטילה את הביצה הראשונה במאמץ רב והזדקקה לסיוע מצד צוות בית החולים לחיות בר בספארי. לאחר הטלה מוצלחת הביצה נלקחה להדגרה מלאכותית בגן החיות התנ"כי בירושלים.

(צילום: עופר עמרם)

הנשרים הם עופות דורסים שכושר הרבייה שלהם נחשב נמוך בטבע ולרוב מסתפקים בגוזל אחד בכל עונה. אחת הטכניקות שנועדו להבטיח בטבע את המשך דור הנשרים, היא הטלת מילואים. אם הביצה נשברת או נגנבת על ידי עופות דורסים או טורפים אחרים, הנקבה מטילה לאחר מספר ימים ביצה נוספת.

בפרויקט הרבייה של הנשרים משתמשים ביכולת הזו כדי להכפיל את מספר הגוזלים בשנה. "כך אנחנו מרוויחים שני נשרים בשנה במקום נשר יחיד. עשרה ימים אחרי ההטלה השנייה, אנחנו לוקחים את הביצה להדגרה והפעם מחליפים אותה בביצת דמה מגבס", מסבירה שלי.

גוזל מירושלים במקום ביצת הדמה

"זה נועד כדי שההורים יתחילו לדגור ולא יאבדו את המומנטום ההורי. כל הביצים מכל המקומות בארץ עוברים למרכז ההדגרה בגן החיות בירושלים וברגע שמתחילה בקיעה של ביצה, בודקים שהגוזל בסדר ותוך שעות, כשהוא עדיין עם הקליפה, מביאים אותו לנשרים מאמצים באחד מגני החיות".

יגאל מילר, אחראי רביית עופות דורסים ברשות הטבע והגנים בחי-בר כרמל הוקפץ למשימה בחודש מאי, כשגוזל נשר החל לבקוע בירושלים והוא הביא אותו במהירות אל הספארי ברמת-גן.

(צילום: ספארי ר"ג)

(צילום: ספארי ר"ג)

יגאל מוציא בעדינות את הגוזל מתוך הקופסה המרופדת ומניח אותו ברכות בתוך כיס החולצה של ליאור לוזון, מטפל במחלקת הציפורים בספארי.

ליאור נעזר בסולם כדי לטפס אל דירת הנשרים ומפתיע אותם. כשהוא מצוייד במטאטא שנועד להרחיק בעת הצורך את הנשרים, קוסטה ודונקי מוחים על הגירוש הזמני ופורשים כנף אל החצר מטה.

(צילום: ספארי ר"ג)

מצלמות המעקב בקן מתעדות את ליאור בפעולה. הוא לא מבזבז רגע ומוציא את הגוזל מהכיס, מניח אותו בעדינות בתוך הקן ולוקח איתו את ביצת הדמה. רגע לאחר שהסתלק מדירת הנשרים, קוסטה נשלח למשימת גישוש ראשונית. הוא מגלה את הגוזל, מתקרב אליו ומייד מצטרפת לחגיגה, הנקבה דונקי והשניים כבר מתחילים במלאכת הטיפול המשותפת.

(צילום: ספארי ר"ג)

"כל פעם זה מדהים אותי מחדש, היכולת שלהם לטפל בגוזל רגע אחרי ההחלפה בין הביצה לגוזל. אנחנו נעזרים במצלמות כדי לעקוב שיש פעילות תקינה בקן. שההורים מטפלים כמו שצריך והגוזל מתפתח יפה. למרבה השמחה, קוסטה ודונקי הם כבר הורים מיומנים".

האח הגדול: מצלמות מעקב אחרי המשפחה

בעוד שבטבע הנשרים ניזונים בעיקר מפגרים של בעלי חיים, התזונה של הנשרים בספארי מבוססת על כנפי עוף מרוסקות לחתיכות בעת תקופת האכלת הגוזל.

"כך אנחנו מוודאים שהגוזל אוכל גם את העצמות ומקבל את כל הסידן הדרוש לו כדי שלא תהיה לו רככת בעצמות. בזמן שההורים משגיחים על הגוזל, אנחנו עוקבים אחריהם שהם מאכילים אותו ושבסופו של דבר הוא אוכל בכוחות עצמו", מציינת שלי.

לאחר ארבעה חודשים הגיע הרגע להיפרד מההורים ולעבור לגן לנשרים מתחילים. הנשר כבר גדל בהצלחה והספיק לפרוח מהקן בקומה הראשונה אל החצר בחוץ, תוך דילוגים אווירים אל עמדות התצפית השונות במסלעה המלאכותית.

(צילום: ספארי ר"ג)

פרידה מרגשת: "הוא גוזל יפה כמו ציור"

צוות המטפלים נכנס יחד עם יגאל אל חצר הנשרים. קוסטה ודונקי השקיפו מהמרפסות על הנעשה. הפרחון השובב עמד בסמוך וניסה להימלט, אך נתפס בזריזות על ידי ליאור.

המקור של הנשרים משמש אותם כדי לקרוע את העור העבה של פגרי בעלי החיים ומבעד לעור הקרוע, הנשר לרוב דוחף את הצוואר החלק והארוך פנימה כדי לאכול את האיברים הפנימיים.

המטפלים בנשרים לא מעוניינים במפגש עם המקור החד ולכן מחזיקים את הנשר בראש וברגליים כדי להימנע מניקור כואב או מפגש עם הטפרים החדים ברגליים.

(צילום: ספארי ר"ג)

לאחר שהנשר הצעיר הוצא מחצר הנשרים, יגאל מילר הצמיד לו טבעת זיהוי ממתכת שתסייע במעקב אחריו. "הוא גוזל יפה כמו ציור", מספרת שלי בזמן הפרידה מהדייר הזמני. "לדעת שהנשרים בספארי שותפים למאמץ ושהגוזל המקסים הזה יתעופף בטבע שלנו בקרוב, זו גאווה גדולה לכולנו", היא מסכמת. הנשר הוכנס אחר כבוד לארגז הובלה מאובטח ומרופד, שיגן עליו עד להגעה לחי-בר כרמל של רשות הטבע והגנים. 

(צילום: יפתח שחורי, ספארי ר"ג)

גן לימודי לנשרים מתחילים

בחי-בר כרמל המתינו לדייר החדש שני נשרים צעירים בכלוב האיקלום הממוקם על מצוק עם נוף מרהיב. הכלוב הרחב מאפשר לנשרים לצפות בנעשה סביבם, לראות נשרים צעירים ובוגרים שעפים בסמוך בטבע שאף נוחתים על הכלוב.  

"הנשר בסדר גמור. הוא כבר עם החבר'ה החדשים שלו והוא מתנהג כמו ילד גדול", מבשר יגאל לאחר מספר ימי קליטה ראשונים. "השנה כבר בקעו שבעה גוזלים בפרויקטי הרבייה בשבי והוא יעביר את הזמן עם עוד שני נשרים מהשנתון שלו. הוא אמור להישאר כאן בין שנה לשנתיים ואז נחליט אם להעבירו להמשך איקלום בגמלא ולהשיבו לכאן. זה מאוד תלוי בכמות הנשרים שיש באזור".

(צילום: ארז ארליכמן)

נשר מקראי מסוגל לעוף יותר מ-600 ק"מ ביום, כך שקפיצה לגמלא משולה מבחינתו כמו גיחה למכולת השכונתית. רגע אחד הם נחים במצוק בכרמל, ממריאים לגולן והנועזים גם מוסיפים גיחה לסוריה ולמדינות שכנות. החשש העיקרי של רשות הטבע והגנים הוא לא רק הרעלות, ציד והתחשמלות, אלא גם מטורבינות הרוח שאמורות לקום בצפון ולהבי הטורבניות עלולים לפגוע בעופות הדורסים שעפים באזור.

"צריך ללמוד איך לאכול מפגר ולהילחם על המעמד"

"עכשיו הוא מתחיל את החיים של הנשרים. כשאני מביא פגר בשביל הנשרים, כולם מזנקים כדי לאכול ויש מריבות כמו שצריך להיות בטבע. הוא צריך ללמוד איך לאכול מפגר, להילחם על המקום והמעמד שלו. זה תהליך של למידה", מוסיף יגאל.

הנשרים המקראיים, דורסים גדולים המצויים בסכנת הכחדה עולמית, סובלים מירידה ממספרם בישראל בשנים האחרונות. ב-2003 נספרו 460 נשרים אך מאז פחת מספרם בטבע המקומי ל-180 נשרים.

במהלך השנתיים האחרונות ייבאה רשות הטבע והגנים עשרות נשרים מקראיים מקטלוניה בספרד, קפריסין וארמניה, במטרה להגדיל את מספרם בישראל ולהרבות נשרים בשבי כדי להשיבם לטבע.

(צילום: ערן היימס, רשות הטבע והגנים)

לדברי מילר, עד לפני מספר שנים הנשרים היו נשארים בכלובי האיקלום עד גיל שלוש וארבע שנים.

"הנשרים מגיעים לבגרות מינית בגיל חמש ושש שנים. המטרה שלנו היתה לצמצם את זמן השהות של הצעירים בטבע, כי הם לוקחים סיכונים, מסתובבים יותר בשטח ומועדים לפגיעות רבה יותר. כשיש משפחה, הם הופכים לאחראיים יותר. בכרמל יש קהילה תומכת ומלמדת של נשרים ולכן החלטנו להוריד את גיל השחרור לטבע", הוא מפרט. "יש כאן תחנת האכלה עם מזון זמין ונקי מרעלים, גם מלאי המזון בטבע עולה ולכן הם פחות מתרחקים".