חד-מיניים שמבקשים לאמץ: "המהפך לא יושלם עד לחקיקה"

הודעת נציג המדינה לבג"ץ ולפיה עד אמצע שנת 2018 ישווה חוק האימוץ כך שגם משפחות חד-מיניות יוכלו לאמץ, התקבלה ברגשות מעורבים בקרב זוגות הומואים שהפכו הורים באמצעות הליך פונדקאות. חלקם מאמינים כי מדובר בהתקדמות ומייחסים זאת למחאה שהתעוררה, אולם אחרים מעריכים כי ההצהרה חסרת שיניים. "החשש שלי הוא שזה לא יעבור בחקיקה. הממשלה כיום לא מתכוונת לזוז מילימטר בסוגיות של דת ומדינה", אומר דניאל יונס מירושלים.

לפני כמה חודשים סערה הקהילה לאחר שמשרד הרווחה הודיע כי לזוגות חד-מיניים לא יותר לאמץ ילדים. משפחות להט"ביות שמשתייכות למרכז הרפורמי לדת ומדינה ועמותת "אבות גאים" עתרו לבג"ץ, ואתמול כבר הוצגה עמדה שונה ולפיה שרת המשפטים איילת שקד ושר הרווחה חיים כץ מחויבים לקדם את הליך החקיקה שבה יותר לכל משפחה לאמץ, ללא קשר לזהות המינית. תזכיר לחוק אמור להתפרסם עד מחצית שנת 2018.  

איתי פנקס (מימין) עם בן זוגו יואב וילדיהם. "הליך יקר בחו"ל"(צילום: אוהד צויגנברג)

יו"ר עמותת 'אבות גאים' אודי לדרגור נשוי לגיא ולהם שלושה ילדים משתי אמהות פונדקאיות. "כשגיא ואני רצינו להרחיב את המשפחה ראינו שכל האופציות לאימוץ ופונדקאות סגורות עבורנו ולכן פנינו לפונדקאות בחו"ל", הוא מספר, "גם אחרי לידת הבת הבכורה שלנו נתקלנו בכל הקשיים שהמדינה מערימה על כל צעד ושעל, כמו למשל לשלוח לבית שלנו עובדת סוציאלית לפני שמכירים בנו כהורים ודברים מופרכים אחרים. הקמנו את עמותת 'אבות גאים' כדי להילחם על השוויון שלנו בדרך להפוך להורים וגם בניהול חיי המשפחה בהמשך". 

אודי לדרגור ובעלו גיא עם אחת מילדיהם. "המדינה מערימה קשיים"(צילום: אלבום פרטי)

לדברי לדרגור, הצהרת המדינה היא ככל הנראה תוצאה של לחץ ציבורי, אולם הם לא יהססו לחדש את המאבק אם יגלו שהדברים מתמסמסים. "עברנו תוך שנה קצרה מתגובה ראשונית של המדינה שהייתה 'לא' מוחלט והגדירה אותנו כמשפחה חריגה שהחברה הישראלית לא מוכנה עדיין לקבל, לשינוי של 180 מעלות", הוא מסביר. "המדינה הציגה עמדה שחתומה על ידי שר הרווחה ושרת המשפטים, והשינוי הוא הישג חשוב ואבן דרך במאבק שלנו. אם החקיקה לא תתקדם בכיוון ובקצב הנכון אנחנו לא נהסס, נעתור שוב לבג"ץ ונתסיס שוב את המחאה הציבורית". 

דניאל יונס ובן זוגו אורי ארמן(צילום: תומריקו)

איתי פנקס, פעיל מוכר לזכויות להטב"ים וחבר מועצת עיריית תל אביב-יפו, הפך לאב יחד עם בן זוגו ב-18 השנה האחרונות יואב. "כשרצינו להביא ילדים לעולם ראינו שלא נוכל לעמוד במחירי הפונדקאות בארה"ב, ולכן עתרנו כדי לקדם את האפשרות לזוגות חד מיניים לעשות תהליך פונדקאות בארץ", סיפר. "המדינה בחנה את הדברים ואני מניח שנעזרה במחקרים מהארץ ומהעולם שמעידים על כך שהורות להט"ב היא הורות שווה באיכותה להורות סטרייטית, ובהתאם משרד הרווחה שינה את עמדת המדינה מהתנגדות לתמיכה. המהפך עוד לא הושלם לגמרי, עד שלא תהיה חקיקה או החלטה של בג"ץ שתשווה את הזכויות. בסופו של דבר אנחנו רואים שהשטח והעם הוא יותר אנושיים מהמנהיגים".

זוג נוסף שמושפע מההחלטה הם דניאל יונס ואורי ארמן, דתיים נשואים מירושלים. יונס הוא יושב ראש ארגון 'חברותא' המייצג את ההומואים הדתיים. לדבריו, הוא קיבל את ההחלטה ברגשות מעורבים.

"העמדה המחודשת שהציגה המדינה היא בהחלט טובה, חיובית וחשובה שמעידה על שינוי במדיניות וזה הישג מאוד משמעותי לקהילה שהמחאה הציבורית שלנו השפיעה", הוא אומר. "מצד שני, החשש שלי הוא שזו אמירה קצת חסרת תוכן ושיניים. עיקר הבעיה בקידום זכויות הלהט"ב בישראל היא שהן נעשו על ידי פסיקות ולא על ידי חקיקה, ואני חושש שזו הדרך של המדינה לדחות עוד את ההחלטה של בג"ץ וגם לכאורה להראות שהיא מנסה לקדם את העניין. אם עד היום בכל מיני סוגיות בעייתיות היו מפנים את העניין לבג"ץ עכשיו לכאורה התהפכו היוצרות, אבל התירוץ החדש יהיה שהקואליציה לא מאפשרת שינוי חקיקתי".