שתף קטע נבחר

רוסיה: נדחתה בקשת משפחת ולנברג לגלות על גורל חסיד אומות העולם

בית משפט במוסקבה פסק כי אין לשחרר מסמכים של שירות הביטחון הפדרלי על ראול ולנברג, הדיפלומט השבדי שהציל כ-20 אלף יהודים בשואה ונעלם לפני 70 שנה. "המסמכים כוללים פרטים מסווגים על אנשים אחרים", נטען בבית המשפט. המשפחה תערער

בית משפט במוסקבה דחה היום (ב') עתירה לקבלת גישה למסמכים הקשורים לגורלו של חסיד אומות העולם ראול ולנברג, הדיפלומט השבדי שסייע להציל 20 אלף יהודים במלחמת העולם השנייה, כך דיווחו סוכנויות ידיעות ברוסיה. ולנברג נלכד על ידי כוחות סובייטים ב-1945, ועד היום, כמעט 72 שנה לאחר מכן, עדיין לא ידוע כיצד, איפה או מתי הוא מת.

 

בדו"ח רוסי נטען כי הוא מת מהתקף לב ב-1947 בכלא לוביאנקה שהיה בשליטת ה-KGB במרכז מוסקבה. אך שום ראיה מעולם לא אימתה את הדו"ח. קרוביו של ולנברג פנו לבית המשפט ברוסיה נגד ה-FSB, שירות הביטחון הפדרלי של רוסיה, כדי לקבל גישה בלתי מצונזרת או מסווגת למסמכים שיכולים לפתור את התעלומה סביבו.

 

אך בית המשפט ברוסיה דחה את העתירה וציין כי לא ניתן לשחרר את המסמכים שכן הם כוללים פרטים מסווגים על אנשים אחרים. קרוביו של ולנברג, לפי התקשורת הרוסית, מסרו כי יערערו על ההחלטה.

גורלו נותר תעלומה. ראול ולנברג (צילום: AP) (צילום: AP)
גורלו נותר תעלומה. ראול ולנברג(צילום: AP)
 

ב-1944, כשהגיע מערך ההשמדה הנאצי להונגריה, הקים ולנברג במדינה רשת של "בתים מוגנים" שהניפו את דגל שבדיה. הוא חילק תעודות מסע לרבים, אפילו ליהודים שכבר החלו לעלות על רכבות המוות. בסך הכול עלה בידו להציל כ-15 אלף נפשות בבתים המוגנים שלו, והוא חילק עוד אלפי תעודות מסע שבדיות – לפני שנתפס על ידי כוחות סובייטים ב-1945.

 

לאחר 1947 נפוצו שמועות עקשניות שוולנברג נראה חי. גורמים רבים, לרבות משפחת ולנברג עצמה, ניסו במשך השנים לברר מה עלה בגורלו אך ללא הצלחה. בשנת 2000 הודתה לבסוף רוסיה שהיא נושאת באחריות למותו, והשמועות סיפרו שוולנברג הוצא להורג בזריקת רעל בהיותו בכלא, אך לא ניתנה ראיה חותכת לכך.

 

בחודש אוקטובר, 71 שנה אחרי היעלמותו, הודיע שבדיה רשמית על מותו של ולנברג. בעבר הודיעה שבדיה שהיא לא מקבלת את הטענה שהוא מת בשל היעדר הוכחות מספיקות. בנק SEB, שאמון על ניהול נכסיו של ולנברג, ביקש בתחילת 2016 מרשות המסים השבדית להכריז עליו כמת. הרשות שאחראית על רישום לידה ומוות הסכימה לבקשה.

 

מארי דופוי, אחייניתו של ולנברג, אמרה לפני כחודשיים עם הפנייה לבית המשפט הרוסי כי למשפחתה ולחוקרים עצמאיים לא ניתנה במשך השנים גישה למסמכים בארכיון הרוסי שבהם נכתב על גורלו של ולנברג. "החיפושים שלנו אחר תשובות יימשכו עד שנדע מה קרה לראול ולנברג – ולמה", מסרה דופוי.

 

היא הוסיפה כי קרוביו של ולנברג החליטו להגיש את התביעה בגלל "שבקשות חוזרות ונשנות במשך השנים שהוגשו לרשויות ברוסיה, באופן ציבורי ופרטי, לא הצליחו להשיג תוצאות". לדבריה, הבקשות נשלחו ממנה, מהיסטוריונים ומנציגים שבדים.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים