שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    מעיזים לשנות
    בראיון חג מיוחד, אחרי שנתיים בתפקיד, שגריר ישראל באו"ם דני דנון, מדבר על הכל. על העבודה הצמודה עם נתניהו, על היחסים שפיתח עם השגרירים האחרים מאחורי הקלעים, על התעוזה שהובילה אותו להיות הישראלי הראשון שמכהן כיו"ר ועדה והרוח החדשה של ממשל טראמפ. אחרי נאום ראש הממשלה בעצרת השבוע, כבר הציב יעדים חדשים. "האתגר", הוא אומר, "הוא לא להתייאש"

    בסוף השבוע נחת ראש הממשלה בנימין נתניהו בניו יורק לקראת עצרת האו"ם שנערכת השבוע בעיר.

    את פניו קיבלו הקונסול הכללי של ישראל בניו יורק דני דיין ושגריר ישראל באו"ם דני דנון.

    עבור דנון מדובר השנה באירוע מיוחד אחרי מינויו לסגן נשיא העצרת הכללית. לפני שנתיים מינה אותו נתניהו לתפקיד, מינוי שעורר לא מעט ביקורת. דנון, החליט לאמץ את התפקיד החדש בכל הכוח ומאז, הפך לפעיל במיוחד במסדרונות האו"ם.

     

    הספקת לא מעט בתקופת כהונתך בתפקיד. יש משהו שאתה גאה בו במיוחד?

    "אני כל הזמן אומר לצוות שלי לחשוב ולעשות. אנחנו כל הזמן בעשייה. אני חושב שההישג הכי גדול שלי זה המינוי לתפקיד יו"ר ועדת ועדת המשפט של העצרת הכללית. זו הפעם הראשונה שישראלי מכהן כיו"ר ועדה. זה מאוד משמעותי, כי שברתי תקרת זכוכית. ניהלתי את הועדה במשך שנה, עד כה מעולם לא אישרו לישראלי להיות שם".

     

    כשהוא מתאר את ההישג הגדול שלו, מסביר דנון איך דווקא הוא הצליח, איפה שאחרים לפניו נכשלו. "אני חושב שזה קשור בתעוזה. זו הייתה הצבעה חשאית.

    צריך לדבר עם שגרירים, ממש לעשות קמפיין, זה היה מרתק. יש לי נסיון פוליטי, אבל כאן זה אחרת. קיבלתי 109 קולות לעומת 44 שהתנגדו. בועדת משפט עסקנו במשפט וטרור בינלאומי ועצם העובדה שאתה יושב ראש, פונים אלייך ממדינות שונות, גם מדינות ערב, פונים אלייך לפתרון משברים של מדינות אחרות ואני הרי רגיל לבקש בשביל ישראל כל הזמן, פתאום באים אלי בבקשות והייתה הרגשה טובה".

    מבחינתו, השיא הגיע השבוע. "היום אני מתחיל את תפקיד סגן העצרת וזה תפקיד מדהים. לנהל את הישיבה כשראש הממשלה נואם. זהו רגע שיא ובעיני זה סמלי". השנה הצליח לשריין לראש הממשלה את משבצת הנאומים היוקרתית של יום פתיחת הועידה, בין הנשיא טראמפ, מקרון וארדואן. "אני מעורב ופעיל ורציתי להקדים את הנאום בגלל ראש השנה. זו החלטה חריגה ובניגוד לפרוטוקול, אבל הבהרתי שהוא חייב לחזור לישראל".

     

    דנון מספר שרשימת המדינות אשר ביקשו פגישה עם ראש הממשלה, גדולה. "יש המון נציגי מדינות שרצו לפגוש איתו, אבל אי אפשר להספיק את כולן. שוודיה, ברזיל, פנמה, ועוד. קשה להגיד לא, אבל אין ברירה, חייבים לעשות תיעדוף. ערכנו גם פגישות מדיניות. האמרקינים מאוד רוצים לקדם בימים האלו את התהליך. אל העיר הגיעו גם קושנר, גרינבלט והשגריר פרידמן. אנחנו מעוניינים לסייע, אבל זה קשה, כי לא תמיד יש לנו עם מי לדבר. גם בנושאים של מים, חשמל, כשיש רצון של הקהילה הבינלאומית לעזור לפלסטינים, אין מהצד השני מי שיקבל. יש שם קצת אנרכיה. בעזה לחלוטין ויהודה ושומרון חלקי וזה מקשה על התיאום והסיוע. ביום שני", הוא מספר, "נערך מפגש של המדינות התורמות המסייעות לפלסטינים, בו דנו על כל הדברים ברמה של ביוב, חשמל, מים, מה כל אחד נותן. יש רצון לקדם ויש רצון לצאת עם החלטות קונקרטיות השבוע אבל שוב, אני אומר שיש בעיה עם הצד הפלסטיני. אני מאמין שראש הממשלה ישאיר את הפתח למשא ומתן ישיר, לא יסגור אותו".

     

    כמיטב המסורת, היחס לישראל באו"ם ממשיך להיות בעייתי, לעיתים עוין ולא מאוזן. דנון כבר למד שהתמונה רחבה מגבולות המזרח התיכון ומזהה באופן מפתיע שהיחס העוין מופנה גם כלפי מדינה אחרת, ארה"ב. "בגלל הכוח שלה, העוצמה שלה, זה נעשה בצורה אחרת, צורה יותר שקטה, אבל מבחינת ההחלטות וכמות הדיונים, אנחנו מובילים. למרות", הוא מוסיף, "שאני מתחיל לאט לאט גם את זה לשנות. אנחנו עובדים עכשיו בשיתוף פעולה מדהים עם האמריקאים והם מובילים את צמצום ההחלטות במועצה לזכויות אדם שיושבת בז'נבה. בכל שנה יש דיון מיוחד רק סביב ישראל במועצה. כאילו אין מדינות בעולם היום שמפרות זכויות אדם. עולים נושאים אחרים , אבל יש את סעיף מספר שבע העוסק בהפרת זכויות אדם בישראל וסעיף ארבע העוסק בהפרת זכויות אדם בכל העולם. יש דיון יום שלם על כל העולם ויש דיון נפרד יום שלם רק על ישראל, זה הזוי. האמריקאים אומרים היום, בואו נעשה סדר בגוף הזה. אם נצליח, זה יהיה הישג אדיר".

     

    "העשייה המשותפת נותנת לי חיזוקים". דנון ומזכ"ל האו"ם החדש
    "העשייה המשותפת נותנת לי חיזוקים". דנון ומזכ"ל האו"ם החדש

     

    ביום שלישי, בסמוך לנאומו של ראש הממשלה, כינס סגן נשיא ארה"ב מייק פנס ועידה לדיון על המועצה לזכויות אדם, "זה משמעותי" מסביר דנון. "זה שינוי שאני מאמין שנצליח להוביל. אנחנו מצידנו כל פעם מעלים את הבעיות וארה"ב מחליטה במה לטפל ולא לטפל. אנחנו עומדים בשיתוף פעולה צמוד עם האמריקאים, אבל בסוף ההחלטה היא שלהם. ארה"ב אמרה למועצה לזכויות אדם בצורה ברורה שאם ימשיכו בהתנהלות הזו, הם יצאו מהמועצה. הולנד ובריטניה גם הן שותפות למהלך. אנחנו מאוד מעריכים את זה".

     

    דנון מתאר מציאות שבה הוא והמשלחת של ישראל לאו"ם, דרוכים בכל עת להדף של החלטות וטענות נגד ישראל. "יש כל הזמן דברים שמקוממים אותי, גם במועצת הביטחון, השגריר הפלסטיני למשל, שרק לאחרונה עמד ושיקר בנוגע להר הבית. אתה יודע שהוא משקר, מסית, וזה קשה". לטענתו, המרחק בין היחס האישי והחברות שפיתח עם שגרירים ממדינות רבות ובין ההתנהלות מולם באופן רשמי, גדול. "המרחק הזה", הוא טוען, " דווקא נותן לי אנרגיות חיוביות. ישבתי השבוע עם נציג מדינה ערבית שאין לנו יחסים איתם. איך שהוא דיבר על ישראל, ואיך שהוא תיאר את כל מה שהוא מקווה לעשות איתנו, זה נותן אנרגיות. הוא אמר לי שהם עדיין לא במקום של לעשות את זה בצורה גלויה, אבל בוא נעשה דברים, הוא אמר. ואנחנו עושים. ברמת הפעילות אנחנו עושים. נכון שזה עדיין לא גלוי , אבל העשייה המשותפת שמתפתחת, נותנת לי חיזוקים".

     

    הוא מקפיד שלא להתייחס לצעדים מדיניים או היעדרם כמקור מחלוקת בכותלי האו"ם ומתאר את המסלולים האלטרנטיביים דרכם הוא מקווה לשנות את ההתנגדות העזה לישראל. " יש לא מעט מדינות שהיחסים איתן השתנו. מדינה כמו ניקרגואה, מדינות באפריקה. אני לוקח הרבה מאוד שגרירים לארץ. זו עבודה קשה. זה כיף כמובן בשבילי להיות בארץ, מצד שני הייתי בנחל עוז למשל, כבר איזה חמש פעמים בשנה האחרונה, אני חושב. אני יכול כבר להדריך בעצמי לדעתי, אבל זה אפקטיבי".

    את האפקט, הוא טוען שניתן לראות בזמן אמת ומזכיר את ההחלטה שעברה לאחרונה סביב כוחות יוניפיל. "העברנו החלטה על הכוחות בגבול לבנון. היילי הובילה את ההחלטה, אחד השגרירים שהיה בארץ במסגרת הנסיעות של השגרירים, אני לא אגיד לך את שמו, היה מאוד פעיל בעדנו. האמריקאים הופתעו שהוא איתנו. הוא היה בסיור, הוא ראה דברים מקרוב, בעיניים שלו. לכן, גם מבלי שדיברתי איתו, הוא היה בעדנו והיום מכוחות השלום שם מצפים לעשות יותר. זה לא כל מה שאנחנו רוצים אבל שיפרנו את העמדות".

     

    מה אתה עושה שקודמייך לא עשו?

    "כל שגריר מביא איתו את הסגנון שלו, את האני מאמין שלו, זה מאוד אישי העבודה הדיפלומטית. אני מעז. אני לא חושש מהפסדים. זה גם מהניסיון שלי בפוליטיקה. כשרציתי להיבחר לוועדה, אף אחד לא הבטיח לי שאבחר, להיפך. הרבה אנשים הרימו גבה, אמרו שאני מתבזה ולא אצליח. לקחתי את זה בחשבון וללא חשש. זה השינוי שאני הבאתי. התעוזה. אנחנו עושים דברים בצורה דיפלומטית כמובן אבל כן מעיזים להביא ולשנות דברים, לשפר. בדיפלומטיה נוהגים להיות זהירים, שקולים, סבלניים. אני מרגיש שעכשיו עם הממשל החדש יש לנו הזדמנות שחייבים לנצל אותה".

     

    זו פוליטיקה שמזכירה את זו מהכנסת?

    "בנראות כלפי חוץ זה שונה מאוד. אין חילופי דברים, אין קריאות ביניים, הכל שקט ומתורבת לכאורה. אבל מאחורי הקלעים, זה בדיוק אותה דבר. לפני הכל מדובר באנשים. צריך להכיר את האנשים, להתחבר, יש לכל אחד אינטרס משלו ואתה מנווט ביניהם. זיהוי האינטרסים הוא חשוב. אתה יוצר כימיה אישית, יש כמו שאומרים בארץ 'דיבור', יש לך 'דיבור' איתו. ברגע שאתה פעלתן, אתה פתאום עוזר לאנשים בדברים אחרים. בהצבעות, בועדות השונות. זה תן וקח".

     

    ובכל זאת, בשורה התחתונה, כל אחד מייצג עמדות מדיניות שלא תמיד הוא שמנווט אותן

    "גם ברמה האישית יש לך חבר, אבל אתה לוקח בחשבון שהחבר מייצג מדינה, אנחנו תמיד לוקחים את זה בחשבון. אבל כשמייצרים שותפויות ומקדמים דברים ביחד, יש לזה כוח. אני מאוד מאמין באנשים ובמגע אישי. גם בארץ בפוליטיקה, זו החוזקה שלי, להתייחס לאנשים, להקשיב להם, לדבר איתם. אני עכשיו בקשר עם המזכ"ל החדש למשל. אנחנו לא נסכים בכל הדברים כמובן, אבל עצם זה שהוא הגיע לשלושה ימים לארץ, ליוויתי אותו, דיברנו, זה נותן לנו הרבה, יש לפחות הקשבה, זה משמעותי. ברוב המקרים אין עניין להקשיב".

     

    "זיהוי אינטרסים הוא חשוב". דנון, צילום: שחר עזרן
    "זיהוי אינטרסים הוא חשוב". דנון, צילום: שחר עזרן

     

    יש החלטות קשות דומות שאתם מצליחים למנוע בטרם יגיעו להצבעה?

    "כל הזמן יש כאלו, אנחנו מוצאים את עצמנו מסכלים בשקט, בעיקר יוזמות חדשות כל הזמן. דו"חות, החלטות, כמו במקרה האחרון של רימה חלף שהוציאה דו"ח שהשווה אותנו למדינת אפרטהייד. יחד עם ניקי היילי פנינו למזכ"ל שגנז את הדו"ח. זה קורה כל הזמן וזה לא נגמר. אתה קם בבוקר ויש יוזמה כזאת או אחרת. עכשיו הפסטינים מנסים להשתלב באינטרפול. מבחינתנו זה בעייתי גם כי הם רוצים להיכנס לזירה הבינלאומית במקום להגיע ראשית למשא ומתן, וגם כמובן יש לזכור שהאינטרפול עוסק בחומרים ביטחוניים רגישים בין מדינות ואנחנו לא חושבים שהם צריכים להיות שם בשלב הזה. עכשיו תהיה הצבעה ואנחנו מנסים לדבר, להיפגש".

     

    במקביל לאלו, מספר השגריר, עוסקת המשלחת הישראלית לאו"ם בלא מעט מיזמים. "אנחנו לא רוצים כל הזמן להתפס כמי שבאים עם בקשות או טענות. אנחנו מנסים ליזום ולתת גם דברים משלנו, אם זה בנושא חקלאות, העברת מידע, עזרה למדינות מתפתחות, העברנו לראשונה החלטה בנוגע להטרדות מיניות במקומות עבודה. החלטה כחול לבן שאנחנו עבדנו עליה. כולם תמכו בה, אבל הנציג האיראני אמר שהם מתנגדים להחלטה כי היא באה מישראל. מיד עניתי לו, אמרתי רגע, אתם מצביעים בעד ההחלטה, אז למה אתה מצהיר שאתה נגד"?

     

    מה היום האתגר הגדול ביותר שלך באו"ם?

    "האתגר הוא לא להתייאש. גם כשאתה מנצח אתה כל יום צריך להרים את עצמך מחדש. גם כשאני מנצח אני כל יום צריך להמשיך לעשות את העבודה. אני אומר גם לצוות שלי, כמה שקשה לנו, בואו נסתכל על הכוס המלאה. על ההישגים, על מה שאנחנו מצליחים לשנות. ועדיין, יש מימד של התשה".

     

    הפיגועים האחרונים במדינות אירופה הובילו לשינוי מחשבתי בנוגע לטרור בישראל?

    "בגדול, פעם כשדיברו על טרור, דיברו רק על ישראל. היום מבינים שמה שקורה בישראל הוא לא תירוץ. היום קשה להסביר את הטרור כך, קשה לעשות את החיבור הזה. מצד שני, הייתה לי שיחה קשה עם נציג אירופאי מאוד בכיר שאמר שהטרור אצלם הוא בגלל מה שקורה אצלנו, בישראל. אני אמרתי לו שזה הזוי אבל הוא באמת מאמין בזה".

     

    יש הרבה מאוד חוסר ידע והבנה של מה שקורה אצלנו בישראל. דנון מספר שלמרות הדעות הנחרצות של כל כך הרבה נציגים באו"ם, רובם לא ממש מכירים את העובדות בשטח. "בביקור השגרירים בישראל למשל, רואים שפתאום מבינים את המורכבות. אחד השגרירים למשל אמר לי שהוא רוצה בביקור להיכנס לעזה. אמרתי שהוא יכול אך אנחנו לא יכולים להיות ערבים לבטחונו. הוא טען שנפגשו עם אבו מאזן, כסימן לכך שלא יאונה כל רע. נאלצתי להסביר לו על הפילוג. הוא לא ידע. כשאני שומע את הזעם על החשמל בעזה, אני מראה להם מכתב של אבו מאזן לראש הממשלה שבו מבקש ממנו להפסיק להעביר חשמל לעזה ושיפסיק לשלם. אני שואל אותם, מה אתם הייתם עושים? לשתף פעולה עם אבו מאזן ואז לפגוע בפעילות של בתי חולים, מוסדות או תנאים הומניטריים, או שמחלישים את אבו מאזן ומחלישים אותו? הם מבינים שזה מורכב מאוד. התפיסה מרחוק זה שאנחנו החזקים, הם החלשים ואנחנו צריכים לוותר".

     

    "רובם לא ממש מכירים את העובדות". דנון בסיור שגרירים בארץ. צילום: שי וגנר
    "רובם לא ממש מכירים את העובדות". דנון בסיור שגרירים בארץ. צילום: שי וגנר

     

    אחד הנושאים הבוערים על שולחנו בימים אלו הוא הנעשה בגבול סוריה. "אנחנו תוהים מה יקרה אחרי שיביסו את דעא"ש. ראש הממשלה מדבר בנאום שלו גם על זה. לא רק איום הטילים או הגרעין, אלא הנושא האיזורי. אנחנו מאוד מוטרדים שיהיו לנו כוחות איראנים ברמת הגולן, כוחות איראנים בלבנון, בסוריה".

     

    בארה"ב יש לא מעט ישראלים בעלי זכות הצבעה שהחליטו להצביע בבחירות האחרונות לדונלד טראמפ אך ורק בגלל שהאמינו שהוא הנשיא שייטיב עם ישראל. האם אתה מרגיש שטראמפ הוביל לשינוי חיובי?

    "כשאני מתייחס לכל מה שקורה באו"ם, אני מרגיש את השינוי. הגישה של השגרירה היילי היא מאוד פומבית. כשרואים את השגרירה היילי מדברת, זה נותן ביטחון למדינות אחרות להתקרב אלינו. חשוב לציין שארה"ב תמכה בנו גם בעבר. גם עם השגרירה הקודמת, סמנתה פאוור, היה שיתוף פעולה. זה נעשה בצורה אחרת, יותר שקטה, למעט ההחלטה האומללה במועצת הביטחון. כל ההשיגים שאני הובלתי איתה לא ייזכרו לעולם אחרי מתנת הפרידה שהשאיר לנו אובמה".

    את יום ההחלטה 2234, לפיה ההתנחלויות מפרות את החוק הבינלאומי, הוא זוכר היטב. הוא זוכר את האכזבה. "זה היה מיותר. עובדה, זה לא תורם לשום דבר, אבל ההחלטה הגיעה מהבית הלבן. הנשיא רצה להשאיר לנו את זה, וזה היה רגע קשה עבורי. אני במועצת הביטחון, מסביב כולם מצביעים בעד, מוחאים כפיים, דבר שלא מקובל באו"ם, כאילו קרה משהו היסטורי. ובכל זאת נשאתי נאום ואמרתי דברים שאני מאמין בהם. אמרתי באופן ברור ולא פוליטיקלי קורקט שהממשל הזה סיים את דרכו ואני בטוח שהממשל החדש יצליח לתקן את הדברים".

     

    עוד בימיו כמ"פ בצה"ל, פיקד על קורס "מרווה" לצעירים מרחבי העולם שנועד לחזק את הקשר בין העם היהודי לארץ ישראל. בשנים האחרונות נרשמת ירידה משמעותית של תמיכת יהודי ארה"ב בישראל. בעיקר בקרב צעירים. גם הוא, שחי בניו יורק, מרגיש את השינוי. "השותפות בעיני היא משמעותית לשני הצדדים. מדינת ישראל צריכה את השותפות הזאת ויהדות הגולה צריכה אותו. אין לנו מחלוקות ביומיום והאויבים שלנו לא מבדילים בין אורתודוכסי וקונסרבטיבי, שמאל ימין, ביניהם זה אותו דבר. אני בהחלט רואה את זה מפה יותר. אני רואה כאן קהילה שכן אכפת לה מישראל. אני דווקא חושב שהבעיה העיקרית היא האפאטיות. ברגע שאתה מצליח לערב צעירים, הרבה יותר קל. כל מוערבות היא טובה. הבעיה היא שהם מתעלמים וחושבים שישראל היא מקור לבעיות, לכן פותרים את עצמם מלהתעסק בה. אני לא קונה את זה שהם נגד ישראל, זה מיעוט קולני. הרוב הדומם, הוא הסכנה ".

     

    אחרי ביטול חוק הכותל פנו אלייך נציגי קהילות?

    "אני מקבל טלפונים וגם מעביר את המסר לחברים שלי בממשלה, לראש הממשלה שאגב אני עובד איתו מאוד צמוד. אחרי ביטול החוק, המסרים הועברו אלי ואני מעביר אותם. לפי דעתי בנושא הזה היה גם הרבה דיסאינפורמציה, ושחקנים בעלי אינטרס העצימו את הנושאים. אני לא רואה שיש בארץ רצון מתוכנן להתרחק מיהודי ארה"ב. זה לא קיים. יש אולי בעלי ענין פוליטי משני הצדדים שרוצים להעמיק את המחלוקת. אבל הציבור לא שם, הוא כן מעריך את השותפות. היום כל יהודי שרוצה להגיע לכותל מגיע לכותל. נכון שההסכם הכללי לא מיושם, אבל דווקא בכל הנוגע בכותל עצמו, משפצים את הרחבה, מרחיבים את הגישה, כל מה שהוסכם קורה בפועל. אין יהודי שרוצה להגיע לכותל ומישהו עוצר אותו".

     

    בשנה הקרובה, הוא מסכם, היה רוצה לחשוב גבוה, להגדרתו. "צריך לדעת מה עושים במצב הקיים. בארה"ב לא רק שיש ממשל אוהד, יש ממשל שעוסק בנושא שלנו ולדעתי אנחנו צריכים לנצל את ההזדמנות הזו להוביל דברים ושינויים".

     

    ואחרי זה לרשות הממשלה?

    "עכשיו את רוצה לסבך אותי. אני לומד המון, מכיר הרבה אנשים בכל העולם, אין ספק שזה ישרת אותי בהמשך, אני כרגע לא עושה תכניות להמשך, אבל אני בהחלט חושב שאחזור לעשיה ציבורית והנושא המדיני הוא מעניין ואני מרגיש שיש לי מה לתרום".

     

     

     

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "מעיזים לשנות"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים