שתף קטע נבחר
הכי באזזזז
    זירת הקניות
    כאן לא גרים בכיף: מה עושים עם דייר בעייתי
    לעתים דייר אחד יכול להוציא את כל יתר הדיירים בבניין מדעתם. שכן שהשתלט על הגג המשותף, דייר שהוא אגרן כפייתי או כזה שמבעיר מנגל בכל סוף שבוע. אתר "המקצוענים" עם חמישה סיפורי שכנות לא טובה ופתרונות להתמודדות במקרים דומים

    שכנים שמעשנים או מבעירים מנגל בקביעות במרפסת, ריבים על חנייה, דיירים שמסרבים לשלם לבעלי המקצוע הדרושים לתחזוקה השוטפת ודיירים שמשתלטים על הרכוש המשותף. החיים בבניין כוללים אתגרים רבים. ישנם מקרים שניתנים לפתרון בקלות יחסית, אך לעתים, אין ברירה אלא לפנות לאמצעים משפטיים.

     

    עוד כתבות בנושא:

    כך תתמודדו עם ליקויים לאחר שיפוץ

    למה לצפות כשמשפצים את הבית

    שיפוצים במקום קניית דירה

     

    "שכנות טובה שווה זהב, אבל בדיוק כפי שאנחנו לא בוחרים את המשפחה שלנו גם בבחירת השכנים בבניין אנחנו חסרי כוחות", אומר עו"ד סמי ישראל, יועץ משפטי באגודה לתרבות הדיור. "לעתים, בגלל שכנים מסוימים, החיים בבניין משותף יכולים להתגלות כסיוט אמיתי. אבל חשוב לדעת שגם לכם וגם לוועד הבית שלכם או לחברת הניהול, יש כוח להתמודד עם כל מקרה שהוא". לפניכם כמה מקרים שהגיעו לאגודה והמלצות כיצד ניתן להתמודד במקרים דומים.  

    השכן עושה מנגל כל שבוע? יש מה לעשות
    השכן עושה מנגל כל שבוע? יש מה לעשות

    המקרה: דייר שבאופן קבוע הבעיר מנגל ברכוש המשותף

    "ברגע שמדובר באירוע שחוזר על עצמו שוב ושוב, מדובר במטרד עשן", מסביר ישראל. "במקרה זה, ועד-הבית פנה אלינו, ואנו פנינו תחילה במכתב לדייר שגרם למטרד. לאחר שהוא התעלם מהפנייה, נשלח מכתב מטעם יועץ משפטי. לאחר הפנייה השנייה הוא הפסיק עם המטרד, ולכן נמנענו מפנייה לבית-המשפט".

     

    מהי ההמלצה במקרים דומים? "חשוב לבחון מהי תדירות קיום המנגל ברכוש המשותף", אומר ישראל. "אם מדובר בפעם או פעמיים בשנה (באירועים מיוחדים כמו ביום העצמאות או באירוע משפחתי אחר) זה יוכל לעבור בשקט ומבלי שינקטו צעדים כלשהם כלפי הדייר. כדי למנוע מקרים בהם הנושא הופך למטרד, אנו ממליצים לוועד-הבית לקבל החלטה באסיפה הכללית. עליהם לקבוע האם יש איסור מוחלט לערוך מנגל בחצר המשותפת או שניתן לקיים פעם/פעמיים בשנה. בנוסף ניתן לקבוע נקודה מסוימת בחצר המשותפת בה קיום המנגל פחות מפריע. בנוסף, מומלץ לערוך שימוש במנגל הפועל על גז ולא מנגל גחלים, שכן הוא פחות מפריע".

     

    מהו המוצא האחרון? ישראל: "המוצא האחרון במקרה זה הוא פנייה לבית משפט ובקשה לצו מניעה כנגד אותו דייר בעילה של מטרד".

     

    המקרה: שכן שהשתלט על הגג המשותף  

    "מקרה נוסף שהגיע לטיפול הוא שכן שמתגורר בקומה העליונה ואשר החזיר את המפתח לגג הבניין", מתאר ישראל. "הוא בנה סולם עם אפשרות עלייה לגג, הקים לעצמו פינת ישיבה ותפס בעלות על הגג ששייך לכלל הדיירים. הנחנו את ועד-הבית לפנות לדייר ולבקש ממנו לפנות את חפציו מהגג המשותף. במקרה זה, הספיקה פנייה של יו"ר ועד הבית והוא אכן פינה את חפציו. אם הוא היה מסרב, היינו שולחים מכתב נוסף מטעם עורך-דין".

     

    כיצד ניתן למנוע מקרה כזה מראש? ישראל: "ההמלצה היא להשאיר את מפתחות הגג בידי יו"ר ועד-הבית, ובהיעדרו אצל ממלא מקומו, כפי שייקבע באסיפה כללית של הדיירים. השתלטות אחד הדיירים על הגג המשותף מהווה השגת גבול".

     

    "מעבר להשגת הגבול, הרי שהימצאות של אחד הדיירים על גג בניין ללא כל פיקוח, יכולה לגרום לנזקים באיטום הגג ולפגיעה בתשתית המבנה", אומרים במוקד השירות של אתר "המקצוענים". "במקרים מסוימים, הנזק כתוצאה מגרימת כשלי איטום יכול להגיע לכמה עשרות אלפי שקלים, בבוא הגשמים. על הגג ישנה זפת או יריעות ביטומניות, ישנם קולטי שמש ואנטנות. במקרה של פגיעה בהם, מים יכולים לחדור אל שכבת הבטון ולגרום לרטיבות בדירות שממוקמות בקומות העליונות".

     

    מהו המוצא האחרון? ישראל: "גם במקרה הזה המוצא האחרון הוא פנייה לבית המשפט או למפקח על הבתים המשותפים בתביעה לסילוק יד. חשוב לדעת שאם נגרם כאן נזק לרכוש המשותף בגג אז ניתן לתבוע בנוסף את אותו הדייר שגרם לנזק בתביעת נזיקין".

     

    כשהבניין שלכם הופך למזבלה

    "כשמתגורר בבניין שכן שהוא אגרן כפייתי, הדבר יכול להפריע לשאר דיירי הבניין. "פנו אלינו דיירים מבניין שבו הדייר הרבה לאסוף חפצים מכל מיני מקומות ואחסן את חלקם בחדר המדרגות, בכניסה לבניין, במחסן המשותף ובמקלט. בוצע הליך של גישור בין הצדדים, ולאחר שהוא נכשל היה צורך לערב את מחלקות הרווחה והתברואה של אותה רשות מקומית".

     

    מהי ההמלצה במקרים דומים? "מדובר בתופעה מורכבת, שכן מדובר בבעיה נפשית ורק בעזרת טיפול נפשי ניתן לפתור את הבעיה. לכן, הפנייה היא לא רק אל מחלקת התברואה אלא גם אל מחלקת הרווחה. ישנם מקרים שמפריעים מאוד לדיירים, הן בשל היעדר שטחי אחסון, פגיעה בבטיחות העוברים השבים שנאלצים לעבור דרך מעברים עמוסי חפצים ולעתים גם בשל ריחות בלתי נעימים".

     

    מהו המוצא האחרון? "ניתן לפנות את כל החפצים אל מחסן חיצוני ולחייב את הדייר בעלות האחסון. יש לעשות זאת רק לאחר פנייה אל הדייר ולאחר שהתעלם מהפנייה אליו".  

    השכנה מעשנת קבוע במרפסת ומפריעה לכם?  (צילום: Shutterstock)
    השכנה מעשנת קבוע במרפסת ומפריעה לכם? (צילום: Shutterstock)

    המקרה: דיירים שמעשנים במרפסת ובכך מפריעים לשכנים

    "במקרה שבו דייר מעשן במרפסת הבניין בקביעות, ומונע מהשכן הסמוך לו ליהנות מזכויותיו הקנייניות, הרי שניתן לנקוט באמצעים משפטיים", מסביר ישראל. "דייר המתגורר מעל מרפסת של דייר אחר שלח אלינו צילום של מאפרות המלאות בסיגריות. תחילה שלחנו מכתב מעורך-דין בבקשה ממנו לחדול מהעישון במרפסת. צריך להבין שברגע שמדובר בכמות בלתי סבירה של סיגריות (כשכל מקרה נבחן לגופו בבית-המשפט), זה מהווה מטרד. אמנם לכל אחד מותר לעשן ברכושו הפרטי, אך כל עוד אינו גורם לנזק לאחד השכנים".

     

    כיצד ניתן לפעול במקרה דומה? ישראל: "תחילה יש לפנות אל הדייר ולבקש ממנו להפסיק לעשן במרפסת. אם מדובר בדיירים שמעשנים בחדר המדרגות, הרי שמדובר בעניין שמערב לא רק שני דיירים, אלא גם את ועד-הבית, משום שחדר המדרגות הינו רכוש משותף. במקרה זה, ועד הבית יכול לפנות לדייר (ישירות או מטעם עורך-דין)".

     

    מהו המוצא האחרון? ישראל: "פנייה לבית-משפט בהליך של צו מניעה למניעת העישון ברכוש המשותף".

     

    המקרה: אחד הדיירים השתלט על המקלט  

    "במקרה זה אחד מדיירי הבניין השתלט על המקלט ואחסן בתוכו את כלי הנגינה הפרטיים שלו (גיטרה ומערכת תופים)", אומר ישראל. "במקרה כזה, אין בסמכות ועד-הבית לסלק את הציוד מהמקלט לפני שהוא פונה אל הדייר. ועד-הבית תלה שלט בלובי, ובו דרש פינוי של הציוד מהמקלט תוך מספר ימים. במקרה זה, הציוד אכן סולק במהרה".

     

    מהי ההמלצה במקרה דומה? ישראל: "כדי למנוע מראש מצבים דומים חשוב לדאוג שהמקלט יהיה נעול דרך קבע, ושהמפתחות יהיו בידי יו"ר ועד-הבית או ממלא מקומו. במצבי חירום, המקלט חייב להיות פתוח, ולאפשר שהות בטוחה ונוחה לכלל דיירי הבניין. לכן, חשוב לדאוג שהוא יהיה מסודר וריק מציוד".

     

    מהו המוצא האחרון? "אם הציוד לא מפונה מהמקלט עד לתאריך שנקבע במכתב ההתראה, ועד-הבית רשאי לפנות את הציוד ולאחסן אותו במחסן חיצוני", מסביר ישראל. "בעת שהדייר ידרוש את הציוד, יהיה עליו לשלם בעבור עלויות האחסון. ועד הבית רשאי לאחסן את הציוד לתקופה של עד 7 שנים (לאחר מכן הוא רשאי למסור או לזרוק אותו, שכן זה נחשב לסיום תקופת התיישנות). אם ידוע מיהם הבעלים, ניתן לפתוח כנגדם בהליך משפטי בתביעה לתשלום דמי האחסון ובתביעה לצו עשה, שבו הם יידרשו לקחת את הציוד".

     

    מחפשים קבלן שיפוצים? לרשימה המלאה

     

    ynet הוא שותף באתר "המקצוענים"

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "כאן לא גרים בכיף: מה עושים עם דייר בעייתי"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים