שתף קטע נבחר

ג'פרי טמבור: "כשצילמנו סצנה על הכותל המערבי - פרצתי בבכי"

השחקן היהודי ג'פרי טמבור כבר רגיל לחשיפת רגשות בסדרה "טרנספרנט" שבה הוא מככב כטרנסג'נדרית, אך צילומי העונה הרביעית – שעוסקת בהגעת המשפחה שלו לביקור בישראל, העלו תחושות עמוקות יותר וזיכרונות ילדות. "כל הנשמה שלי פרצה החוצה", הוא אומר בריאיון

 

 

אחרי שלוש עונות מוצלחות שמתחוללות רובן ככולן במדינת קליפורניה, עוברת עלילת "טרנספרנט" אל מחוץ לגבולות ארצות הברית – כל הדרך אל המזרח התיכון, בואכה ישראל והרשות הפלסטינית. העונה הרביעית של הסדרה האמריקנית המצליחה תלווה את בני משפחת פפרמן בטיול שורשים לארץ הקודש, מסע של גילוי עצמי שיעבור דרך ירושלים, הנגב וגם רמאללה. אלא שכוכבי הסדרה מעולם לא הגיעו ארצה לצילומים, ונופי האזור שוחזרו בלוס אנג'לס. כך בין השאר הוקם במתחם של אולפני פרמאונט דגם של הכותל המערבי. אף שמדובר בחיקוי, השחקן היהודי ג'פרי טמבור מודה כי הרגשות פרצו החוצה בצורת דמעות.

 

"כשצילמנו סצנה בכותל המערבי, היה שם ניצב שנשען על הקיר והתחיל להתפלל, ואני התחלתי לבכות", נזכר טמבור בן ה-72 בראיון ל-ynet, "כל הנשמה שלי פרצה החוצה כי זה הזכיר לי את סבתא גרטרוד. כיהודי נטענתי במיוחד בעונה הזאת, בין אם נסענו לישראל או לא. זה דיבר אליי באופן עמוק".

 

נזכר בסבתא. טמבור בסצנת הכותל ב"טרנספרנט" (צילום: יח"צ) (צילום: יח
נזכר בסבתא. טמבור בסצנת הכותל ב"טרנספרנט"(צילום: יח"צ)
 

טמבור מגלם ב"טרנספרנט" את הדמות הראשית, אב משפחת פפרמן היהודית מלוס אנג'לס, שבגילו המתקדם מחליט לשנות את מינו ולהפוך מגבר לאישה, ממורט למאורה. אחרי שבעונות הקודמות יוצרת הסדרה ג'יל סולוויי התמקדה בעיקר בחקירה של מגדר ונזילותו, החליטה התסריטאית היהודייה לצאת לישראל ולבדוק את המשמעות של גבולות בחיינו – גבולות אישיים פרטיים ואלו הפוליטיים כפי שמשתקפים בזירה הציבורית. את המסקנות שלה יישמה בעונה הרביעית שתעלה במלואה היום (ג') בסלקום TV וב-HOT, ובין השאר תציג את המורכבות והבעייתיות של החלוקה בין המתחמים הבלעדיים לגברים ולנשים בכותל.

 

"הבחנתי בהפרדה בכותל המערבי, ואנחנו עוסקים בזה. זה מעלה שאלות - אנחנו לא חייבים להסכים לתשובות - אבל צריך לדון בזה", אומר טמבור, "הדבר הכי מדהים בנוגע לג'יל סולוויי זה שהיא לא מסתפקת בלהשלים את העונה הראשונה ואז פשוט להמשיך לשנייה. יש לה אמירה, והיא מבקשת לשים את הדברים על השולחן כדי שנוכל לדבר על זה. עדיף לשוחח ברוגע, אבל אם צועקים זה גם בסדר. הכול על השולחן. האם אנחנו מתיימרים לקבוע מה התשובה הנכונה? לא, אבל אנחנו מעלים את הנושא לדיון".

 

טמבור מוסיף שהדיון צץ גם כשמדובר בשאלות של יהדות ונאמנות לישראל מול ההתלבטויות בנוגע לסכסוך במזרח התיכון. מאורה מגיעה בעונה החדשה לישראל כדי להשתתף בכנס אקדמי על מגדר ויהדות, מצוידת בתחושת שליחות ורגש ציוני. מנגד הבת אלי (גבי הופמן) שמתלווה אליו נמשכת אל הצד השני של גדר ההפרדה ויוצאת לחפש תשובות בקרב פעילים פלסטינים. "המחלוקות משתקפות גם בהווי של המשפחה. למשל, תראו שאלי הולכת לשטחים, ואני למקום אחר לגמרי", הוא מסביר.

 

הבת אלי תגיע גם לשטחים (צילום: יח"צ) (צילום: יח
הבת אלי תגיע גם לשטחים(צילום: יח"צ)
 

באופן אישי טמבור מודה שהסדרה עוררה בו הזדהות עם מורשתו היהודית. "כיהודי, קרה לי דבר מדהים", הוא אומר ומספר שכילד אסף מטבעות לקרן הקיימת לצורך נטיעת עצים – מנהג מן העבר שבא לידי ביטוי גם בסדרה, "אני חוויתי את זה. הייתי בן שלוש כשישראל נוסדה ולכן לאורך כל חיי הצעירים כל הזמן דובר על ישראל והצורך לתרום לנטיעת העצים".

 

זיכרון ילדות אחר שעולה נוגע דווקא לבעיית הזהות היהודית בניכר, כמו במקרה של הרשעת בני הזוג האמריקנים ג'וליוס ואת'ל רוזנברג בריגול עבור ברית המועצות: "סבא שלי קבע שהם אינם יהודים. והיינו אומרים לו: "סבא, הם יהודים, קראו להם רוזנברג'. והוא התעקש: 'לא, אין סיכוי'. ואז התחיל ריב ענק, ממש כמו אצל הפפרמנים. אנשים צועקים, ומתווכחים אחד עם השני".

 

זהות יהודית שברירית בצד, טמבור מתייצב בכל מאודו לצד קהילת הלהט"בים בארצות הברית. "תמיד חשבתי שלמה שאנחנו עושים יש השפעה ואחריות חברתית", הוא אומר ויוצא באופן תקיף נגד הצו שהוציא הנשיא דונלד טראמפ לאיסור על שירות של טרנסג'נדרים בצבא האמריקני. "הסוגיה הזאת גורמת לי להתקרב לסף הסובלנות שלי כי זה פשוט קשקוש. אנחנו לא מדברים על הבחירות בסדרה, אבל הבחירות נוכחות מאוד בעונה הנוכחית. אני חושב שהבחירות מורגשות בכל מקום, כולל בדרך בה אנשים נוהגים במכוניות שלהם. באמת, אנשים נוהגים אחרת. אני לא יודע אם אנחנו נתייחס באופן ספציפי לבחירות בעונה החמישית, אבל אופתע מאוד אם זה לא יקרה".

 

טמבור בטקס האמי. "בהתחלה חברים לא הבינו מה אני עושה ב'טרנספרנט'" (צילום: AFP) (צילום: AFP)
טמבור בטקס האמי. "בהתחלה חברים לא הבינו מה אני עושה ב'טרנספרנט'"(צילום: AFP)
 

כך או כך, מה שברור מרוח הסדרה הוא כי הזווית תהיה תמיד מהולה בהומור כמו בעבר. סולוויי מצליחה לשלב בין דרמות רגשיות סוחטות דמעות לרגעים מצחיקים מאוד בתוך המשפחה, הכוללת מלבד מאורה גם את אשתו לשעבר שלי (ג'ודית לייט), הבנות אלי (הופמן) ושרה (איימי לנדקר) והבן ג'וש (ג'יי דופלאס). בקורות המשפחה משתלבות דמויות צבעוניות שונות משלל מינים ומגדרים כמו הרבה רקל פיין (קתרין האהן), ויקי (אנג'ליקה יוסטון), לילה (אליה שאוקט) והטרנסג'נדריות דווינה (אלכסנדרה בילינגס) ושיי (טרייס ליזט). הרבה תהפוכות עוברות על בני המשפחה מבחינת היחסים הבין אישיים והאוריינטציה המינית שלהם, אולם הרקע הפוליטי תמיד נשאר ברקע –מטופל באופן עדין וחכם, ולעיתים מבדח.

 

"מבחינתי צחוק הוא תמיד הדרך היעילה ביותר לשפוך אור על נושא מסוים, ואני מתקשה לחשוב על תקופה אחרת בה היינו זקוקים כל כך להומור", מודה טמבור, "זאת הסיבה שכשהתארחתי לאחרונה אצל סת' מאיירס, הודיתי לו על המונולוגים שלו כי הם פיסת שפיות שאנחנו זקוקים לה. צחוק חושף דברים. מה שג'יל יודעת לעשות זה לחתוך בין צחוק לדמע. אנחנו צוחקים בהלוויה, או בוכים בעודנו זוללים סלט קולסלאו. זה מובן לכולם, אפילו לבתי בת התשע איבי. היא רצתה לבוא לסט הצילומים, ואני מצדי היססתי וניסיתי להתנער מזה. ואז היא אמרה לי: 'אבא, אני מבינה. אתה מגלם דמות שהיא שמחה יותר כאישה'. והתובנה שלה הייתה כל הסיפור מבחינתי".

 

"טרנספרנט". ההומור הוא חלק בלתי נפרד ממנה (צילום: יח"צ) (צילום: יח
"טרנספרנט". ההומור הוא חלק בלתי נפרד ממנה(צילום: יח"צ)

מה החידוש הגדול שהביאה "טרנספרנט" לעשייה הטלוויזיונית בארצות הברית?

"אנשים רואים את ההישגים של ג'יל וזה מעודד אותם לחקור כיוונים שונים בפרויקטים היצירתיים שלהם. לא רק משהו מיידי, ברור ומתגמל. זה גם דוחף אותם לאפשרויות שמציע הסטרימינג, והם אומרים לעצמם שזו פלטפורמה נוספת שבה הם יכולים לספר את הסיפור שלהם. בכך היא גרמה למהפך תודעתי ענק. אני למשל זוכר שאחרי שהתחלנו לעבוד על 'טרנספרנט' (ששייכת לאמזון, א.ב), חברים ושותפים שלי שאלו אותי 'מה לעזאזל אתה עושה?'. כמובן שהם דאגו לוודא שהם משלמים לי מספיק כדי לקחת חלק בזה כי לא נראה להם הגיוני שאשתתף בהפקת סטרימינג".

 

"עכשיו שחקנים וסופרים ויוצרים מוכשרים נוהרים לתוכן בסטרימינג ורואים בזה בית ראוי לסיפורים שלהם, לא רק בגלל שזה פותח בפניהם הזדמנות חלופית להציג את היצירות שלהם, אלא גם בגלל שהיא מאפשרת להם להציג אותה כפי שהם רוצים - בלי להתחשב בפרסומות ולעצב את העליות והמורדות העלילתיים לפי אילוצים חיצוניים. זה חלק מהמהפכה שמתרחשת בימים אלה. אם הייתי יו"ר של רשת טלוויזיה, הייתי שואל את עצמי - מה קורה פה? אני קורא למנהלים 'כסאות', ואני זוכר שבתחילת דרכי בטלוויזיה היו רק כסא אחד או שניים שהיו מעורבים, אולם מאז יש יותר ויותר 'כסאות' שרוצים לקחת חלק בהפקות של רשתות הטלוויזיה – מחדר הישיבות ועד למגרש החניה. אבל אצלנו אין את זה. זו גישה אחרת של פשוט ללכת על זה".

פורסם לראשונה 26/09/2017 08:03

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: יח"צ
טמבור בתפקיד מוירה
צילום: יח"צ
לאתר ההטבות
מומלצים