לא נסלח למי ששוכח את עובדי הקבלן

סליחה אם פגעתי, סליחה אם חטאתי ואולי בלי לדעת אותך העלבתי. בכל שנה יש יום אחד שבו כולם מבקשים סליחה. ולמחרת? שוכחים ומתחילים לפגוע מחדש.

היום יש בישראל כ-296 אלף עובדי קבלן, שלפי הערכות שווים 9 מנדטים. מדי שנה מוציאה הממשלה 1.4 מיליארד שקל על התקשרויות עם קבלני כוח אדם של עובדים כלליים, מאבטחים למיניהם, מנקים ותחומי ההסעדה. למעשה, הממשלה היא המעסיקה הגדולה ביותר של עובדי הקבלן בישראל.

מדו"ח החשבת הכללית במשרד האוצר בנושא עובדי הקבלן במשרדי הממשלה, עלה כי שכרם של 83% מעובדי הניקיון נפגע כיוון שחברות הקבלן לא טרחו לתת אותו במלואו וכך גם שכרם של כ-50%-60% מעובדי הביטחון וההסעדה. רבים מעובדי הקבלן מרוויחים פחות משכר מינימום ומצבם מדרדר במיוחד בחגים. שאלתי באוקטובר הקודם את יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן: "1,600 שקל זה משכורת או שי לחג?" וקיבלתי תשובה "אם לא ימצא פתרון בתקופה הקרובה יוכרז סכסוך עבודה". אמר, פרסם ושכח.

בנובמבר 2011 השר משה כחלון אמר "אין לי ספק כי המצב של עובדי הקבלן צריך להיפתר. לא יכול להיות בעולם צדק חברתי כאשר שני אנשים עושים בדיוק את אותה עבודה ואחד מקבל משכורת 12 אלף שקל בעוד השני מקבל 4,000 שקל, אחד מקבל שי לחג והשני לא מקבל כלום, אחד מוזמן להרמת כוסית של המשרד והשני לא מוזמן. אני מאמין שהמושג הזה של עובדי קבלן צריך לעבור מן העולם" .

שנתיים עברו מאז, נחתם הסכם קליטת עובדי הקבלן בשירות הציבורי ורק כ־20% מעובדי הקבלן נקלטו בתקופה זו להעסקה ישירה. כך עולה מדו"ח מעקב של המרכז להעצמת האזרח מפברואר האחרון. למעשה, הדו"ח מלמד כי מלבד קליטה של 1,800 עובדי ניקיון ועובדים פרא־רפואיים בבתי החולים הממשלתיים, כמו גם במקומות נוספים - השירות הציבורי עוד רחוק מלהיות מוכן לקליטה של 10,000 עובדי הקבלן כפי שהובטח.

כל השרים וכל המפלגות מתייחסים לעובדי הקבלן כשקופים, ולמשפחות שלהם כשקופות. שרים שאפילו לא טורחים לענות למכתבים במשך חודשים, וזאת בניגוד לחוק. לפי המכון הישראלי לדמוקרטיה, מאז ראשית שנות האלפיים חלה ירידה בשיעורי ההצבעה בקרב בעלי המעמד הכלכלי-חברתי נמוך. נתון זה משקף את האי-אמון שלהן במפלגות הקיימות בישראל.

בנימין נתניהו צריך להבין שקולות של עובדי קבלן כבר לא נמצאים בכיס שלו. מדיניות כלכלית שמגדילה פער בין עשירים ועניים מסכן את שלטון הליכוד. ומה עם יאיר לפיד? אבי גבאי? יש עתיד והמחנה הציוני נלחמות על אותו בוחר, אבל לא מצליחות לצאת ממסגרת המצביעים המסורתיים שלהן ובלי שינוי אסטרטגי יישארו באופוזיציה.

גנרלים, ראשי ערים ופרופסורים לא יביאו הרבה קולות בבחירות הבאות. מי שימשיך להתעלם מהבעיות של עובדי הקבלן - מקומו באופוזיציה. לא נשכח ולא נסלח.

אלכס טנצר – יו"ר מטה למען עובדי קבלן