אתם שאלתם:

יש לנו ילד מאוד נבון, בכתה ה'. בשנים האחרונות מאוד הצליח בלימודים ולא היו שום משברים.

הבעיה היא שנראה לנו, שכל עוד זה קל לו, הוא מזדרז לעשות ולהצטיין, אבל כשקשה, הוא בוכה, כועס, מתעצבן, ובעיקר לא מסיים את המשימות שקיבל. לפעמים נראה אפילו, שאם הוא צריך לשאול שאלה, זה מרגיש לו כמו רגע של חולשה. הוא ימצא כל תירוץ בעולם לא להתאמץ, לא לשאול שאלות ולברוח מזה. מה עלינו לעשות ?

חלי עונה:

הורים יקרים,

אפשר להבין את התיסכול, ילדיכם למד עד עכשיו בקלות, ואפילו הצטיין. כולם היו מרוצים, והוא הביא לכם הרבה נחת.

פתאום, הוא 'התהפך' והילד משתנה לכם מול העיניים. כפי שאתם מתארים, התחיל להיות לו קשה בלימודים, והצרות התחילו- הוא מתעצבן, נמנע מללמוד ולהתאמץ, ואני יכולה לשער שיש ביניכם לבינו מתחים ומריבות. אתם לא מבינים מה קרה לילד שהכרתם.

לדעתי, אם תחפשו סימנים בשנים קודמות, תגלו שהילד שלכם, שהוא נבון ומוכשר לא אהב קשיים ותסכולים גם קודם. הוא אהב להצליח (מי לא?) ולא הרגיש בנוח עם חולשה. יתכן והוא כעס והתעצבן 'בקטנה', והמשיך הלאה. היו לו מספיק כוחות וכשרונות להתגבר על התסכול בכוחות עצמו.

הוא התרגל להצלחות, יתכן ואף פיתח נטיה לפרפקציוניזם, לשלמות עצמית ולהצטיינות. גם הוא וגם אתם, לא חשבתם , ובצדק , שיש בעיה.

כשהוא הגיע לכתה ה', יתכן אפילו לחטיבת ביניים, הקושי הלימודי, ויתכן אולי שגם החברתי, התחיל להיות מעל לכוחותיו הטבעיים.

יתכן והיו הרבה דרישות בתחילת השנה, יתכן והסביבה החברתית השתנתה. אולי הוא עבר מערכת ומקום.

אני משערת שהוא נבהל מאוד מכך שלא הצליח, כמו עד עכשיו , להצטיין ובמהירות.

הוא נכנס לחרדה, הדימוי העצמי שלו נפגע, והוא הגיב כמו שמגיבים במצבי לחץ, בצורה מהירה ולא יעילה. הפסיק ללמוד, הפסיק להתאמץ, ברח- כמו מנמר בגו'נגל.

לכם, התגובה שלו לא נראית הגיונית- כי אם קשה בלימודים, אז צריך להתאמץ יותר ולהצליח. אבל מבחינת תגובה רגשית ללחץ וחרדה, התגובה שלו הגיונית

הוא נבהל מכך שכל מה שהיה רגיל לו קרס והתמוטט. הילד שהכיר איננו כבר, שהוא פשוט בורח. אם אתם מכירים את דפוס התגובה של FIGHT AND FLIGHT במצבי לחץ, אז הוא מגיב ב FLIGHT.

גם אם תשאלו אותו למה הוא מגיב ככה, הוא לא ידע לענות לכם בהגיון שכלי, כי הוא בחרדה איומה ממה שקורה. הוא מגיב מהלא מודע. לא מבין באמת מה שקורה.

ככל שהוא נבהל יותר, נכנס ללחץ, כך הסיכוי שלו להצליח פוחת. בלחץ כזה יכולת הלמידה נפגעת- הוא חושב וזוכר פחות טוב. הסיכוי שלו לבטא את היכולות הגבוהות שלו יורד, זה מעגל זדוני. שצריך לעזור לו לצאת ממנו.

(צילום: shutterstock)

שהוא רגיל להצליח ולהיות חזק, והוא ממש לא רגיל ולא אוהב להיות חלש ושקשה לו.

אבל זה זמני. ושהוא יצא מהלחץ הזה, שהוא בהחלט מבהיל. במיוחד שהוא לא כך מכיר מצבים כאלו, כי עד עכשיו הכל הלך בקלות.

הוא חייב להבין, שהוא צריך להפחית את הלחץ, שהוא כמו משקולת כבדה, שלא מאפשרת לו ללמוד ברמה שהוא רגיל. אם הוא יבין את זה, המצב מיד ישתפר.

תדגישו בפניו, שהוא צריך קצת סבלנות, להתחיל להתאמץ, להתאמן בלימודים, וגם אם בהתחלה לא יהיה מצטיין, וירגיש קצת חולשה, זה יעבור.

הכינו 'תוכנית אימונים', תגידו לו שהוא יראה את כל הכוח שלו בזה, שהוא 'לא מוותר', תעודדו אותו, והוא יחזור לעצמו.

החשיבות של ההתמודדות היא, שזו אולי הפעם הראשונה שיש לו משבר כזה, אבל לאנשים עם נטיה להצטיינות, פרפקציוניזם, ורמת שאיפות גדולה- יש לשער שזה לא המשבר האחרון. ככל שהוא יהיה מצויד בכלי התמודדות טובים יותר הוא יצטיין יותר.

חלי ברק שטיין, פסיכולוגית חינוכית מומחית

מטפלת בהורים וזוגות בניו יורק ובסקייפ

מחברת הספרים – בגובה העיניים, תקשיבו לי רגע, וכשהילדים יוצאים מהבית

מנהלת האתר www.hebpsy.net/barak