שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הוא עזב אותי ללא הסבר וכעת הוא מתנצל?!
    אלון היה בן זוגה של שירה עד שיום אחד הוא נעלם מחייה, מבלי לומר דבר. כעת, חצי שנה אחרי, הוא מבקש להתנצל בפניה. האם עליה לסלוח לו? כנרת טל מאיר על ההבדל בין סליחה לקבלה, ועל היכולת לסלוח כחלק מתהליך הריפוי הנפשי של הנפגע

     

    למה חשוב שנלמד לסלוח לאחרים?

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    "אלון התקשר אליי אתמול כדי להתנצל", אמרה לי שירה תוך כדי כך שהיא מתיישבת על הכורסא שמולי. באמת? לא תיארתי לעצמי שהוא מסוגל להתנצלות, עניתי לה בחיוך. "גם אני לא", אמרה שירה. "אני בטוחה שזה רק בגלל יום כיפור שפתאום הוא נזכר. ושיהיה לך ברור - אין לי שום כוונה לענות לו! הוא חושב שהוא יכול להשאיר לי הודעת התנצלות אחרי מה שהוא עשה לי, ושאני ישר אקפוץ לדום ואסכים לדבר איתו. אבל לא, זה ממש לא עומד לקרות".

     

    אלון היה בן זוגה של שירה במשך כמעט שנה, עד שיום אחד הוא החליט שהם לא זוג יותר, ונעלם מחייה. פחות מחודש אחר כך היא ראתה תמונות שלו בפייסבוק עם מישהי אחרת, וכשניסתה לדבר איתו ולהבין מה קרה, הוא סינן אותה עד שהיא התייאשה. חודשים ארוכים חלפו עד שהצליחה להתאושש ממה שאמר ועשה לה. תחושת הערך העצמי שלה התרסקה, ותחושת הביטחון ביכולת השיפוט ובבוחן המציאות שלה התערערה לחלוטין.

     

    עד לאותו יום נוראי בו נפרד ממנה היתה שירה משוכנעת שאלון אוהב אותה, ושהקשר ביניהם רציני ומתפתח לכיוון של חתונה. הוא אומנם לא אמר את המילים המפורשות, וגם את המשפחה שלו מעולם לא הכיר לה, אבל את החברים שלו היא כן פגשה באופן קבוע, והיא היתה בטוחה שכל השאר יקרה עם הזמן. חצי שנה עברה מאז, ודווקא כששירה התחילה להרגיש שהיא סוף-סוף מתגברת על הטראומה, הוא פתאום יצר עמה קשר.

    איזה כיף שנזכרת להתנצל רק עכשיו (צילום: Shutterstock)
    איזה כיף שנזכרת להתנצל רק עכשיו(צילום: Shutterstock)
     

    האמת היא שהבנתי למה היא לא רוצה לענות לו, ואפילו חששתי שאם היא תשמע את קולו, יפתח מחדש הפצע שעמלנו יחד כדי לרפא. עם זאת, תהיתי האם הנכונות לקבל את התנצלותו של אלון לא תקדם את שירה צעד נוסף בתהליך השחרור שלה ממנו, ותאפשר לה להמשיך הלאה מבלי לשאת עליה את משא הפגיעה ממנו.

     

    ימי סליחות

    סליחה היא אחת התחושות המשחררות והמרפאות ביותר שאני מכירה. ימי הסליחות מעניקים לנו הזדמנות להתנצל בפני מי שפגענו בו, ולסלוח למי שפגע בנו. היכולת להתנצל, כמו גם היכולת לקבל את ההתנצלות ולסלוח, מאפשרות לנו להרחיב את הלב ולשחרר את עצמינו ממטענים מיותרים כדי שלא נצטרך לשאת אותם עימנו גם אל השנה הבאה.

     

    אדם שבוחר להתנצל מצליח להתעלות מעבר לצדקנות העצמית, ולראות את הדברים שעשה בעיניים של האדם שבו פגע, ואילו אדם שבוחר לסלוח, מוכן לשחרר את עצמו מן האנרגיה השלילית שמייצר הכעס בתוכו, ולשחרר את האחר מתחושת האשמה על המעשה שעשה. כאשר אנו יודעים שהאחר לא התכוון לפגוע ושמעשיו לא נעשו במזיד, קל לנו יותר להאמין בכנות התנצלותו ולסלוח. אבל לא תמיד זה המצב. לפעמים המעשים שנעשו לנו כואבים מדי, ואנו משוכנעים שהם נעשו מתוך כוונה רעה, או מתוך התעלמות מוחלטת מאיתנו ומן הצרכים שלנו. במצבים כאלה קשה יותר להבין מדוע בכלל כדאי לסלוח.

     

    אלון, שנטש את שירה ללא כל הכנה מוקדמת, והתעלם מרגשותיה ומניסיונותיה לדבר איתו, התנהג בגסות ובאגואיסטיות שבקלות ניתן לפרש כרוע לב. לכן, גם אם יסביר לה שפחד מן העימות איתה או יספר לה שלא ידע אחרת, תמשיך שירה לחשוב (ובצדק) שהיה עליו למצוא דרך להתגבר על הפחדים שלו, להתחשב ברגשותיה ולהיפרד ממנה מבלי לשבור את ליבה. בבחירה שלה לא לענות לו, היא למעשה מצהירה שהיא איננה מוכנה לקבל את מעשיו, תהיה הסיבה להם אשר תהיה.

    אדם שבוחר לסלוח, מוכן לשחרר את עצמו מהאנרגיות השליליות (צילום: shutterstock)
    אדם שבוחר לסלוח, מוכן לשחרר את עצמו מהאנרגיות השליליות(צילום: shutterstock)
     

    בין סליחה לבין קבלה

    כאשר אנשים בוחרים שלא לסלוח, הם מצהירים שהם לא מסכימים עם המעשה שנעשה להם, ומאמינים שרק אם הם ימשיכו להחזיק בתוכם את הכעס, הם ירחיקו מעליהם מעשים כאלה מעתה והלאה. אלא שמה שקורה בפועל הוא בדיוק ההפך: חוסר הנכונות לסלוח משאיר את המעשה הפוגעני בתודעה, ואינו מאפשר לאדם הנפגע להשתחרר ממנו. לעיתים קרובות סובלים אנשים שלא הצליחו לסלוח מפגיעות חוזרות ונשנות סביב אותו נושא בדיוק. דווקא הנכונות לסלוח מאפשרת להם להמשיך הלאה ולשחרר מעליהם את האדם הפוגע, כמו גם את המעשה שעשה.

     

    מחקרים מוכיחים שהיכולת לסלוח היא שלב חשוב בתהליך הריפוי הנפשי של הנפגע, והיא מעודדת החלמה, שיקום, איכות חיים ותפקוד נפשי וחברתי טובים יותר. היכולת לסלוח קשורה בהפחתת דיכאון, כעס, אשמה, חרדה ומחלות פיזיות, ולכן חשוב להבין שהסליחה היא מתנה שנותן האדם הפגוע קודם כל לעצמו, ורק אחר כך למי שפגע בו.

     

    כדי לעזור לשירה לשחרר מעליה באופן סופי את הטראומה שעברה עם אלון, היה עליי לעזור לה להבחין בין סליחה לבין קבלה: אמרתי לה שנכונותה לקבל את התנצלותו של אלון ולסלוח לו - אין פירושה קבלת מעשיו או הסכמה שמעשים כאלה ייעשו לה בעתיד. בבחירה לסלוח לו מצהירה שירה שהיא משחררת את האנרגיה שלו מחייה ושהיא מוכנה לשחרר גם את עצמה - ממנו.

     

    יחד עם זאת, היא מצהירה שיש מעשים שאינם מוקבלים עליה, ושיש אנשים שאינם רצויים בחייה. הצהרה זו מעלה את רמת המודעות שלה לבחירות שהיא עושה ולאנשים שהיא מקיפה את עצמה בהם, ונותנת לה לגיטימציה להרחיק אנשים מסוימים מחייה, מבלי שהיא תצטרך לכעוס עליהם לשם כך. אבל גם כאשר יש נכונות לסלוח, לא תמיד אנחנו יודעים כיצד לעשות זאת. המחקר הפסיכולוגי מציג מספר מודלים של תהליכי סליחה, ביניהם המודל בין 20 השלבים של ד"ר רוברט אנרייט, ומודל הפירמידה של ד"ר אוורט וורטינגטון, ואלו השלבים המרכזיים והחשובים ביותר בהם:

    אני מצטער, באמת. אולי תסלחי לי? (צילום: Shutterstock)
    אני מצטער, באמת. אולי תסלחי לי?(צילום: Shutterstock)
     

    1. סליחה לעצמינו

    כעס על אחרים תמיד מסתיר כעס עמוק יותר כלפי עצמינו. אנשים שנפגעים מאחרים, מרגישים אומנם כעס כלפי מי שפגע בהם, אבל בסתר ליבם הם תמיד מאשימים גם את עצמם. בתחילת התהליך שעברנו יחד טענה שירה לא פעם שהיא אשמה בהתנהגותו של אלון כלפיה. היא האשימה את עצמה בכך שהיתה עיוורת ולכן לא ראתה שהוא אינו רציני כלפיה, היא כעסה על האינטואיציות שלה שלא היו מחודדות מספיק, ועל כך שלא ראתה את הסימנים שבדיעבד נראו לה כל-כך ברורים, ועל כך שהיא לא יודעת לבחור את הגברים הנכונים.

     

    על מנת להתחיל תהליך של סליחה היה עליה לסלוח קודם כל לעצמה, ולהבין שהיא לא יכולה היתה לדעת מראש כיצד יתפתח הקשר עם אלון, ושבכל מקרה, לא היתה לה אחריות על התנהגותו ועל מעשיו.

     

    2. אמפטיה והכרה במוגבלותו של האחר

    פגיעה באחר נובעת תמיד ממגבלות וחוסר ידיעה. אנשים אינם פוגעים באחרים בגלל רוע, אלא בגלל שהם אינם יודעים אחרת. אילו ידע אלון להסביר את רגשותיו באופן כנה יותר, אילולא חשש מפני העימות עם שירה, ואילו היה מוכן יותר למחויבות הזוגית, כנראה שלא היה נהג כלפיה כפי שנהג. כל ההסברים הללו אינם מצדיקים את מעשיו, כמובן, אבל הם יכולים לסייע לשירה לראותו כחלש ומפוחד ולא כמי שהתכוון לפגוע בה במזיד.

     

    הכרה זו תעזור לה להבין שהתנהגותו לא נבעה ממשהו שעשתה או לא עשתה, ואיננה אשמתה. היכולת לראות את הפוגע כחלש ומוגבל, מאפשרת לנו להקטין את הציפיות שלנו ממנו, לבחור אם אנו רוצים בחברתו למרות המגבלה שלו, ובכל מקרה - להיפגע ממנו פחות בעתיד.

     

    3. מתנת הסליחה

    לאחר שסלחנו לעצמינו וקיבלנו את העובדה שהתנהגותו של הפוגע לא נעשתה במטרה להזיק, עלינו להצהיר בקול רם בפני האחר על נכונותנו לסלוח לו. רצוי שהצהרה זו תעשה באופן ישיר ואישי, אבל במקרים מסוימים, כאשר האדם הפוגע אינו עוד בסביבה (אם הוא מת, או שאין לנו שום קשר איתו), ניתן להצהיר על נכונותנו לסלוח גם בינינו לבין עצמינו או בפני חבר קרוב או מטפל.

     

    במקרה של שירה החלטנו שהיא תענה לפנייתו של אלון, ותשוחח עימו בטלפון. בשיחה זו היא תצהיר שסלחה לו על התנהגותו ושהיא מבינה שלא ידע אחרת. יחד עם זאת, לא יהיה בשיחה הזו פתח למפגש מחודש ביניהם, או לחידוש הקשר בכל צורה שהיא.

     

    4. מתנת השינוי

    הנכונות לסלוח משחררת את האדם הפגוע מן האנרגיות של המעשה הפוגע, ומאפשרת לדברים חדשים וטובים יותר להיכנס לחייו. לאחר שהצהיר שסלח, הוא סוגר את הפרק הזה בחייו ופותח את עצמו לאפשרויות חדשות ולהזדמנויות חדשות. השחרור של שירה מן הכעס על אלון יאפשר לה לזמן לחייה גבר אחר שיראה בה בת זוג אמיתית, וירצה לממש איתה את האהבה אשר לה היא מייחלת.

     

    מאחלת לכולנו תהליך סליחה עמוק ואמיתי, וגמר חתימה טובה,

     

    כנרת טל מאיר היא מחברת הספר "סוד האהבה" ומייסדת 'שיחה שנוגעת', אימון וייעוץ אישי זוגי ומשפחתי 

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "הוא עזב אותי ללא הסבר וכעת הוא מתנצל?!"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    הכרויות
    כתבו לנו
    מומלצים