שתף קטע נבחר

איש העסקים גרשון זלקינד הלך לעולמו בגיל 87

נשיא קבוצת אלקו, שתחתיה חברות שפועלות בתחומי הנדל"ן, התשתיות, הקמעונאות והתקשורת, משאיר אחריו חברת החזקות רווחית וחזקה בשווי 1.94 מיליארד שקל, שבשנתיים האחרונות צמצמה את חובה מ-1.2 מיליארד שקל לרמה כמעט אפסית

גרשון זלקינד, בעל השליטה (64.8%) ונשיא קבוצת אלקו, נפטר היום (ג') בגיל 87. זלקינד השאיר אחריו חברת החזקות רווחית וחזקה בשווי 1.94 מיליארד שקל, שהצליחה בשורת מהלכים לחסל את חובה הפיננסי שעמד לפני שנתיים על כ-1.2 מיליארד שקל, עד לרמה כמעט אפסית בסוף הרבעון הראשון השנה.

 

צמצום החוב נעשה, בין היתר, באמצעות מכירה של שלושה נכסים עיקריים: קרקע בסין תמורת 440 מיליון שקל, קרקע ברמת השרון תמורת 180 מיליון שקל ומכירת חלקה בקרן הריט LAT תמורת 640 מיליון שקל.

 

אלקו פעלת בתחומי הנדל"ן, התשתיות, הקמעונאות והתקשורת באמצעות אלקטרה נדל"ן (61%) אלקטרה בע"מ (53%) ואלקטרה מוצרי צריכה (55%), שמחזיקה (100%) באלקטרה תקשורת. בראשית השנה, אחרי שמצב החוב של החברה התייצב והמניה טיפסה בעשרות אחוזים, החליטה הקבוצה לחפש מנוע צמיחה חדש - מה שהוביל את אלקטרה צריכה לרכוש את גולן טלקום ב-350 מיליון שקל ולהיכנס לשוק הסלולר.

 

הבנים מנהלים את החברה

אלקו מנוהלת כיום במשותף על ידי בניו של גרשון - דניאל (54 ) ומיכאל (49) והאב כבר כמעט ולא היה מעורב בפעילות הקבוצה, אך לדברי הבנים הוא עודכן בכל הקורה בה. שני הבנים מתגוררים בסביון ושומרים על פרופיל תקשורתי נמוך.

 

מקורב למשפחה סיפר לאחרונה ל"כלכליסט" כי "הבנים מכירים כל פרט ופרט בניהול העסק ומתייעצים עם אבא כשצריך. היתרון שלהם, שמבדיל אותם מחברות החזקה אחרות, הוא המטה המצומצם שלהם.

 

"בדרך כלל בחברות החזקה העסק הוא מאוד נפוח עם הרבה כיבודים והמון אנשים חשובים, ממש כמו חצר ביזנטית. אצלם הכל פשוט. החברה רזה מאוד והם לא חלו במחלה של חברת החזקות שמצליחה שמתחילה להיות זחוחה. באים לעבוד ועושים את מה שצריך לעשות מבלי להתרברב".

 

בתחילת שנות ה-50 גרשון זלקינד השתלב בבית המלאכה המשפחתי אלקו לייצור טרנספורמטורים ומונים, שהקים אביו אלכסנדר בעיקר עבור חברת החשמל.

 

בתחילת שנות ה-70 קיבל את השליטה בארגון, ולאחר 15 שנה, ב-1987, החל לנקוט במהלכים להפיכת החברה לאימפריה כלכלית, כאשר רכש את חלקה של בעלת המניות העיקרית באלקו - דיסקונט השקעות. כשנה לאחר מכן השלים את ההשתלטות על החברה ברכישת מניות מידי כונס הנכסים של קבוצת דנות ורכש את השליטה בחברה המתחרה קצנשטיין אדלר.

 

במשך שנים הייתה אלקו הספק היחיד של שנאים בארץ, וזלקינד היה בן בית בחברת החשמל. אולם לאחר שיו"ר חברת החשמל דאז החליט לפתוח את התחום לתחרות, מה שפגע בהזמנות מאלקו, זלקינד הבין שעליו לפעול בכיוונים נוספים. ב-1992 הוא רכש מכלל תעשיות את השליטה באלקטרה ב-28 מיליון שקל, ואמר כי "הרכישה נועדה לגוון את הפעילות של אלקו תוך הקטנת התלות במוצרי התשתית החשמליים".

 

בהדרגה ביססה עצמה החברה כגורם מוביל בתחום המעליות והמזגנים, אולם זלקינד הבין כי הצמיחה בישראל מוגבלת, ובסוף שנות ה-90 הקים את אלקטרה נדל"ן, שרכשה יותר מ-100 נכסים מניבים בישראל, אירופה, ארה"ב וקנדה. החברה נפגעה, כמו מתחרותיה, ממשבר הנדל"ן העולמי ב-2007-2008 ורשמה הפסדים בשל מחיקת שווי חלק מנכסיה.

 

המשבר אמנם לא הפיל את אלקו לקרשים ולהסדרי חוב כואבים, כמו שעשה לחברות כמו דלק נדל"ן ואפריקה ישראל, אולם הוא הכריח אותה לארגן מחדש את חובותיה כלפי המערכת הבנקאית ולבצע הליך מימוש אגרסיבי של נכסים כדי להקטין את חובה.

 

לאחר תקופה של מימושים, בתחילת 2016, החליטה משפחת זלקינד לעבור ממדיניות של מגננה למתקפה ולהפוך את אלקטרה נדל"ן בהדרגה לקרן ההשקעות של אלקו בתחום מקבצי הדיור בארה"ב. בתוך שנה בלבד רכשה החברה כ-14 אלף יחידות דיור בכ-1.4 מיליארד דולר.

 

בתחילת החודש נכנסה אלקו לתחום הקולנוע כשרכשה את רשת גלובוס מקס ב-144 מיליון שקל לאחר שזו נכנסה להקפאת הליכים.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים