שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    "הילדים שמאירים את סמטאות חיי"
    "את רצי הסמטה, הקמנו מתוך אמונה שבעזרת ספורט מקצועי ומסגרת ספורטיבית-חברתית, ניתן לשנות את מציאות חייהם של נערות ונערים משכונות מוחלשות שרוצים להצליח, ולסייע להם להפוך לתלמידים טובים יותר, מנהיגים חברתיים ואתלטים מקצועיים". שירית כשר, יו"ר אגודת רצי הסמטה, משתפת

    לאחרונה חזרנו מתחרות אתלטיקה שהתקיימה בעיירה סמוך לבירת שוודיה שטוקהולם. ארבעה רצים של ״הסמטה״ ניסו להשיג את קריטריון הכניסה לאליפות אירופה עד גיל 23. כולנו יודעים ״שיש להם את זה ברגליים״, אבל מזג האוויר והרוח החזקה ביום התחרות שיבשו לכולם את התכניות.

     

    הילדים מעט מאוכזבים אבל אני דווקא מאושרת. כל הפרויקט הזה עדיין נראה לי יותר מידי טוב בשביל להיות אמיתי. איתי במטוס ארבעה ילדים שהפכו עם הזמן לאלתטים מקצועיים ב"רצי הסמטה".

     

    את רצי הסמטה, הקמנו מתוך אמונה שבעזרת ספורט מקצועי ומסגרת ספורטיבית-חברתית, ניתן לשנות את מציאות חייהם של נערות ונערים משכונות מוחלשות שרוצים להצליח, ולסייע להם להפוך לתלמידים טובים יותר, מנהיגים חברתיים ואתלטים מקצועיים.

     

     

    ריצת 1,500 מטרים של רצי הסמטא

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    הכי פשוט, אבל הכי הצליח. אם לפני חמש שנים היו אומרים לי שנהיה איפה שאנחנו היום, בין תחרות אירופית אחת לאליפות עולם, לא הייתי מאמינה.

     

    מיהם ילדי הסמטה המיוחדים האלה? איתי במטוס (אבל יש עוד כמאה בארץ) גודדאו בלאצ׳או, שמואל יטאיאו אבוהאיי, גשאו איילה ורמזי עבדול ג׳אבר. ארבעה נערים בני 20, שמתאמנים כבר כמה שנים בקבוצת ״רצי הסמטה״, מלווים על ידי יובל כרמי המאמן, רותם גנוסר מנהל הקבוצה, ואני (יו״ר האגודה).

     

    גודדו, עלה לארץ מאתיופיה לפני כחמש שנים, ולמד בישיבה בחיספין ברמת הגולן. המדריך שלו הכיר אותנו דרך הפעילות שלנו בדף הפייסבוק ואתר האינטרנט, ולאחר שהבין את הפוטנציאל הגלום בו, יצר עמנו קשר ודחף אותו להצטרף לקבוצה, מאז הוא אתנו. משלב בין שירותו הצבאי (כספורטאי מצטיין), לימודי הקודש והריצה. משפחתו, עוברת בימים אלו להתגורר במרכז הארץ, אחרי תקופה ארוכה שבה חיו במרכז קליטה ומגורים באזור הקריות.

     

    גודדו הוא ילד מיוחד, כולם מיוחדים, אבל הוא מיוחד ביותר עבורי, כי הוא מוכיח שאפשר להגיע מרקע שונה ולגשר מעל פער ענק של החינוך הדתי חרד"לי יחד עם הקבוצה שלנו.

     

    שמואל (שאימץ את השם הישראלי שנתנו לו בכניסה לארץ כמו לכל עולי אתיופיה) הוא הראשון מבין קהילת יוצאי אתיופיה מיפו שהצטרף לקבוצה, לפני כארבע שנים. יובל, המאמן, איתר אותו במסגרת תחרות בתי ספר, ורכזת הנוער של מרכז הקליטה ביפו לחצה שינסה. מאז גם הוא אתנו. מוכשר כמו שד, ספורטאי מצטיין בצה״ל, מדריך את קבוצת הילדות הצעירה של דרום ת״א-יפו, והקבוצה החדשה של ״רצי הסמטה אור יהודה״.

     

    כשאני רואה את השינוי של שמואל במשך ארבע השנים האחרונות, אני משוכנעת שאנחנו עושים משהו נכון. הלוואי שיהיו לנו עוד הרבה "שמואלים" כאלו, כי בזכותם המדינה שלנו תוכל להיראות אחרת לגמרי.

     

     

    גשאו, גם הוא בן העדה האתיופית שעלה לארץ מגונדר לפני שבע שנים ולמד בישיבה תיכונית בנהריה. אנשי מרכז הקליטה דחפו אותו לנסות להצטרף לקבוצה. בהתחלה הבריז ליובל כמה פעמים, אחר כך התמכר לריצה. גם הוא ספורטאי מצטיין בצה״ל, צנוע ומוכשר, לא מפסיק לצחוק ולחייך. כמה שקט ככה שובב. גר ביפו עם אימו וארבעת אחיו.

     

    ואחרון, רמזי, ששותף ברצי הסמטה מיום הקמת הפרויקט לפני כחמש שנים. רותם, היה המחנך שלו בית הספר "ביאליק רוגוזין", והכניס אותו לקבוצה (כמו עוד הרבה חניכים שלו). רמזי, הגיע כפליט לארץ בעקבות רצח העם בדרפור והרדיפות במצרים. מאז הוא כאן, בשכונת נווה שאנן בדרום תל אביב.

     

    רמזי זכה לקבל אזרחות ישראלית כדי שיוכל לייצג את ישראל בתחרויות בין לאומיות, ומאז כבר השתתף באליפויות אירופה ואליפויות עולם לנוער. בימים אלו, הוא ממתין לגיוסו לצה"ל כדרפורי הראשון מעולם שילבש את מדי צה"ל.

     

    אני אומרת לעצמי פעמים רבות שלא פשוט להיות רמזי. ילד עם רמת ציפיות ענקית מכל הסובבים אותו. לפעמים אני משתאה איך הוא נושא את כל הנטל הזה על כתפיו.

     

    הנערים האלה עוד יגיעו רחוק וייצגו את ישראל בכבוד

    רמזי ישן בכיסא מאחורי, שמואל, גודדו וגשאו משתוללים וצוחקים בשורה על ידי במטוס. עוד מעט חוזרים הביתה. הנערים האלה עוד יגיעו רחוק וייצגו את ישראל בכבוד. הם יעשו את המקסימום כדי להצליח, ולא רק בספורט, אלא בכל דבר שיעשו. הם הוכיחו לעצמם שהם יכולים, שהם מסוגלים, בהרבה עבודה קשה, להצליח ובגדול.

     

     

    גודדו, רמזי, שמואל וגשאו וכמו שאר חברי וחברות ״רצי הסמטה״ הם המשפחה השנייה שלי. כל אחד וסיפורו, כל אחד ושאיפותיו. כל אחד לחוד וכולם ביחד. קבוצת הנערים הזו מייצגת את האסופה הנפלאה של ילדי הסמטה. הסמטה הכי מוארת בארץ.

     

    "רצי הסמטה" הוא מועדון אתלטיקה מקצועי ללא מטרות רווח, שהוקם כפרויקט חברתי שמטרתו העצמת נערות ונערים מהפריפריה באמצעות פעילות ספורטיבית משמעותית. המועדון מספק לנערות ולנערים משכונות מוחלשות מסגרת ספורטיבית מקצועית בתחום האתלטיקה הקלה.

     

    המועדון, שמנוהל על ידי עמותת "יהורז" ע"ש רב סרן יהורז כשר ז״ל, ופעילותו ממומנת מתרומות ומתמיכת המדינה, מפעיל בדרום תל אביב וביפו ארבע קבוצות לנערות ולנערים בספרינטים, קפיצות, זריקות וריצות בינוניות וארוכות. לאחרונה הוקמה קבוצה חמישית באור יהודה לריצות בינוניות וארוכות, וקבוצה נוספת צפויה להיפתח בקרוב בפתח תקווה.

     

    הנערים משתתפים בתחרויות מקצועיות של איגוד האתלטיקה בארץ ומייצגים את מדינת ישראל בתחרויות בינלאומיות. רבים מהם מחזיקים בתארים לאומיים במגוון מקצועות אתלטיקה, ובהם כמה שמחזיקים בשיא הישראלי לגילם. 

     

    • בשבוע הבא (6.10) במהלך חג הסוכות, יתקיים בפארק אריאל שרון "מרוץ הסמטה". המרוץ פתוח לקהל הרחב, וצפויים להשתתף בו גם מבכירי הרצים בארץ, שמגיעים לתמוך בפעילות אגודת הספורט "רצי הסמטה", "ברגליים" על ידי השתתפות בסכום סמלי בתחרויות, כשכל משתתף יקבל "ערכת רצים". מדובר במפגש חריג בענף האתלטיקה, שבו רצים מקצוענים לצד חובבנים בתחום, והרצים יוכלו לבחור באחד משני המקצים - 5 או 10 ק"מ. לאחר מכן יתקיים טקס צנוע לזוכים. להרשמה לחצו כאן.

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה ""הילדים שמאירים את סמטאות חיי""
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    רוח טובה
    יד שרה
    כיתבו לנו
    מומלצים