בן זקן ובנאדו כמראה למעמד המאמן / טור
המאמן שעזב את עפולה בהפתעה כדי לסתום חור בבית"ר ירושלים, זה שנטש את הנבחרת הצעירה בשביל להיות מפוטר לאחר מכן מבני יהודה. המאמנים בוכים על מעמדם, אבל הם לא פחות אשמים במצב העגום אליו הגיעו
בהתחלה זה היה אריק בנאדו. האיש קיבל לידיו כבוד גדול, הנבחרת הצעירה של ישראל, תפקיד חשוב מאוד בעיניי - שצריך להיות חשוב גם עבור כל מי שהכדורגל הישראלי מעניין אותו. אבל בשני מקרים שונים לאורך הקדנציה, בנאדו עשה הכל כדי לעזוב ולעבור לקבוצה בליגת העל, בהתחלה הפועל ת"א ואחר כך בני יהודה, מה שגם הצליח לו. מסתבר שישנם אנשים שעבודה בנבחרת ישראלית היא תפקיד סותם חורים עד שליגת העל, ספינת האם, תקרא להם להצטרף.
הסיפור ההוא הרגיז אותי מאוד בגלל חוסר הכבוד שבנאדו הפגין כלפי תפקיד משמעותי, אבל מסתבר שאני מסוגל להתרגז גם ממקרים אחרים מאותה הקטגוריה. במקרה, בלי שאיש שם לב, הפועל עפולה הפכה הקיץ לחממת המאמנים הרשמית של ליגת העל. כנראה שהגיעה איזושהי הנחיה מאופ"א שלא שמענו עליה וצריך ליישם באופן מיידי. הנחיה כלשהי שקובעת שלעפולאים אסור להיקשר יותר מדי למאמן אחד, כי הם לא חשובים מספיק בשביל שמישהו יתייחס אליהם בצורה ראויה.
הנבחרת הצעירה לא עניינה אותו. בנאדו(צילום: עוז מועלם)
לא ספר את עפולה. בן זקן(צילום: אפי שריר)
קודם זה היה ראובן עטר, מאמן שהפך כמעט למוקצה בכדורגל הישראלי. עפולה הסכימה לתת לו הזדמנות לשקם את עצמו, אבל הוא היה כ"כ מלא בהוקרת תודה על הצ'אנס הזה, שעוד לפני תחילת העונה נטש את עפולה - בשיא ההכנות ולפני רגע האמת - כדי לחתוך לאשדוד. אפשר לחשוב איזו התקדמות מדהימה הוא עשה. במקום לעבוד בפרויקט יפה בליגה השנייה ואולי להחזיר לעצמו את המעמד, הוא בחר בקבוצת תחתית חלשה באותה ספינת אם שאי אפשר לסרב לה, ליגת העל.
והנה עברו מספר שבועות, בני בן זקן כבר תפס את מקומו של עטר, ועפולה שוב אוכלת אותה. תרשו לי להקדים אתכם בטוקבקים - "גיבור על המקלדת, נראה אותך אומר לא לבית"ר ירושלים". תעשו לי טובה, אוקיי? עמדת המאמן בבית"ר ירושלים היא כבר מזמן לא תעודת כבוד גדולה. שרון מימר נבעט למעלה אחרי שנכשל לחלוטין עם הפועל כפר-סבא, והתווה את הדרך להמשך – אלי טביב לא מחפש מאמנים מובילים, הוא מחפש יסמנים שיעשו מה שהוא ואלי אוחנה מבקשים. לא הייתי מאמין שבן זקן, שהיה בסיטואציה זהה בקריית שמונה עם איזי שרצקי, יחזור אליה בשמחה – ועוד ינטוש בדרך את הקבוצה שלו.
עטר. עוד אחד שעשה בי"ס לעפולה(צילום: אבי רוקח)
מעמד המאמן בארץ נמצא בשפל שאני לא זוכר. אבל אלה לא רק הבעלים עם האצבע המהירה על ההדק שאשמים בכך. אלה גם המאמנים שלא מעמידים קבוצות ראויות, ולא מנסים לנצח, אלא לא להפסיד. ומעבר לכך, הם אלה שפעם אחר פעם מפגינים חוסר לויאליות מכוער כלפי עמיתיהם והקבוצות שלהם, כשהם מזנקים מתפקיד לתפקיד. בנאדו, עטר ובן-זקן התייחסו לנבחרת ולמועדונים שלהם בזלזול, בצורה שלא מכבדת את המקצוע, ובשביל מה? הראשון מידרדר מדחי אל דחי, השני הציב את עצמו בעמדה מצוינת לירידה, השלישי הסכים לשמש שוב כבובה על הקווים, כזאת עם תעודת פרו. שלושתם צריכים להתבייש בעצמם.
לפנייה לכתב/ת 
בני בן זקן
צילום: אפי שריר
מומלצים
