שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    עזי סופרסטאר
    כבר 7 שנים שהחזן הצעיר, עזי שוורץ, הופך את בית הכנסת בפארק אווניו לאטרקציה מוזיקלית של ממש. רגע לפני יום הכיפורים, הוא מספר על הדרך שעשה מאלון שבות ועד האפר איסט סייד

    כל שיר, אמר שלמה ארצי, הוא זכרון בלתי נמנע. כך היה משחר ההיסטוריה. מוזיקה, נעימות, צלילים ומזמורים ליוו את דרכנו, הדריכו אותנו, השקיטו ושימחו ובעיקר חיברו אותנו, לאידיאלים, לעצמנו, לסביבה.במאות השנים האחרונות גם בדת היהודית השכילו להבין שלמוזיקה יש ערך מוסף, שכשהיא שזורה בתפילות, בברכות, יש בה את הכוח לחבר ולחזק.

     

    החזן, שתפקידו לומר ולשיר פרקי תפילה, הפך במאתיים השנים האחרונות לאמן מוערך המבצע לחנים מקוריים ותפקידו, בין השאר, לייצר אווירת קדושה

    מרגשת.  שנים שחזנים הם סוג של רוק-סטארס בבתי הכנסת.בישראל הם ברוב המקרים מוזמנים מעת לעת לבתי הכנסת בשבתות, חגים ובעיקר בימים הנוראים, אבל כאן בארה"ב, החזנים המבוקשים מקבלים הזדמנויות גדולות בהרבה.כבר שבע שנים מכהן עזי שוורץ כחזן ומנהל מוזיקלי של בית הכנסת המפורסם Park Avenue Synagogue, בית כנסת של הקהילה הקונסרבטיבית הגדולה בניו יורק עם למעלה מ-5000 חברים, אנשי עסקים, אמנים, מעצבים ואנשי וול סטריט מפורסמים.

     

    "הרגשתי שאני רוצה לדעת עוד". שוורץ
    "הרגשתי שאני רוצה לדעת עוד". שוורץ

     

    דרך ארוכה עבר שוורץ מהישוב הקהילתי 'אלון שבות' ועד האפר איסט סייד של מנהטן. "גדלתי בהתנחלות קטנה מדרום לירושלים", הוא מספר. "מקום מאוד פתוח, יחסית. מקום שיש עליו קונצנזוס. גדלתי בבית אורתודוכסי, אבל מאוד פתוח. סבא שלי, ניצול שואה, היה חזן ואני זוכר כמה זה השפיע עליי. תמיד ידעתי שמשהו מדגדג לי בגרון לשיר ככה. תמיד היה שם, אבל אף פעם לא חשבתי שזה יקרה באופן מקצועי".

    כשהוא צועד בתלם, המשיך שוורץ לישיבה תיכונית וממנה לישיבת הסדר, ועדיין, הרגיש שהשירה חייבת להשתלב בחייו. "רציתי יותר ויותר לשיר והאפשרות הכי ברורה שהייתה לי הייתה דרך החזנות".

     

    עזי מספר כמה הוקסם משירה של תפילות, מזמורים שבהיכל בית הכנסת ממלאים את המאזינים בערך מוסף, בחוויה שהיא דתית ותרבותית. "אחרי שהפכתי לחזן”, הוא ממשיך, "הרגשתי שאני רוצה לדעת עוד, ללמוד ולהרחיב את הידע שלי בתחום".

     

    שוורץ נשא לאישה את נועה, היום רופאה ראומטולוגית שעודדה אותו לקחת ברצינות את האהבה למוזיקה כל הדרך לאקדמיה. "באקדמיה למוזיקה בירושלים", הוא מתאר, "נפתח בפני עולם חדש. זה היה אתגר. פתאום מתחילים ללמוד על נצרות, פתאום מתחילים לשיר עם נשים, פתאום עושים דברים שאני לא רגיל אליהם. מאוד חששתי, אבל היום, החברים הכי טובים שיש לי הם מהאקדמיה".

     

    עם ריצ'רד גיר. "פתאום נפתחו הרבה דלתות".
    עם ריצ'רד גיר. "פתאום נפתחו הרבה דלתות".

     

    כשהוא כבר מלומד מוזיקלית, ממשיך שוורץ בחזנות וזוכה להצעה מפתה ולא צפויה, דווקא בניו יורק. אחרי ששנים עבד עם החזן המפורסם יצחק מאיר הלפגוט, כשזה קיבל הצעה לכהן כרב ראשי של בית הכנסת פארק איסט, הוא התעקש ששוורץ יצטרף כחזן משנה ומנצח מקהלה. "זה היה מאוד מפחיד", מתאר עזי, "לעזוב את המשפחה, להגיע לארץ אחרת, האנגלית שלי לא הייתה מספיק טובה, פתאום לגור בניו יורק".

     

    באותן שנים הספיק ללמוד גם ניצוח וזימרה ולסיים בהצלחה תואר שני. בנוסף הפך לאבא. "אלו היו שנתיים נפלאות, אבל נועה אשתי צריכה רצתה לסיים את לימודי הרפואה והרגשנו שאנחנו צריכים לחזור לארץ". לישראל הוא כבר הגיע עם תובנות שהתגבשו והתעצבו מחדש. "שנים חיפשתי את עצמי. האופקים בניו יורק התרחבו והתחלתי לראות דברים אחרת, להרגיש שהעולם האורתודוכסי הוא מקום שקצת צר לי בו. האמת שמה ששבר אותי", הוא מסביר, "זו הדרת נשים. אני מכבד את הבית שבאתי ממנו, אז אני לא רוצה שזה ישמע שלילי, אבל זה נראה היה לי חסר מאוד. כשאתה מתחיל להיחשף למוזיקה ופתאום רק שומע קולות גבריים ולא נשיים, זה פתאום מאוד מאוד חסר".

     

    שוורץ מוסיף וטוען שגם המגמות המשתנות בעולם האורתודוכסי בישראל הובילו אותו לחפש דרך מתאימה יותר. "יש איזו מגמה בעולם האורתודוכסי, שמכוונת להקצנה ימינה יותר ויותר ולא הרגשתי עם זה נוח. חזנות היא חלק ממני ולא רציתי להפסיק, אבל הקונפליקטים מסביב גדלו".

    בעולם החזנות הוא הפך לשם דבר. הוא הוזמן לבתי כנסת מסביב לעולם, מדרום אפריקה ועד גרמניה בכל מקום הוא נפגש עם עוד ועד קהילות יהודיות. "פתאום זה פתח הרבה דלתות, אבל צמצם הרבה אפשרויות בעולם ההולך ומתחרד".

     

    בינתיים, באחד מבתי הכנסת הגדולים והמבוססים ביותר במנהטן, חיפשו חזן. בכירי עולם החזנות אשר הקימו את איגוד החזנים הקונסרבטיביים בארה"ב פנו אל עזי והציעו לו להפוך לחזן הרשמי של בית הכנסת פארק אבניו. "בהתחלה נועה אמרה 'לא' למעבר לניו יורק, גם כי היא רצתה לסיים את הלימודים, אבל במידה רבה, בגלל שמדובר בקהילה שהיא לא אורתודוכסית. זה נראה היה מאוד קשה בהתחלה. החלטנו בתחילה ללכת על ההצעה במשרה חלקית, כשאנחנו מגיעים פעמים תכופות לאורך השנה. כך, הייתה לנו הזדמנות להכיר אלו את אלו והייתה התאהבות והערכה מאוד גדולה.

     

    הבנתי", מתאר שוורץ, "שיש כאן שילוב של כל העולמות ביחד, עולם שהמוזיקה היא בעלת משמעות בתוכו, עולם שבו יש יצירה מוזיקלית של ממש. מקום שהו יש אנשים כמו ליאונרד ברנשטיין, קורט וייל המלחין הדגול, שכתבו מוזיקה במיוחד עבור בית בכנסת. עולם שבו הרגשתי נוח עם יהדות שוויונית, חמה, אוהבת, מקרבת, שבונה גשרים, אלו דברים שלמדתי להעריך. הרגשתי שאני יכול לשלב הרבה מאוד דברים שאכפת לי מהם ואני אוהב, במקום אחד".

     

    אחרי שנתיים החליטו שוורץ ומשפחתו לעבור באופן קבוע למנהטן והקריאה לבוא ולשרת כאן, בניו יורק, כחזן ראשי בבית הכנסת פארק אבניו, הוא טוען, מילאה חלל גדול. "קודמי בתפקיד היו כאן עשרות שנים. נכנסתי לנעלים ענקיות. אני שמח להגיד שאני מרגיש בהן בנוח. הפונקציה שבית כנסת ממלא בישראל שונה מאוד מהפונקציה שבית הכנסת ממלא בארה"ב, בה הקהילה נתפסת כמרכז קהילתי. אנשים מגיעים לא רק בחגים, אלא בכלל, לפעמים יש בית ספר, גנים, חגים, מפגשים ופעילויות, כמו מתנ"ס ובית כנסת משולבים. התפקיד של חזן במסגרת הזו הוא תפקיד שונה. לא רק לשיר באירועים, אלא להיות ממש אחד ממנהיגי הקהילה. לעסוק בעבודה חינוכית, קהילתית, לבקר אנשים חולים בביתם, לקחת חלק בטקסים של חברי הקהילה, למשל ברית, חזן צריך להיות שם, כי מוזיקה ממלאת תפקיד מרכזי בטקסים האלו".

     

    "כאן אין מחיצה". עזי שוורץ
    "כאן אין מחיצה". עזי שוורץ

     

    שוורץ הוא לא רק הישראלי הראשון שמקבל תפקיד כזה, אלא גם הראשון שמגיע מרקע אורתודוכסי. כחזן אורתודוכסי, איגוד החזנות הקונסרבטיבי בארה"ב לא קיבל את ההסמכה של שוורץ והוא נאלץ לדבריו, לעבור סדרה לא פשוטה של מבחנים. "כשהייתי שם כבר, היה ברור שזה היה ווין-ווין בשביל כולם".

    כשהוא עומד מול קהילה של אלפי אנשי מנהטן, הקהילה הקונסרבטיבית הגדולה ביותר בניו יורק, הבין שוורץ שדרך המוזיקה, יוכלו מהר מאוד למצוא מכנה משותף. "המוזיקה היא משהו אינטגרלי בכל דבר. אלו חברים שמאוד מוטמעים בחברה הניו יורקית, אנשים מאוד משפיעים ובבית הכנסת הם מוצאים מקום מקלט, חיבור עם השורשים והזהות שלהם. לכן הם רוצים לבוא כל יום חג וכל שבת. שבתות", הוא מוסיף, "מפוצצות. יש לנו 95 בר מצוות בשנה, 550 תלמידים בבית ספר והמוזיקה חשובה ויקרה מאוד לקהילה הזו".

     

    בביקור האחרון של האפיפיור בניו יורק, הגיע שוורץ לשיר מולו במפגש בין דתי. "זה היה מרגש מאוד. אנחנו, שסוחבים מטען של דור שלישי לניצולי שואה וכמי שלמדו תמיד שיש מתח בלתי נמנע עם הדתות האחרות, מרגש שש פתאום חיבור. ערכנו טקס דתי משותף, זה מדהים. אני עם טלית, והוא עם גלימה ואנחנו שם ביחד. זה מאוד מיוחד. אני מרגיש מהמקום שלי שכאן אני יכול לעשות, כי כאן אין מחיצות. זה היה אירוע מאוד מרגש בשבילי. אנשי כמורה גדולים שרים איתי 'עושה שלום'. זה היה משהו בלתי נשכח".

     

    שוורץ עובד בשיתוף פעולה עם רב בית הכנסת אליוט קסקגרוב, וביחד יצרו גם השנה אוסף מוזיקלי מיוחד לימים הנוראים. "כבר שבע שנים שאנחנו מוציאים בכל שנה אוסף אחר", הוא מספר. "בכל שנה אנחנו עובדים על מוזיקה עם זמירות, כולה חדשה ומעודכנת. כל שנה מוציאים אלבום למבוגרים שמגיע לכל העולם. אני שומע לשמחתי לא מעט שבבתי כנסת ברחבי ארה"ב ובעולם משתמשים בלחנים והעיבודים שלנו".

     

    האלבומים מכילים תפילות מוכרות עם לחנים ועיבודים שמותאמים לימינו. "זה ישן עם כלי חדש. עם הומאז'ים לאמנים כמו ליאונרד כהן, לחנים מקוריים, ותפילות מגוונות מכל נדרי ועד הנני. השנה"מוסיף שוורץ, "האלבום עוסק בימים הנוראיים, moments of awe".

    את האלבום ניתן להשיג כבר עכשיו ושוורץ מתאר שהוא נוצר בכל שנה על רקע התקווה לחבר בשפה של היום את הקהילה לתפילות העתיקות, למשמעות ולמסרים שגלומים בתוכם. "כשאנחנו כותבים מוזיקה חדשה אנחנו משתמשים בה ככלי מוכר לקהילה שלנו, כזה שיחבר אותה עם השורשים. כך גם חווית התפילה משתרגת. אנחנו יוצרים מתוך התפילה". השירים באוסף החדש כמו בכל שנה, נעשו בשיתוף עם יוצרים מוכרים מעולם המוזיקה.

     

    על האוספים עובדים שוורץ והצוות שלו לאורך כל השנה. את העבודה הם משלבים עם פעילויות רבות נוספות. "יש לי מורים למוזיקה שעובדים בשבילי", הוא מספר. "לאנשים שלא מדברים עברית או היא לא חלק מהיום יום שלהם, למוזיקה תפקיד מכריע בדרך שלהם לדעת לשבת בבית כנסת ולהתחבר לתפילות. המרכז למוזיקה בניהולי, עובד מדי שבוע על תכנון התפילות השבועיות כמו הפקה של ברודווי. אנחנו משודרים אונליין בכל העולם ויש אנסמבל כלי נגינה כל שבת".

     

     

    קצת מפתיע לגלות שכלי נגינה הם חלק מהשבתות בבית הכנסת, אבל שוורץ מסביר שמדובר באלמנט לגמרי טבעי בנוף המקומי. "זו יהדות שמתאימה את עצמה לצרכים של האנשים בימינו. אין דבר כזה שיש הפרדה בין גברים לנשים, ומוזיקה עם כלי נגינה זו חלק מהחוויה. היהדות לא נוגדת את הערכים האלו, היא עובדת איתם ביחד ומעצימה את הסביבה שבה אנחנו מתנהלים".

     

    בתוך הסביבה הזו, הספיק שוורץ כבר להעלות ליוטיוב תפילה של אדון עולם עם הלחן של אחד מלהיטי ההצגה 'המילטון'. אחרי שיוצר ההצגה המפורסמת נחשף לסרטון, הוא שיתף אותו ברשתות החברתיות ומאות אלפי צפיות נוספו. "במסגרת התפקיד שלי אני מייצג את הקהילה בארינות גדולות. שרתי למשל את המנון האמריקאי בפתיחת משחק של הניקס במדיסון סקוור גארדן, שרתי 'גאד בלס אמריקה' בסיטי פילד. ולפני שנה, כשיצא הסרט 'נורמן', של הישראלי יוסף סידר עם ריצ'רד גיר זכיתי שם לתפקיד החזן", הוא מספר ומתאר את המפגש עם גיר בבית הכנסת. "לשבת יום אחד בתפילה ולראות את ריצ'רד גיר נכנס פתאום, לראות אותו מגיע כדי ללמוד על חיים יהודיים בניו יורק, זה היה פשוט מקסים".

     

    באוסף החדש החליט שוורץ להוסיף גם רצועת בונוס עם קטע השירה שלו מתוך הסרט. "התפקיד של המוזיקה והגשר שהיא יוצרת מאוד משמעותי", הוא מסכם. "אנחנו מחויבים לייצר תפילות שלא יראו כמו ריטואל קבוע וחוזר, אלא שכל תפילה תהפוך לחוויה".

     

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "עזי סופרסטאר"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים