שתף קטע נבחר

שגרירים של רצון טוב

כשפרופסור סנדרה (סנדי) אלון ופרופסור לאורה פלדמן-פאטל חברו לפרוייקט המשלחת שביקרה חודש ימים בישראל במהלך אוגוסט האחרון, הם לא תארו לעצמן עד כמה יהיה הביקור משמעותי ואפקטיבי למורים ולסטודנטים להוראה במוסדות החינוך הציבוריים בניו ג'רזי

כשהסנטור ג'יי ג'יי וויליאם פולברייט ייסד בשנת 1946 את תוכניות המלגות האמריקאית התחרותיות פולברייט ופולברייט-הייז המבוססות על מענקים לחינוך בין לאומי לסטודנטים, לחוקרים, למורים ולאנשי מקצוע, למדענים ולאמנים הוא לא חלם כנראה שפרופ' סנדרה אלון שעוסקת בחינוך ללימודי מתמטיקה באוניברסיטת וויליאם פטרסון ופרופסור לאורה פלדמן-פאטל מהקולג' ללימודי חינוך באותה אוניברסיטה, יגישו בקשה למילגה כדי לקחת קבוצה של מורים וסטודנטים לחינוך לישראל הרחוקה, וללמד אותם על המדינה שבדרך.

 

מאז זרמו מים רבים בכל הנהרות, והעולם התקדם בכל התחומים. שבעת היהודים ששינו את העולם, הפכו לבדיחה רצינית שמספרים אותה ליהודים, ואלה שהיהדות אינה זורמת בדמם, מגלים לפתע שגם תורת היחסות וגם קארל מארקס שהניח את היסודות להבנת יחסי הכוחות בשוק יהודים הינם.

 

בגנים הבאהיים בחיפה. צילום: באדיבות משתתפי המשלחת ()
בגנים הבאהיים בחיפה. צילום: באדיבות משתתפי המשלחת

 

את המלגה פולברייט-הייז על סך 100,000$ שהוגשה לפני יותר משנה למשרד החינוך הפדרלי קיבלו רק 16 אוניברסיטאות ברחבי ארה"ב השנה. מטרת הנסיעה היתה לתת למשתתפים בה, 6 מורים בבתי הספר הציבוריים בניו ג'רזי בכיתות גן חובה עד י"ב ו-6 סטודנטים להוראה באוניברסיטה שזהו המקצועי הראשי שלהם בתואר, הזדמנות להעלאת המודעות החברתית שלהם לתרבויות שונות ולבין תרבותיות בעם אחר ובשפה אחרת, והיכרות עם מדינת ישראל כמדינה רב גונית, רק תרבותית ורב שפתית כמודל.

 

29 ימים של סיורים מתוכננים מראש לאתרים החשובים והמשמעותיים בישראל לקחו את הקבוצה לחוויה לימודית 'בשטח'. הם ביקרו במוזיאונים החשובים של ישראל, התרשמו מהגיאוגפיה והגיאולוגיה הייחודית של פני הארץ, קיבלו הרצאות מבכירי המרצים בתחומים שונים במוסדות המחקר והחינוך וחוו לימודי אקטיבי בשטח עם מפתחים בתחום בתחום החינוך הטכנולוגי.

 

נראה שזה לא היה עוד טיול היכרות למתענינים בארץ הקודש. עלמנת להצטרף למסע המשתתפים נדרשו להכנות והבנה בתחומים חינוכיים. הם למדו עברית מדוברת בסיסית ואסטרטגיות לשילוב של חינוך בשפות שנות. הקבוצה התגבשה מבלי שהמשתתפים הכירו האחד את השני, וכללה נשים וגברים בטווח גילאים רחב שנע בין 22 ל-50. דוברי השפות המגוונות בקבוצה, חלקם דוברים יותר משפה אחת, ולפעמים 4 שפות, מצאו את עצמם מקשקשים מילים ואף משפטים שלמים בעברית, ובמהרה המילה "משפחה" תפסה את מקומה, וכך הם קראו לעצמם לאורך כל המסע.

 

חברי המשלחת עם פרופ' סנדרה אלון (מימין). צילום: באדיבות משתתפי המשלחת ()
חברי המשלחת עם פרופ' סנדרה אלון (מימין). צילום: באדיבות משתתפי המשלחת

 

סנדרה אלון: "רצינו לשנות לקבוצה את מה שהיה להם בראש על ישראל. למען האמת, הם לא באמת ידעו הרבה על הארץ. כמו רב הקהל, הם יונקים את הידע שלהם מהחדשות, ורב הבחירות של העורכים במדיה לא עוסקות בהישגים וביופי של ישראל אלא בקונפליקט המתמשך שנראה למי שלא מכיר את הסיטואציה כארץ קרבות שהדם זורם ברחובותיה" היא חולקת את הרשמים של ה"לפני" וה"אחרי". והיא ממשיכה: "יש דברים בסיסיים על ישראל שהם הופתעו לגלות כמו שיהודים מגיעים מכל העולם, הם דוברים המון שפות ויש מגוון תרבויות ענק. אחד המשתתפים התרשם מאוד ותעד חתונה תימנית שהשתתפנו בה, והוא החליט שבמסגרת שעור על תרבויות העולם הוא ילמד אודותיה". לאורה פלדמן-פאטל: "אחד הנושאים שעסקנו בהם היה נושא שימור ומחזור המים. הביקורים באתרים שקשורים בהפקה של מים מחדש והביקורים במכון ויצמן כמוסד שמוביל מחקר ושינויים משמעותיים בתחום החקלאות בעולם הובילו לעוד פרק חשוב בתעוד שלהם. אחד הנושאים שעסקנו בהם היה לימוד השפה העיברית את העולים החדשים. ביקרנו באולפן ללימוד עברית. הקבוצה ראתה כיצד מנחילים את השפה לדוברי שפות מכל העולם עלמנת שיתערו במדינה במהירות והתקשורת הבסיסית שלהם עם הסביבה החדשה תהיה מהירה".

 

המשתתפים שנחשפו למגוון נושאים תעדו בצורה מפורטת את התרשמותם וכתבו סיכומים ומערכי שעורים לאורך כל המסע. אחת המשתתפות שהתרשמה מאוד מהחפירות הארכיאולוגיות בישראל והביעה התעניינות מיוחדת בנושא הפסיפס אף התקבלה להרצות בכנס NATIONAL ART ASSOCIATION שיתקיים ב-2018 בסיאטל, וושינגטון ונושא ההרצאה המרכזי שלה יהיה המחקר שערכה על מה שגילתה בישראל. מורה אחרת אספה אבנים מכל רחבי המדינה, כולל מפארק תמנע שעל יד אילת והכינה מערך שעור מפורט על הגיאולוגיה בישראל עם התמקדות בשחיקת האבן. מורה אחר התמקד בנדידת הציפורים כשביקר באגם החולה והבין כי הוא מהווה צומת חשוב בנדידה בין אירופה לאפריקה.

 

אוכלים בישראלית. צילום: באדיבות משתתפי המשלחת ()
אוכלים בישראלית. צילום: באדיבות משתתפי המשלחת

 

אלון: "היה חשוב שהם יבינו שגם הקונפליקט שהם ידעו עליו לפני כן אכן קיים, והמדינה מתמודדת ביום יום עם ה-BDS ואויבים מבפנים ומבחוץ, אבל זה לא העיקר. לישראל יש הרבה מאוד מה להציע בתחומי מחקר, הייטק, גיאוגרפיה וטבע וכמובן היסטוריה. הנגיעה של "המשפחה" באבני הכותל והסיפורים ההיסטוריים שקשורים בהליכתו של ישו על מי הירדן (עוד יהודי ששינה את העולם) השרו עליהם תובנות חדשות בהקשר של המדינה הקטנה בקצה המפה, שלפני כן, לא בטוח שהם ידעו היכן היא באמת ממוקמת.

 

פלדמן-פאטל: "ההבנה שישראל היא מדינה מערבית מתקדמת מאוד, באמצעות חוויה של חודש מלא של התערות בה, ביקור בקופת חולים, חופי ים כולל ביקור בחוף לחסידים שגם בו ביקרנו, קניונים עם מותגים שגם הם מכירים ועוד משנה תפיסת עולם. לפתע הם מבינים שזו מדינה נורמאלית כמו כל מדינה מתקדמת אחרת מהמאה ה-21" מסבירה מי שנשואה לישראל יותר מ-40 שנה "היינו מצפים שמי שחי בניו ג'רזי יבין את היהודים, מושגים ביהדות וישראל הרבה יותר מאשר במדינות שהקהילה הישראלית בהן קטנה יותר, אבל נוכחנו לדעת שהדברים לא מובנים מעליהם. כולם מכירים את 'ראש השנה' אבל לא הבינו את משמעות המילים שהם יודעים לבטא. הבאנו את הקבוצה להבנה מילולית וחוויתית עם תפוח בדבש ועוגת תפוחים. כמובן שכל נושא הקולינריה בישראל תפס מקום חשוב והם נהנו מפלאפל-חומוס-סלט כמו גם ממאכלי עדות ותרבויות שונות הקיימים בישראל".

 

המשפחה, חשוב מאוד לציין הורכבה מקבוצה שאף אחד ממשתתפיה (חוץ מהיוזמות) אינו יהודי. ממשלת ארה"ב משקיעה בחשיפה לתרבויות העולם ממון רב, ורואה בהבנה ובנגיעה המיידית ערך עליון כדי להביא את הדברים לכיתת הלימוד לא רק מהצד התיאורתי, אלא גם מהצד החוויתי".

 

 

הילה לבנה נעדרת, והקהילה נקראת לעזור במציאתה

 

הרשתות החברתיות רוחשות עם תמונות של הילה ליבנה התל אביבית בת ה-22 שיצאה לטיול ונעלמה בקירגיזסטן במהלך טרק.

הילה, טיילת מנוסה מאוד שעברה את שביל ישראל וטיילה באוסטרליה ובניו זילנד נודעת בליבה הרחום. לפני הגיוס הילה התנדבה לשנת שירות עם ילדים בירושלים, אחרי שנתיים כרש"גדית בצופים. הילה ילדת טבע וטיילת מנוסה ונראה שהיא נקלעה למצוקה.

 

הילה לבנה ()
הילה לבנה

 

משלחות ישראליות ומשלחות מקומיות גוייסו במטרה לחלץ אותה, והאיתור שלה כולל בין היתר עבודה עם מסוקים ורחפנים. ההוצאות כבדות, והמימון הביטוחי מוגבל. למשימה גוייס המחלץ הכי ידוע בתחום בשם חיליק מגנס, והוא ממומן באופן פרטי ולא על ידי הביטוח. חיילים לשעבר מהסיירת של יובל, אחיה התאום של הילה, הצטרפו אתמול (יום רביעי) לחיפושים. כל יום נוסף של חיפושים מעבר לחמישה הימים הראשונים עולה 7,000$ מכיוון שעלות כלי הטיס וגיוס המחפשים המקומיים יקר לאין ערוך.

 

המשפחה מגייסת כרגע 75,000$ ונכון לכתיבת שורות אלה גוייס פחות מחצי מהסכום.

ישנה אפשרות להעביר כסף באמצעות האתר שמרכז את התרומות עבורה בכתובת: http://bit.ly/2xFc8yH 

או ישירות לחשבון הבנק בחשבון 420211, סניף 500, בנק הפועלים 12, על שם 'תרומה לאיתור הילה'

 

 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים