הסכם הגג שכמעט יכפיל את גודלה של עפולה

הסכם הגג בעפולה, שנחתם בשנת 2016 בין משרד האוצר, רשות מקרקעי ישראל והרשות המקומית, כולל בניית כ-10,500 דירות חדשות בתהליך מואץ בשש שכונות חדשות. שיווק הקרקע בכל השכונות מתוכנן להתרחש עד 2020.

כפי שמראה המפה, הדירות החדשות יוקמו בכל רחבי העיר, אולם מרביתן ייבנו בשכונת ענק חדשה שתכיל מתחמי מגורים, מסחר ותעשיה, ועתידה להיבנות על האדמות הסמוכות לכפר הנוער ניר העמק. התוכנית, שמקודמת בימים אלה במסלול המהיר של הותמ"ל (ועדה לתכנון מתחמים מועדפים לדיור), תכלול בנייה של כ-7,000 דירות, כ-60% מכלל הדירות הנכללות בהסכם הגג.

(נתונים: אתר מדלן)

על פי התכנון, במהלך העשור הקרוב צפויה העיר להכפיל את מספר הדירות בשטחה וכתוצאה מכך להוסיף כ-35-30 אלף תושבים חדשים לעיר. לפי ההסכם, 30% מהדירות החדשות שייבנו תהיינה דירות קטנות, בשטח של עד 90 מ"ר כולל ממ"ד, במטרה לאפשר לאוכלוסיות דוגמת זוגות צעירים, לרכוש דירה במחירים סבירים.

המטרה: חיבור בין חלקי העיר

אלעד ויסמן, חוקר שכונות באתר מדלן, מסביר כי עפולה מחולקת לשלושה אזורים: עפולה, עפולה עילית וגבעת המורה. "חלוקה זו מייצרת ניתוק בין חלקי העיר וגורמת לבעיית נגישות לשירותים המוניציפאליים בקרב חלק מהתושבים", הוא מפרט.

השכונות המתוכננות להיבנות בעפולה(אתר מדלן)

"משכך, הרשות המקומית הציבה יעד ליצור חיבור פיזי בין חלקיה השונים במסגרת מדיניות ההתפתחות לשנים הקרובות. כדי ליישם את המדיניות הוחלט, בין היתר, על הקמת שכונה חדשה בשטח אדמות בלפוריה".

ויסמן מספר כי הניסיון לחבר את העיר החל כבר עם הקמת שכונת רובע יזרעאל בשנת 2010 הממוקמת בין עפולה (העיר התחתית), לבין השכונות עפולה עילית וגבעת המורה. נכון להיום השכונה נמצאת בבנייה ועתידה לכלול כ-4,600 דירות.

(צילום באדיבות חברת רוטמן)

בנוסף, ההסכם כולל סעיף לפיו כ-30% מהדירות החדשות שייבנו ייועדו לבני המקום. ויסמן מציין כי אם העירייה תאשר תוספת דירות במתחם במסגרת תקנת שבס-כחלון, יוקצו עד 45% מהיקף הדירות לבני המקום.

התקנה מתירה לרשות המקומית להוסיף שטח לבניית דירות בשיעור של עד 20% מהמותר בתב"ע (תוכנית בניין עיר) ובלבד שמחצית מהדירות שיתווספו יהיו דירות קטנות של עד 75 מ"ר.

פיתוח אזורי תעסוקה ומסחר

הסכם הגג קובע הקצאת של כ-290 אלף מ"ר בהדרגה לפיתוח תעסוקה ומסחר בעיר. ויסמן מציין כי ההתייחסות המשמעותית לפיתוח תעסוקה בעיר היא חיונית, שכן שטחי התעסוקה הם השטחים המניבים, שמעניקים לעירייה את מרבית ההכנסות מארנונה.

"אזור התעסוקה המשמעותי ביותר שצפוי להתרחב בשנים הקרובות הוא ניר העמק, שעתיד להתפרש על פני שטח של כ-250 אלף מ"ר, שיפותח בהדרגה בשנים הבאות", מסביר ויסמן. "לשם השוואה, בכל הארץ נבנים בשנה כ-650-600 אלף מ"ר לטובת מסחר ותעסוקה, חצי מכך בתל אביב".

פיתוח תשתיות עירוניות

ההסכם כולל התייחסות רחבה לפיתוח התשתיות בעיר, מהקמת גינות ופארקים בשכונות חדשות וותיקות, דרך הקמת אזור בילויים ופנאי, עד לסלילת כבישים מרכזיים כדוגמת כביש עוקף עפולה (65) וכביש חוצה עפולה (71). סך ההשקעה בתשתיות על פי ההערכות עומד על 847 מילון שקל, מתוכם תממן רשות מקרקעי ישראל כ-500 מיליון שקל.

(אתר מדלן)

ויסמן מציין כי שדרוג התשתיות כבר החל, בעיקר במרכז הוותיק של העיר, שעובר מתיחת פנים דוגמת שדרוג רחוב ארלוזורוב וכיכר העצמאות המרכזית, הקמת מכללה טכנולוגית ושיפוץ היכל התרבות.

עוד הוא מספר כי בחודשים הבאים צפוי להסתיים פרויקט הקמת מתחם התחנה באזור, במסגרתו תשוחזר תחנת הרכבת הישנה שהייתה חלק מקו רכבת העמק המקורי. המתחם יכלול מסעדות, פעילויות ספורט, שוק איכרים, מלון בוטיק וחנויות.

"מרכז עירוני אטרקטיבי חי ופעיל עשוי להשפיע רבות על תושבי העיר, שיהנו מאספקת שירותים יעילה יותר וחיי תרבות ורחוב מגוונים", הוא אומר. "בנוסף, מרכזים עירוניים מושכים אליהם בדרך כלל בתי מסחר ועסקים, מה שיכול לתרום להגדלת היצע התעסוקה וחיזוק הבסיס הכלכלי של העיר".

עפולה עילית(צילום: עיריית עפולה)

באשר לתשתיות הכבישים, ההסכם קובע כי כביש 65 ייסלל לכיוון צפון, יעקוף את שכונות העיר ממערב ובכך יאפשר נסיעה צפונה ודרומה ללא צורך להכנס לעיר. ויסמן מזהיר כי אף שהרחבת כביש 65 תקל על היציאה והכניסה לעיר, הרי שדילול תנועת הרכבים בתוך העיר עלול לפגוע בעסקים שיפסידו קהל לקוחות פוטנציאלי.

תוכנית נוספת, שנמצאת בשלבים מוקדמים יותר, קובעת כי כביש 71 יתחבר לכביש 60 (חוצה עפולה) ויקשר בין עפולה לבית שאן במזרח וחיפה במערב.

ההסכם מתייחס גם לפיתוח השטחים הציבוריים בעיר. אחד המרכזיים שבהם כולל את פיתוח הפארק העירוני של עפולה במתחם B1, שיכלול הרחבה לעבר השני של שדרות יצחק רבין. לפי התוכנית, יתווספו בסך הכל כ-120 דונם לכ-150 הדונם הקיימים.