שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מוגנים מפני אובדן כושר עבודה? כנראה שלא
    לכולנו ברורה החובה לכיסוי ביטוחי במקרה שאדם איבד את כושר עבודתו, אך האם הכיסוי הזה באמת נותן מענה ברמה הכלכלית היומיומית? הגיע הזמן לאפשר לציבור לרכוש מקסימום ביטוח וגם להתאים אותו להוצאות ולא להכנסות. דעה

    האם אתם מוגנים מאובדן כושר עבודה? ביטוח אובדן כושר עבודה נועד לספק מענה כלכלי ראוי התואם את צרכיו של המבוטח במקרה ואיבד את יכולתו לעבוד בגלל תאונה או מחלה. על פי הנחיות הממונה על שוק ההון והביטוח, ניתן כיום לבטח למקרה אובדן כושר עבודה רק עד 75% מסכום ההכנסה החודשית (ברוטו). במקרה ואדם ביטח את עצמו בסכומי ביטוח גבוהים יותר ואיבד את יכולתו לעבוד, הגופים המבטחים ישלמו לו יחדיו לכל היותר 100% מהכנסתו ברוטו ולא יותר מכך.

     

     

     

     (צילום: Shutterstock)
    (צילום: Shutterstock)

    מעצם הקביעה להגביל את גובה הכיסוי כאחוז מההכנסה ברוטו ולא בהתייחס לרמתו הכלכלית של האדם, יש טעם לפגם. הרמה הכלכלית של האדם לא נגזרת רק מההכנסה ברוטו, אלא גם ממערכת רחבה של הטבות המוענקות לו באופן שוטף (מי יותר ומי פחות) ומהוות הכנסה עקיפה, כמו למשל דמי הבראה, קרן השתלמות, נסיעות, רכב צמוד, מימון ארוחות, גני ילדים, חופשות, לימודים גבוהים ועוד.

     

    כמובן שלא לכל השכירים מוענקות כל ההטבות המוזכרות, אך לכולם מוענקות לפחות חלקן. לרוב נמצא שחלק משמעותי מבני מעמד הביניים זוכים גם לקבל לא מעט הטבות שוות כסף.

     

    אלפי שקלים בחודש מחוץ לחשבון

    שווי ההטבה הכספית של שכירים הזוכים לרכב צמוד, ארוחות, חופשה שנתית ועוד, נאמד ב-4,000-5,000 שקל נטו בחודש, כלומר ברוטו של 5,000-7,000 שקל בחודש (תלוי בגובה השכר ברוטו).

     

    אבל, כאשר באים לבטח אותם בביטוח אובדן כושר עבודה, כל ההכנסה העקיפה אינה באה לידי ביטוי והביטוח מכסה עד 75% מהשכר המבוטח. לפעמים נמצא שגם השכר המבוטח נמוך מהשכר ברוטו, בגלל סעיפים מסוימים בחוזה העבודה.

     

    ניקח לדוגמה את ישראל, עובד שכיר העובד במשמרות. שכרו החודשי ברוטו הינו 15 אלף שקל ומקום עבודה מספק לו ארוחות (שווי כ-1,500 שקל בחודש), רכב צמוד (כ-2,500 שקל), חופשה שנתית בחו"ל (כ-500 שקל בחודש), גני ילדים (כ-500 שקל בחודש), קרן השתלמות (כ-700 שקל בחודש), דמי הבראה (כ-400 שקל בחודש) ובונוס שנתי של 10,000 שקל. סה"כ שווה ערך לכ-6,900 שקל בחודש.

     

    המעסיק מבטח אותו על 80% משכרו, כלומר 12 אלף שקל. הביטוח פנסיוני של ישראל נבנה על 12 אלף שקל, כאשר ביטוח אובדן כושר עבודה הינו 75% משכר זה, כלומר 9,000 שקל.

     

    כך, ישראל, הרגיל לנטו של כ-10,725 שקל בחודש, יצטרך להסתפק בנטו בסך 7,880 שקל בחודש במקרה שיאבד את כושר העבודה.

     

    נוסף לפער של כ-2,845 שקל בהכנסה נטו, ישראל ובני ביתו יצטרכו להסתדר גם בלי אותן הטבות שישראל קיבל במהלך עבודתו ששוויים נאמד כאמור בכדי 6,900 שקל בחודש.

     

    זאת אומרת שהכנסתו הכללית של ישראל תרד מ-17,625 שקל בחודש לכדי 7,880 שקל בחודש. ירידה של למעלה מ-60% בהכנסה וזאת כאשר הצריכה שלו עולה בשל מצבו הרפואי.

     

    פגיעה במעמד הבינוני והנמוך, אך לא בעשירים

    בשיטה הנוכחית, שכירים רבים הנהנים מהטבות משמעותיות מצד מעסיקיהם, עלולים למצוא את עצמם בבעיה כלכלית משמעותית ביותר.

     

    בני המעמד הבינוני (או בעלי שכר הגבוה מהשכר הממוצע במשק) שיאבדו את כושר עבודה בתקופה בה לקחו על עצמם התחייבויות שונות, עלולים למצוא את עצמם מוכרים את הדירה שמומנה ממשכנתא גבוהה שנלקחה בתקופת השכר הגבוה. או שפשוט אינם עומדים בתשלומים בגין רכישות שונות שביצעו. באותה מידה בעלי השכר מתחת לשכר הממוצע במשק עלולים למצא את עצמם מתקרבים או אף יורדים מתחת לקו העוני.

     

    לעומת זאת, אצל בעלי המעמד הגבוה, שמלכתחילה אינם צורכים את מירב הכנסתם, וההטבות המוענקות להם בעיקר מגדילות את החסכונות שלהם - הפגיעה תתבטא, אם בכלל, בהפחתת התקציב לחסכונות ו/או השקעות.

     

    יוצא מכך שדווקא אלו הזקוקים יותר לביטוח במקרה של אובדן כושר עבודה עלולים למצא את עצמם בביטוח חסר ובירידה משמעותית באורח החיים במקרה של אובדן כושר עבודה, כל זאת בשל מגבלות וקביעות שאינן רלוונטיות לניהול סיכונים ולחישוב החשיפה במקרה של אובדן כושר עבודה.

     

    תתייחסו להוצאות ולא להכנסות

    אז מה צריך לעשות? לפני הכל, על הממונה על שוק ההון והביטוח לבחון את המגבלות החלות היום על גובה הכיסוי שניתן לרכוש לביטוח אובדן כושר עבודה: לאפשר רכישת כיסוי ביטוחי גם בגין הטבות שוות כסף שרובן אף חייבות בשווי מס או אף במס ישיר וכן להסיר את מגבלת 75% ולאפשר רכישת כיסוי על מלוא השכר.

     

    ומה ברמת הפרט? בשוק התקבעה נורמה שגויה שעל פיה נקבעים ונרכשים כיסויים ביטוחיים. כיום, הנורמה היא שגובה הכיסוי הביטוחי מחושב בהתייחס להכנסתו של המבוטח ולא בהתבסס על חישוב צרכיו וצרכי משפחתו.

     

    עד כמה שרמת ההכנסה מהווה גורם משמעותי לאורח החיים שלנו ומשם לחישוב הצרכים, הרי שהסתמכות עליה בחישוב הצרכים עלולה לגרור אותנו לתוצאה רחוקה מהצרכים האמיתיים כפי שתואר בדוגמה שהבאנו.

     

    כדי לחשב את הצרכים יש לבחון את אורח החיים של המשפחה ולהצמיד "תג מחיר" על כל אחת מהפעולות המבוצעות, בין אם הן משולמת באופן ישיר ובין אם הן מתקבלת "ללא תשלום" או משולמת על ידי גורם אחר. סיכום של כל "תגי המחיר" הוא בעצם סיכום ההוצאות השוטפות, וממנו נובעת הרמה הכלכלית של המשפחה. זהו הבסיס לחישוב הצרכים של המשפחה.

     

    תחשיב המבוסס הוצאות יהיה קרוב יותר לצורך האמיתי מאשר תחשיב מבוסס הכנסות.

     

    כותבת היא מנכ"לית ובעלים של מכללת עדיף והחלק המשלים, ומומחית בביטוח פנסיוני

     


    פרסום ראשון: 11.10.17, 08:23
    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "מוגנים מפני אובדן כושר עבודה? כנראה שלא"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים