שיעור בהתאזרחות

איך שלא תהפכו את זה, אחת הסיבות המרכזיות לזכייתה של הפועל ירושלים באליפות - אולי העיקרית שבהן - היא העברתו של ריצ'רד האוול מהפועל ת"א במהלך העונה. אחרי ששיחק על תקן של זר במשך שנה וחצי, קיבל האוול אזרחות בזכות נישואיו לישראלית, וירושלים קפצה על המציאה. פתאום המאמן סימונה פיאניג'אני יכול היה לשחק בחמישייה עם שלושה זרים בקו האחורי (קרטיס ג'רלס, ג'רום דייסון, טרנס קינזי), כשליאור אליהו והאוול בקו הקדמי. השדרוג ברור, הסוף ידוע.

האוול הוא רק דוגמה אחת למתאזרח שחולל שינוי של ממש בקבוצה שלו. לאורך ההיסטוריה היו לא מעט כאלה, בעיקר במכבי ת"א. אולסי פרי. דרק שארפ. דייויד בלו. במובן מסוים, אפילו שהמקרה שלו שונה לחלוטין, גם את טל ברודי אפשר לכלול בקטגוריה הזו. הבעיה מתחילה כשגל של מתאזרחים זולים, חלקם לא איכותיים, מציף את השוק. כשמדברים על הפיחות במעמדו של השחקן הישראלי, אי-אפשר להתעלם מהתופעה הזו.

האוול. שדרג את ירושלים(צילום: אורן אהרוני)

המספר מדהים: לא פחות מ-18 מתאזרחים יפתחו את עונת 2017/18 בליגת העל. בממוצע, מתאזרח וחצי בקבוצה. מכבי ת"א ומכבי אשדוד הגדילו לעשות והביאו שלושה. שיחות עם אנשי כדורסל רבים, בעיקר עם שחקנים ישראלים, מגיעות בסופו של דבר לנושא הזה, שמטריד לא מעט מהעוסקים בענף.

השחקנים הישראלים טוענים שזה פוגע להם בפרנסה, וקשה להתווכח איתם: המתאזרחים תופסים חלק נכבד ממקומות העבודה בליגה הבכירה, ובוודאי מצמצמים את דקות המשחק של הצברים. אם מתאזרח וחצי בממוצע מקבלים 30-20 דקות במשחק, הרי שהצברים צריכים להתחלק ב-60-50 דקות בלבד (החוק הרוסי מבטיח לישראלים 80 דקות, וברוב הקבוצות הם לא משחקים יותר מהמינימום).

טיוס. אחד משלושה מתאזרחים במכבי ת"א(צילום: ראובן שוורץ)

"מאוד עצוב מה שקורה", אומר גוני יזרעאלי, אחד הרכזים הוותיקים בליגה, שישחק העונה באותה אשדוד שהביאה שלושה מתאזרחים. "יכולים להגיד שאני אומר את זה כי לוקחים מאיתנו מקומות עבודה, אבל משהו חייב להשתנות. חייבים להוציא חוק שיגביל את המספר למתאזרח אחד לקבוצה או להוריד את כמות הזרים לשלושה. יגידו שהרמה תרד, אני לא מאמין בזה. בוא נראה כמה שחקנים מנבחרת העתודה המצליחה של הקיץ באמת ישחקו בגלל כל המתאזרחים והזרים. בזמנו קיבלתי את ההזדמנות הראשונה שלי בזכות החוק הרוסי. אני מקווה שזה יציל עוד כמה שחקנים, אבל אני כבר לא בטוח".

אפיק ניסים, השחקן המבוגר בליגה (36), מזדהה עם יזרעאלי. "נושא המתאזרחים פחות מוצא חן בעיניי", הוא מסביר. "אני מכבד כל שחקן שעשה תהליך וביצע עלייה לישראל, אבל לפעמים זה נראה פחות טוב - למשל שחקן שפתאום מוצאים לו שורשים יהודיים משום מקום. קשה לי לכבד את זה".

ניסים. "קשה לי לכבד שמוצאים לשחקן שורשים יהודיים משום מקום"(צילום: יאיר שגיא)

לגיא פניני דווקא אין בעיה עם כמות המתאזרחים. הוא עבר הקיץ להפועל חולון, אבל לאורך רוב הקריירה שיחק במכבי ת"א ובהפועל ירושלים עם מתאזרחים איכותיים. "כל עוד אנשים קיבלו אזרחות ישראלית, צריך להתייחס אליהם כישראלים לכל דבר", הוא טוען. "אם יהיו מתאזרחים שיעלו את רמת הכדורסל, הליגה תיהנה מזה".

חיסכון של 30 אלף דולר

איך זה קורה? למה כל כך הרבה מתאזרחים מגיעים לכאן? יש מספר סיבות, אבל המרכזית היא כלכלית. על פי חוקי המדינה, מתאזרח נהנה מפטור ממס בשנה הראשונה. המשמעות ברורה: אם קבוצה צריכה לבחור בין שחקן ישראלי שעולה 70 אלף דולר לבין מתאזרח חדש ברמה דומה, היא תלך על האופציה השנייה, תחסוך סכום משמעותי של 30-20 אלף דולר, וסביר להניח שתקבל את אותה תפוקה. במכבי ת"א ובירושלים המקרה שונה, מאחר שלמתאזרחים אצלן מקום חשוב יותר בהיררכיה הקבוצתית, והם גם יקרים יותר.

פניני. "מי שקיבל דרכון - ישראלי"(צילום: אורן אהרוני)

בגדול, אפשר לחלק את המתאזרחים לשלוש קבוצות: הגדולה שבהן היא יהודים מארה"ב שמנצלים את ההטבות הכספיות (לפחות בעונה הראשונה). אפשר לכלול בה גם שחקנים כמו טיילור רוצ'סטי וג'ו אלכסנדר, שגילו פתאום את שורשיהם היהודיים אחרי שכבר הגיעו לישראל כזרים; קבוצה שנייה, שהייתה משמעותית בעבר אך התכווצה בשנים האחרונות, היא יהודים שבאים לכאן כדי להישאר, מתוך תחושת ציונות; קבוצה שלישית היא זרים שנישאו לישראליות וקיבלו אזרחות. העונה היא כוללת רק את האוול ואת אדריאן בנקס מהפועל ת"א, אך בשנים קודמות הייתה רחבה יותר.

איך מוצאים אותם? "זו עבודת נמלים", מספר נתנאל דהאן, לשעבר סקאוט באיגוד הכדורסל ובמכבי חיפה, שנחשב לאחד המומחים בתחום. "צריך להיות בקשר עם קהילות יהודיות גדולות בארה"ב, שמשתפות אותך במידע על שחקנים שהלכו לתיכונים ולקולג'ים איכותיים. אתה גם מחפש לבד שחקנים עם שמות משפחה ממוצא יהודי באתרי מכללות. שמות משפחה לא תמיד עוזרים בגלל העניין של ההתבוללות, אז לפעמים מסתכלים גם על השמות הפרטיים. גם קשר עם מאמני קולג' חשוב מאוד.

בנקס. נשוי לישראלית(צילום: ראובן שוורץ)

"עוד כלי מצוין הוא משחקי המכביה, כי כל ארבע שנים יש כמה שחקנים שמוצאים את עצמם בסופו של דבר בליגה. השנה יש חמישה כאלה – ארבעה מהנבחרת האמריקאית ואחד מצרפת. היו גם פעמים שהצלחנו להביא שחקנים לארץ אחרי שקראנו עליהם במגזינים של יהודים בארה"ב".

"המאמנים רוצים לנצח"

רוב המאמנים בליגה, אלו שהייתם מצפים מהם לנסות לקדם את השחקן הישראלי ולא רק לרדוף אחרי ניצחונות, פחות מוטרדים מהסיטואציה שהולכת וצוברת תאוצה. חלקם אף משבחים את המתאזרחים הצעירים שמגיעים לכאן ומהללים את מוסר העבודה שלהם.

"הם מגיעים מתרבות של לבוא ולהשאיר הכל על המגרש, בלי אגו. מוקירים תודה על ההזדמנות שקיבלו, מאוד נוח לאמן אותם, הם יעשו הכל בשביל הקבוצה והמאמן", אומר יניב בורגר, מאמן הפועל באר-שבע מהלאומית, שתשחק העונה עם שלושה מתאזרחים. "הם סוג של חצי אנדרדוג, כמו ווילי וורקמן ממכבי חיפה שתמיד בא ולקח את הצ'אנסים שלו מלמטה. אצל רובם אתה לא נתקל בפרצופים ובתלונות על מספר הדקות". אגב, בליגה הלאומית ישחקו העונה עשרה מתאזרחים.

בורגר. "מתאזרחים לא עושים פרצופים"(צילום: ישראל יוסף)

לפעמים קשה להאשים את המאמנים, שבוחרים בפתרון קל במקום להשקיע בטיפוח השחקן הישראלי. הם יודעים שלהנהלות יש פתיל קצר ומעט סבלנות. כמה הפסדים, והם כבר מרגישים את הכיסא רועד. "בסוף אנחנו רוצים לנצח", אומר מאמן מכבי חיפה עופר רחימי. בקבוצה שלו כבר רשומים שני מתאזרחים (וורקמן ופרדריק בורדיון הצרפתי), וייתכן שגם ברנדון באומן יקבל אזרחות בזכות נישואיו לישראלית. "אם זה שחקן כמו ג'ון דיברתולומאו שמשדרג אותך, אז הרווחת. אבל אם אתה לוקח הימור על מתאזרח, יש פה בעיה. רוב הקבוצות לוקחות הימורים".

רחימי התייחס לנקודה חשובה. לרוב המתאזרחים יש אופי נוח, הם משקיעים באימונים ועולים מעט, אבל האיכות של רובם אינה גבוהה, גם בהשוואה לצבר הממוצע. זרים שקיבלו תעודת זהות, כמו מקרה האוול, הם בהחלט תוספת כוח משמעותית, אבל אצל האחרים זה סיפור מורכב. העונה, למשל, פרט לספסנר ווייז שחתם בגלבוע/גליל והיה כוכב גדול בפרינסטון (שיחק בעבר בנבחרת העתודה הישראלית), יתר המתאזרחים החדשים היו שחקני ספסל במכללות מהליגה הראשונה או שיחקו בקולג'ים קטנים מליגות זניחות.

רחימי. "רוב הקבוצות מהמרות"(צילום: גיל נחושתן)

מכבי ראשל"צ היא הקבוצה היחידה בליגה הבכירה ללא מתאזרחים. המאמן שמוליק ברנר מסביר כי החליט להסתמך רק על צברים, לצידם של הזרים. "כמטרה אנחנו מעדיפים לקדם שחקנים שגדלו במחלקת הנוער", הוא אומר. "אין לנו משהו אישי נגד מתאזרחים, זו פשוט אחת האג'נדות של המועדון".

היה חוק, בוטל החוק

במינהלת הליגה מודעים לנושא, ולקראת העונה שעברה אפילו עשו צעד בניסיון לצמצם את התופעה עם "חוק המתאזרחים", שקבע כי מתאזרחים ישחקו על תקן זרים בעונתם הראשונה בליגה. הקבוצות הקטנות יזמו את החוק במטרה להחליש את מכבי ת"א, שלאורך השנים החזיקה שניים-שלושה מתאזרחים בסגל.

אחרי עונה בלבד, שבה שיחקו 13 מתאזרחים בליגה, הגיעו במינהלת למסקנה שהחוק אינו אפקטיבי, ביטלו אותו - והוסיפו תקנה חדשה שקבעה כי זרים לא יוכלו לעבור לתקן של מתאזרחים במהלך העונה ("חוק האוול"). גם אם החוק הקודם לא היה מוצלח, כפי שטוענים במינהלת, שימו לב מה קרה אחרי ביטולו: הפלא ופלא, מספר המתאזרחים זינק בכמעט 40 אחוזים. ברור שהעלייה הזו קשורה גם למכביה שנערכה כאן בקיץ, אבל גם ברור ש-18 מתאזרחים הוא מספר שקשה לעכל.