שתף קטע נבחר

ג'רבי: "לא ישנתי בלילות, הייתי בשיא היכולת"

יותר משנה אחרי שהגשימה חלום בריו, ירדן ג'רבי נפרדה אתמול מהג'ודו. בראיון פרישה היא מספרת על הקושי לקבל את ההחלטה, התוכניות שנעצרו והדאגה לקראת העתיד: "אין לי מושג לאן ללכת"

"המדליה בריו העניקה לי אושר תמידי, כזה שלא משנה מה אעשה בחיי, הוא לעד יהיה חלק ממני. כרגע פשוט אין לי יותר דרייב לשני אימונים ביום. גם לא לדיאטות". כך מסבירה ירדן ג'רבי, בראיון פרישה ל"ידיעות אחרונות", את ההחלטה שלה לסיים את הקריירה.

 

ג'רבי, מדליסטית הארד האולימפית, אלופת העולם וסגנית אלופת אירופה, מודה שלא תיארה לעצמה שזה יקרה כבר בגיל 28. אתמול היא הודיעה על המהלך במסיבת עיתונאים לא רגשנית מדי. "תבין, אני פשוט שלמה עם עצמי", היא אומרת, "מאושרת ממה שהשגתי. ברור שפרישה זה דבר עצוב, אבל יש את הצד השני - של ההישגים הגדולים שנתנו לי את התחושה שהגשמתי את כל מה שחלמתי עליו".

 

ג'רבי. נפרדה בדמעות (צילום: ראובן שוורץ) (צילום: ראובן שוורץ)
ג'רבי. נפרדה בדמעות(צילום: ראובן שוורץ)

חשבת שהקרב בריו יהיה האחרון בקריירה שלך?

"ממש לא. עוד חזרתי להתאמן, הייתי במחנות אימון ביפן ובספרד ואפילו תיכננתי להתחרות בסופ"ש הקרוב. לרוב פרישות נובעות מגיל מתקדם, פציעות, או יכולת לא טובה. אני יכולה להגיד שהיכולת שלי היום היא הטובה בקריירה שלי, והרגשתי את זה במחנות האימון. זה גרם לי לתהות אם להמשיך או לא, בטח כשאני בריאה ובגיל שמאפשר לי. מיום ליום הרגשתי איך האש הפנימית, שליוותה אותי כל החיים, כבתה בכל פעם מחדש. הרגשתי שאני לא יכולה לעשות את זה יותר".

 

באיזו נקודה הבנת שפרישה היא בלתי נמנעת?

"היה שלב שביקשתי מהמאמן שלי, שני הרשקו, הפסקה באימונים. התאמנתי פעמיים ביום ואמרתי לו שאני רוצה לקבל עם עצמי החלטה לגבי ההמשך שלא יכולה להתקבל בזמן אימונים כאלה, כשאני נותנת מעצמי מאה אחוז. באחד האימונים העמוסים הרגשתי שאין לי את הכוחות להמשיך. היה לי קשה לקום לאימונים, לחשוב על עוד שלוש שנים של מסע אולימפי. לכן החלטתי שנגמר הסיפור.

 

"היו לילות שלמים שלא ישנתי, חשבתי מה לעשות. זה בכל זאת משהו שאני עושה מגיל 6, כבר 22 שנה ברציפות, בלי הפסקות, בלי הנחות. הבנתי שזה נגמר, אבל רק אחרי שעמדתי בכל מטרה שהצבתי לעצמי בחיי. כשהייתי בת 3 ראיתי את אולימפיאדת ברצלונה עם אמא שלי בסלון, ושאלתי אותה איך מגיעים לתחרות. היא אמרה לי שרק עבודה קשה תיקח אותי לשם. יותר מ־20 שנה אחר־כך הוכחתי לכולם שאני בחורה של עבודה קשה".

 

"הרגשתי שאין לי את הכוחות להמשיך". ג'רבי (צילום: אורן אהרוני) (צילום: אורן אהרוני)
"הרגשתי שאין לי את הכוחות להמשיך". ג'רבי(צילום: אורן אהרוני)

 

"הג'ודו כבר לא היה במקום הראשון"

את מדברת על הרעב והאש שנעלמו, בדיוק הדברים שהפכו אותך ללוחמת על המזרן.

"בדיוק, ולכן אחרי מה שחוויתי בג'ודו, עם כל הטלטלות, הניתוחים, הפציעות, השמחות, ההישגים, וכאחת שלא ויתרה אף פעם, הפעם הבנתי מבפנים שנגמר הסיפור. לא הייתה לי קריירה קלה. בגיל 19 זכיתי במדליה הראשונה שלי בתחרות רצינית. מאז הפכתי להישגית, כאילו זז לי משהו בראש. בכל זאת, אני אלופת העולם הישראלית הראשונה בענף".

 

ספרי על התהליך שהוביל לפרישה.

"באופן טבעי אחרי האולימפיאדה לקחתי חופשה, רציתי להתאושש גם מנטלית. החלטתי לעבור ניתוח במרפק שסבלתי ממנו שנתיים ולפחות בתחילת האימונים הרגשתי שאני רעבה. הייתי חדה, אבל מאימון לאימון האש דעכה יותר ויותר. אני אחת שמזנקת מהמיטה לאימונים, ספורטאית של טירוף, פרפקציוניזם, ופתאום הרגשתי שאין לי את המשיכה הזאת. הרגשתי איך סדר העדיפויות שלי משתנה, שהג'ודו, שהיה כל עולמי בשני העשורים האחרונים, כבר לא במקום הראשון. לא רציתי להיאבק בהרגשה הזאת. פתאום בא לי לאכול, לבלות, להיות עם חברים. עכשיו זאת חתיכת הקלה. לא יכולתי לשמור את זה יותר".

 

לא היה עלייך לחץ מצד האיגוד להשתתף באליפות אירופה בישראל?

"הם תמכו בי וגיבו אותי. כנראה שאליפות אירופה לא הייתה יעד ראוי מספיק עבורי כדי להרים לי את המוטיבציה".

 

ג'רבי עם מדליית הארד בריו. "מאימון לאימון האש דעכה" (צילום: אורן אהרוני) (צילום: אורן אהרוני)
ג'רבי עם מדליית הארד בריו. "מאימון לאימון האש דעכה"(צילום: אורן אהרוני)

רק בשבוע שעבר היית חלק מפאנל שבו דיברת על הקריירה שלך, ולא נתת שום רמז. איך זה מתיישב עם הפרישה?

"זו בדיוק הייתה הבעיה הכי גדולה שלי, הפאנל הזה. לא שאלו אותי על העתיד, ואני הקפדתי שלא לדבר על רעב. שקלתי מילים, ידעתי מתי אודיע על פרישה. קבענו רק בשבוע שעבר את מסיבת העיתונאים. התייעצתי עם ההורים והחברים הקרובים, אבל לא עם מישהו מהג'ודו. ההחלטה התגבשה לאחרונה".

 

"לא יודעת מה אני אעשה"

אז מה את עושה מחר בבוקר?

"באמת שאין לי מושג. אף פעם לא היה לי זמן פנוי. מצד אחד זה מפריע לי, מצד שני זה מעניין אותי. לא יודעת מה אני אעשה. אין לי מושג לאן ללכת. ברור שיש פחד, אבל דווקא בגלל רכבת ההרים שעברתי כספורטאית אני מרגישה ביטחון לקראת פרק ב' שלי. אני הולכת אליו בלב שלם. ברגע שאמצא את המטרה שלי בחיים, אלך אליה בכל הכוח ואצליח".

 

יש לך מטרה לקחת ספורטאית צעירה ולהביא אותה לאולימפיאדה?

"אני יודעת שיש לי הרבה מה לתרום, בעיקר דרך דברים שחוויתי כספורטאית ושאני יכולה להעביר קדימה. אין לי עדיין הצעה כלשהי, אבל כן - אני שוקלת לפתוח מועדון ג'ודו לילדים בנתניה".

 

"עכשיו יש לי זמן לזוגיות". ג'רבי (צילום: אורן אהרוני) (צילום: אורן אהרוני)
"עכשיו יש לי זמן לזוגיות". ג'רבי(צילום: אורן אהרוני)

היית מדרגת את עצמך בין חמש הספורטאיות הישראליות הגדולות?

"אתם כבר תדרגו. מקווה שאני ברשימה. מבחינת הישגים, טוב לי עם מה שיש לי. גיבשתי אופי, התבגרתי, אני בטוחה בעצמי. עובדה שהצלחתי. אני צריכה להביא את כל זה לפרק החדש בחיי".

 

מה עם זוגיות?

"כשיהיה לי משהו, אודיע. מה שבטוח - עכשיו יש לי זמן לזה".

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אורן אהרוני
ירדן ג'רבי
צילום: אורן אהרוני
מומלצים