שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    Sony A1 OLED - ביקורת מסך הדגל
    ה-A1 של סוני מציעה עיצוב מונוליטי נקי ואת הצלילים מפיק פאנל המסך ולא רמקולים רגילים. איכות התמונה מרשימה כמו המראה. בדקנו את דגם הדגל של סוני

    סביר להניח שאתם לא זוכרים את זה, אבל הטלוויזיה המסחרית הראשונה מבוססת OLED שיצאה לשוק הייתה מתוצרת סוני. דגם XEL-1 הושק לפני כעשר שנים, בגודל 11 אינץ' בלבד ורזולוציה נמוכה, אבל הניגודיות ורמת השחור היו מהפכנים לזמנו וגם המחיר שעמד על כמה אלפי דולרים למסך קטן כל כך.

     

    עוד כתבות באתר dtown:

    כל הפרטים על תערוכת digitown בחול המועד סוכות

    מהקלטה אל התקליט, מה קורה בדרך?

    סמסונג מציגה The Frame בגודל 43 אינץ'

     

     (צילום: dtown)
    (צילום: dtown)

     

    אחר כך היתה הפסקה ארוכה עד ששבה ה-OLED לשוק, במהלכה עברו עשר שנים של אינספור דגמי LED LCD והנה סדרת הדגל שוב חוזרת לטכנולוגיית ה-OLED, הפעם עם רזולוציית 4K, אפקט HDR וכמובן מערכת הפעלה חכמה.

     

    ה-A1 נושאת את חזית הטכנולוגיה לא רק בפאנל התצוגה, אלא גם בסעיף האודיו. סוני עושה שימוש ביתרון הדקיקות של פאנל ה- OLED ודוחסת את רוב רכיבי המעגלים והבקרים לרגל אחורית שמתחברת לגב. כתוצאה מכך, החזית שטוחה, נקייה לעין ומהווה למעשה פלטה מונוליטית שחורה עם שוליים דקים עד שלא נמצא אף מקום ללוגו של סוני והוא מוצג בקטן בפינה השמאלית תחתונה.

     

    גם אין רמקולים, אז כיצד מופק הצליל? על כך בהמשך. יש למסך מעין רגל אחורית אלכסונית שבה נמצא פאנל החיבורים, רמקול סאב וופר שטוח ואי אילו רכיבים אלקטרוניים נוספים. את הרגל ניתן להצמיד למסך כאשר תולים אותו על קיר. ה-A1 מגיעה בגדלי 55"-65" וגם בגודל 77" שיגיע בהמשך השנה לישראל. מתוך ארבע כניסות ה-HDMI של הטלוויזיה, שתיים תומכות בעומק צבע מלא באיכות 4K 60p.

     (צילום: dtown)
    (צילום: dtown)

     

    כשהיא ניצבת על מזנון הסלון, הטלוויזיה נוטה מעט אחורה באלכסון, אך מכיוון שמדובר ב-OLED, לא נראה שיש לדבר השפעה שלילית על איכות הצפייה (זוויות הצפייה גדולות בהרבה מאלו של LED LCD). קחו בחשבון כי הרגלית הנשענת לאחור תופסת מקום על המזנון, כך שהמסך והרגלית זקוקים למזנון בעומק של 36 ס"מ לפחות, לפי מה שמדדתי עם דגם ה-65".

     

    צלילים ללא רמקולים רגילים

    סוני בחרה בשיטה יחודית להפקת סאונד מהמסך, להבדיל מרמקולים רגילים שבהן עושות שימוש חברות אחרות. פאנל OLED עשוי פלטה אחת ללא שכבות נפרדות או מנגנון תאורה אחורי כמו ב-LED LCD ובזכות זה, סוני בחרה להשתמש בו כמשטח אקוסטי להפקת צלילים.

     

    החברה שתלה בתוך הפאנל יחידות אודיו קטנות שמרעידות אותו ויוצרות את הצליל, מדובר בוויברציות זעירות שאותן ניתן לחוש כשנוגעים במסך, אך הן לא גדולות מדי על מנת להרעיד את התמונה עצמה. ברגל האחורית במסך, ישנו סאב וופר שטוח שבא לעזר בכל מה שנוגע לצלילים הנמוכים ומעבה את הצליל. ואיך זה נשמע בפועל? נעים מאוד, שומעים בבירור את הדיבור האנושי שמן הסתם מהווה חלק מרכזי בשידורים וגם מוזיקה נשמעת טוב - גם בווליום נמוך. אם רוצים עוד יותר בס, יציאת האוזניות במסך יכולה לשמש גם כיציאה לסאב וופר חיצוני.

     (צילום: dtown)
    (צילום: dtown)

     

    חכמה עם אנדרואיד TV

    ה-A1 עושה שימוש באנדרואיד TV בגרסה 7.0 עם תמיכה ב-Google Cast, בהתקנה ראשונית, כדאי להתקין מקלדת LeanKey עם הרחבה לאנגלית, לעדכן את אפליקציית נטפליקס לגרסה האחרונה (עם ממשק עברית), לעדכן לגרסה אחרונה את שאר האפליקציות המובנות ואתם די מסודרים להתחלה. הממשק מתורגם לעברית כמובן (על-ידי גוגל) עם תוספות של סוני, כגון מדריך מפורט למשתמש, גם הוא מוצג בשפת הקודש.

     (צילום: dtown)
    (צילום: dtown)

     

    השלט הרחוק זהה לזה שמגיע בדגמי הביניים של סוני, כדוגמת ה-XE85, אבל לעומתם, גופו עשוי מתכת ולא פלסטיק והלחצנים שלו פחות בולטים (דווקא פחות נוח). הוא עדיין משדר את אותות השליטה שלו למסך דרך אינפרה אדום (IR) ולא RF או BT וזה מגביל את טווח וזוויות השידור שלו. הוא שמרני בתפיסה שלו ופחות מתאים לשימוש במערכות הפעלה חכמות מאשר השלטים בדגמים המתחרים של סמסונג ו-LG ולתחושתי, פחות ראוי למסך פרימיום שכזה. יש בו מיקרופון לשליטה קולית בעברית לחיפוש תכנים באנדרואיד TV (דווקא זה כן מתקשר עם הטלוויזיה דרך BT). יש קיצורי דרך לשירות נטפליקס וגם לחנות האפליקציות של גוגל. לחילופין, אפשר להשתמש בטלפון חכם כשלט רחוק עם אפליקציית סוני מתאימה.

     (צילום: dtown)
    (צילום: dtown)

     

    אפליקציית נטפליקס עובדת מצויין, באופן חלק וללא גמגומים, אפליקציית סלקום TV עובדת גם טוב עם מעבר חלק וללא גמגומים בין תפריטי התכנים השונים, אבל בעת צפייה בסרטי HD, נראה לפעמים קרטוע רגעי בתמונה, אולי מדובר בבעיית התאמת קודק וידאו, אולי משהו אחר. באופן מוזר, כאשר משנים את עוצמת הקול במסך עם סלקום TV, הקרטוע מתגבר, כאילו המעבד מועמס. בבדיקת השוואה, הקרטועים לא קרו באותה האפליקציה דרך סטרימר שיאומי מי בוקס. יכול להיות שסלקום צריכה לבצע אופטימיזציה של האפליקציה לטלוויזיה הזו.

     

    איכות תמונה

    כיול התמונה במסך נעשה במצב תמונה "קולנוע מקצועי". במצב הזה, אפקט ה-HDR פחות בוהק (הבהירות המקסימלית נמוכה יותר), אבל דיוק הצבע טוב יותר. השחור כמובן פנטסתי כיאה למסך OLED וב-A1 גם הפירוט בחלקי התמונה הכהים (בגווני קרובים לשחור) מרשים. בתפריט מרחב הצבע, אפשר לבחור בתפריט את הטווח הסטנדרטי sRGB/BT709 או את DCI-P3 שהוא התקן החדיש לטלוויזיות 4K HDR (עם כיסוי של כ-98% מהתקן). יש אפילו Adobe RGB שמיועד לעריכה מקצועית של תמונות (ונדיר מאוד למצוא אותו בטלוויזיות). אגב, ציפוי המסך הקדמי מציע יכולת התמודדות טובה עם השתקפויות אור בחדר.

     

    בסרט "התופת", בסצינה שבה ראש ארגון הצללים ועוזרו צופים בקלטת המילארדר הרצחני, החדר חשוך מאחור וה-A1 יוצרת עומק מרהיב בתמונה על רקע פרצוף ראש הארגון. הווידאו באיכות Full HD "בלבד", אבל עיבוד הווידאו מצויין וחווית הצפייה נהדרת, כנראה גם בזכות השימוש במעבד הווידאו הבכיר של סוני - X1 Extreme. פאנל המסך מיוצר במקור על-ידי LG (כמו בטלוויזיות OLED אחרות), אבל השידוך שלו לעיבוד הווידאו של סוני, כיול הצבעים בו בחרו מהנדסי החברה ולשאר מערכות המסך הנוספות יש השפעה משמעותית על התמונה (או במילים אחרות "לא כל טלוויזיות ה-OLED נראות זהות").

     (צילום: dtown)
    (צילום: dtown)

     

    השורד המיועד, סדרת המתח של נטפליקס נראית במיטבה כאן, עם צבעים עשירים, עומק ופירוט יפה מאוד. אני שמח לראות כי נטפליקס מקפידה בהחלט על האיכות הטכנית בצילום ועריכת סדרות המקור שלה וזה בא לידי ביטוי במסכים המתקדמים שיודעים להוציא את כל הטוב הזה החוצה.

     (צילום: dtown)
    (צילום: dtown)

     (צילום: dtown)
    (צילום: dtown)

     

    מסע בין כוכבים: דיסקברי (בהפקת CBS). כאן הצבעים זוהרים והחלל שחור לגמרי ועמוק ללא סוף. ספינת הקלינגונים אפלה וה- A1 OLED מציגה כל פרט בבהירות ובחשיכה כאחד, בגווני זהב מיוחדים. אצל ספינת הפדרציה שנז׳ו, הצבעים זוהרים בצהוב, כתום, אדום וכחול, העיצוב הגרפי מרהיב. וזה אפילו מבלי להדליק את אופציית ה״צבע חי״ בתפריט.

     

     (צילום: dtown)
    (צילום: dtown)

     

    שתי הסדרות הללו מראות כי כשמזינים למסך חומר מקור באיכות טובה, גם אם מדובר ב-Full HD ולא 4K, התוצאה מענגת את העין, עם צבעים שוצפים, פירוט מצויין ועמוק ניכר. חווית צפייה טהורה.

     

    נרקוס (עונה 3) 4K: גוונים קולנועיים, חמים ונעימים לעין, עם גוון עור אנושי טבעי, לא ורוד או כתום מדי.

     (צילום: dtown)
    (צילום: dtown)

     

    הביטו בדוגמה הבאה, ראשו של קרטל קאלי הידוע לשמצה מציץ מבעד לסורגי תא הכלא, איזה עומק ותלת מימדיות יש בתמונה. ה-OLED מצליח לייצר את האפקט הזה בגלל שאין אפרפרות או בוהק בלתי רצוי בתמונה.

     (צילום: dtown)
    (צילום: dtown)

     

    דוגמה נוספת מהעונה השלישית שאותה הייתי חייב להראות: התמונה צבעונית כל כך ויש בה עומק יפה מאוד.

     (צילום: dtown)
    (צילום: dtown)

     

    גם בסרטים מסלקום TV שאיכות השידור / תמונה שלהם פחות טובה מאלו של נטפליקס, ה-A1 מצליחה לייצר תוצר יפייפה למרות תופעות דחיסת השידור. אור הנר בפתיחת ״ברידג׳ט ג׳ונס בייבי״ מאיר את פניה המאופרים חלקית עם הבגדים המרושלים הצבעוניים, לא רע בכלל. במיוחד המעבר בין קטעי האור והצל.

     (צילום: dtown)
    (צילום: dtown)

     

    בסרט "1898: הספרדים האחרונים בפיליפינים", ישנה סצינה עם צילום לגובה של נהר והעצים סביבו, גווני ירוק כחול והחיילים שצועדים במים מייצרים נצנוצי אור.

     (צילום: dtown)
    (צילום: dtown)

     

    מצב HDR במסך מציג מעבר גוונים חלק מאוד, בחלק קטן מהתכנים החלקים הבהירים איבדו משהו מהפרטים, בתכנים אחרים לא, כנראה זה תלוי בטכניקת עריכת תוכן המקור. היא לא בוהקת בתאורה כמו טלוויזיות LED LCD אבל מספקת עוצמת תאורה מספקת בהחלט, עם תמונה טבעית, מפורטת, צבעונית, בעלת עומק, עם עיבוד וידאו מצויין.

     

    תכנים רגילים (SD) שאנו מקווים שיעלמו מהמסך במהרה בימינו (במעבר לשידורי HD) נראים בסדר גמור, רק שאין מתיחה חכמה לתכנים שמגיעים ביחס תמונה של 4:3.

     

    סיכום 

    המסך הזה לוקח את המונח "מינימליזם בעיצוב" צעד קדימה. טכנולוגיית ה-OLED מאפשרת לפסל את המסך ולעצב אותו, חברת סוני בחרה לפסל פלטה שחורה כלוח אחד, ללא שום רמקול נראה לעין בחזית או לחצן, כמעט מסך נטו שיודע להפיק צלילים מבלי שהצופה רואה רמקולים מולו. המסך הזה מתחרה מול דגמי דגל כגון ה- Q9F של סמסונג ו- 65E7Y / G7Y של LG, אבל הוא מציע עיצוב יחודי ואיכות תמונה שצריך להתאמץ בשביל למצוא בה משהו שלילי.

     

    מהשלט הרחוק פחות התלהבתי (שמרני), אבל מאיכות התמונה לגמרי כן: ה-A1 יודעת ליצור עומק מוחשי בתמונה, גם בתכני Full HD. בקטעי הבדיקה ובצפייה במגוון שידורים, נצפה עיבוד וידאו מצויין, כך שלא חייבים 4K בכדי להינות מאיכות התמונה. עיבוד הווידאו של המסך ראוי לציון, כשהוא מציג גם את התוכן שמגיע במקור ברזולוציית 1080p בחדות ופירוט שעלולים לבלבל את הצופה לחשוב שמדובר ב-4K. ה-OLED היא יופי של טכנולוגיית תצוגה וטלוויזית ה-A1 מדגימה זאת היטב.

     

    סוני KD-65A1

    מחיר: 27,900 ש"ח לגודל 65"

    אחריות: 3 שנים של ישפאר

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "Sony A1 OLED - ביקורת מסך הדגל"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים