9 מדינות, 15 אלף ראשי נפץ: הארסנל הגרעיני

מנהלת הקמפיין ביאטריס פין, וסמל הארגון(צילום: AP)

פרס נובל לשלום הוענק לקמפיין העולמי לפירוק העולם הנשק הגרעיני - אבל המספרים מראים עד כמה רחוק העולם מהמטרה הזו. תשע מדינות מחזיקות ב-15 אלף ראשי נפץ גרעיניים, והמסוכנת שבהן היא כנראה זו שמחזיקה במספר הנמוך ביותר - צפון קוריאה. אנשי ican, שזכו בנובל, ביקשו להעביר לרודן המדינה המבודדת קים ג'ונג און ולנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ מסר ברור: "נשק גרעיני הוא לא חוקי, איומים בשימוש בו הם לא חוקיים. זה דבר שחייבים לעצור".

הפנים של ican, מנהלת הקמפיין ביאטריס פין, אמרה כי תקופת נשיאותו של טראמפ "שמה זרקור" על הסכנה שבגרעין. "בחירת טראמפ לנשיא גרמה לאנשים רבים לחוש שלא בנוח עם העבודה שהוא לבדו יכול לאשר את השימוש בנשק גרעיני", אמרה המובילה השבדית של הקמפיין על נשיא ארצות הברית, מדינה שמחזיקה ב-6,800 ראשי נפץ גרעיניים, מעט פחות מרוסיה. לדבריה, טראמפ מוכר בכך שהוא "לא מקשיב למומחים". רק השבוע כינתה פיין בת ה-37 את טראמפ "אידיוט" בטוויטר.

גם בישראל יש ל-ican נציגות. שרון דולב, אחת ממקימותיו, היא הישראלית היחידה בו. לדבריה, אין מדובר למעשה בארגון, אלא בקמפיין עולמי לפירוק הגרעין. "זאת הייתה הפתעה נהדרת", סיפרה על הזכייה בנובל. "הקמפיין כבר משפיע כי אנחנו רואים שהמדינות הגרעיניות לחוצות מהחברה האזרחית שקידמה את האמנה הזו. בהתחלה צחקו עלינו והיום יש כבר אמנה לאי הפצת נשק גרעיני. אז זה לא הנובל שמשפיע, אבל הוא אישור נחמד על עבודה טובה. אבל זו רק התחלת העבודה".

הארסנל הגרעיני העולמי: מספר ראשי נפץ בכל מדינה גרעינית

לדבריה, "המחקרים החדשים מראים שלא צריך מלחמה כוללת בין ארצות הברית לרוסיה כדי להשמיד את האנושות. מספיקה מלחמה גרעינית קטנה בגלל הגודל של הפצצות. מספיקות 50 פצצות כאלה כדי להשפיע על האנושות כולה. יש המון צעדים שבהם אנחנו פועלים כדי להוביל לפירוז העולם מנשק גרעיני. מחר אף אחד לא יפרוק מדינה מנשקה, אבל מחר ידברו על זה יותר ומחרתיים יותר ויותר מדינות יחתמו על האמנה. בסוף יש שתי אפשרויות - או שיפרקו מנשק גרעיני או שיהיה שימוש בנשק גרעיני".

דולב סבורה כי הענקת הנובל ל-ican לא תשפיע ישירות על ישראל, שלפי דו"ח שפורסם השנה מחזיקה ב-80 ראשי נפץ גרעיניים (מזכיר המדינה האמריקני לשעבר קולין פאוול טען שלישראל 200 ראשי נפץ גרעיינים), "אבל הזכייה תשפיע על העולם כולו ותעודד עוד מדינות להצטרף לקמפיין".

הנציגה הישראלית סבורה שהסכם הגרעין עם איראן, שטראמפ איים כי לא יאשרר אותו, הוא הסכם טוב: "איראן שותפה לאמנה נגד הגרעין, לא כמו ישראל. זה מביך אותי לומר את זה כי אני קודם כל ישראלית ולא תומכת באיראן, אז זה קצת עצוב לראות את איראן בחדר ולא את הישראלים. חוץ ממני, ואני מייצגת את החברה האזרחית ולא את ישראל. הרס ההסכם עם איראן זה עלול לדחוף אותה להמשיך בתוכנית הגרעין שלה, בדיוק מה שאנחנו לא רוצים".

הנציגה הישראלית, שרון דולב(צילום: עופר עמרם)

היא מסכמת באומרה: "לנו יש נשק גרעיני על פי מקורות זרים ולאיראן לא. מסתכלים עלינו כל הזמן ומחכים לנו שנצטרף לשיח, אבל המומחים שלנו אומרים שהציבור בישראל לא מוכן בישראל. אני יכולה להגיד שבכל זאת כן נעשים דברים בנושא וישראל שותפה להם, אבל לא מספיק. הדבר שהכי חשוב שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו הוא מה יותר בטוח לנו: מירוץ חימוש גרעיני במזרח התיכון או שלאף אחד לא יהיה, ולשם אנחנו חותרים - כי השימוש בנשק גרעיני הוא סופה של האנשות"

ד"ר אמילי לנדאו, בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), הדגישה כי חשיבות הענקת הנובל ל-ican הוא העלאת המודעות: "זה לא מזיק שהארגון הזה קיבל את הנובל, אבל אני לא חושבת שזה מועיל מדי. זה כן עדיף על הענקת הפרס לשר החוץ האיראני מוחמד ג'וואד זריף ולשרת החוץ של האיחוד האירופי פדריקה מוגריני, שהיו גם הם מועמדים".

לדבריה, "לארגון הזה יש אג'נדה מוזרה בעיני כיוון שנשק גרעיני הוא לא לשימוש. אנחנו יודעים שכבר מעל 70 שנה זה נשק הרתעתי והתוצאות ההרסניות ברורות לכל. בימים אלו באופן אולי אירוני דווקא העניין של שימוש קיבל יותר בולטות בהקשר של הדינמיקה שמתפתחת בחודשים האחרונים בין ארצות הברית לצפון קוריאה. בגלל האיומים הצפון קוריאנים להשתמש בנשק הגרעיני שברשותם העניין של שימוש עלה לקדמת הבמה באופן שלא היה הרבה מאוד שנים. למעשה צפון קוריאה מערערת את כללי המשחק ובתגובה לכך הגיעו איומים מצד ארצות הברית, וזה אולי היה חלק משיקולי ועדת הנובל".

נציגי ican חוגגים את הנובל(צילום: AFP)

(צילום: EPA)

המחאה נגד טראמפ וקים(צילום: AP)

לגבי ההשלכות על ישראל אמרה ד"ר לנדאו: "אין אפשרות לנתק את הגרעין מהקונטסט. אם המטרה של נשק גרעיני היא לצורכי הרתעה של איום קיומי אז אם ישראל תחסל את הנשק שמייחסים לה היא תישאר רק אם האיומים הקיומיים ללא הרתעה נגדית. לכן את הנשק והקונטקסט חייבים לבחון יחד".

"זה לא נכון לגבי כל המדינות", מוסיפה החוקרת. "אם אנחנו מסתכלים על איראן, אז אפשר לראות שאין לה איום קיומי, למרות שאומרים שהיא מוקפת בנשק גרעיני, רוסי ואמריקני. אבל בסופו של דבר אותן מדינות לא מאיימות על קיומה. אין פה איום חד וברור שמצדיק נשק גרעיני בידי איראן ולכן הרבה פרשנים מפרשים את המצב הזה של איראן כחותרת ליכולת גרעינית צבאית כדי לקבל רווחים אזוריים".