שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    להסתכל אחורה בזעם: הילארי קלינטון מסבירה מה קרה בבחירות, וזה מרתק
    ספרה החשוף של הילארי קלינטון על כשלונה ההיסטורי גורם לתהות איפה היה הקול שהיא משמיעה עכשיו בזמן מערכת הבחירות. בממואר פוליטי ייחודי, היא מצליחה לתאר את דרכה הבלתי אפשרית של אישה שמנסה להגיע לבית הלבן, כשבין האירועים הדרמטיים היא גם מודה לביונסה ומשתמשת ברפרנסים משירים של קלי קלרקסון

    ליל הבחירות לנשיאות לבשה הילארי קלינטון חליפת מכנסיים לבנה ושיננה את נאום הניצחון. היא אפילו לא הכינה נאום הפסד. בשתיים בלילה הבינה שזה כבר לא יקרה, התקשרה לברך את דונלד טראמפ והלכה לישון. כמה שעות לאחר מכן שמה על עצמה חליפה סגולה - צבע על־מפלגתי שאיתו תיכננה להגיע לטקס ההשבעה כנשיאה הראשונה של ארה"ב - ונסעה לניו־יורק כדי להיכנע רשמית. בקול יציב, מבט מפוקס וכרגיל מינימום הפגנת רגשות, נתנה קלינטון נאום ממלכתי שקרא לאיחוד העם ונסעה הביתה.

     

    כמעט שנה אחרי, רוב אזרחי ארה"ב עדיין מתקשים להאמין שאלה החיים האמיתיים, אבל אם יש מישהו שיצא מההלם - זו הילארי קלינטון. ההפסד שיתק אותה לכמה חודשים - היו ימים שבהם לא יצאה מהמיטה, צילמו אותה מטיילת ביערות (בלי איפור!), היא עשתה הרבה יוגה ושתתה לא מעט יין - אבל נדמה שאף אחד בפוליטיקה האמריקאית לא יודע לקום מהקרשים יותר טוב ממנה. רק שהפעם היא קמה אחרת; כבר לא מתחשבת במה יגידו וחושפת את עצמה באופן שלא הייתה מסוגלת לו עד עכשיו. מבחינתה, אם אמריקה העדיפה גבר שלא יכול לדגדג לה את הציפורן, אין סיבה שהיא תמשיך לשחק את המשחק.

     

     

    מתוך הלך הרוח הזה יצא What Happened, כמעט 500 עמודים של הלקאה עצמית ולאומית שמרכיבים ממואר פוליטי מסוג יוצא דופן. סיפורי תבוסה של פוליטיקאים הם ז'אנר זניח למדי בקאנון האמריקאי ואף אחד לא רוצה לקרוא מה שיש ללוזרים לומר. אבל את הסיפור של קלינטון - כפי שהעיד המקום הראשון ברשימת רבי־המכר של "הניו־יורק טיימס" - כולם רצו לקרוא, גם אם מספיק אנשים, בעיקר גברים כמובן, היו רוצים שתשתוק לנצח.

     

    What Happened הוא ספר מתסכל, דווקא משום שהוא מספק קריאה מהנה, פה ושם אפילו מצחיקה, בגובה העיניים ומהבטן. הוא מתסכל כי הוא גורם לתהות איפה הייתה הילארי הזו כל השנים - עד שנזכרים שהיא הייתה אישה בזירה הגברית ביותר, במדינה שוביניסטית, ולא יכלה לשים את הקרביים שלה על השולחן. עד היום. עכשיו היא מספרת איך לפעמים "כל מה שרציתי היה לצרוח לתוך הכרית", מתארת איך נראים חייה של אישה בפוליטיקה (ספרית וסטייליסטית צמודות), ואפילו נוגעת במיתוסים שפרחו סביב הנישואים עם ביל: "שמעתי שוב ושוב אנשים אומרים שבטח יש לנו איזה סידור (יש, קוראים לזה נישואים)".

     

    "שמעתי אנשים אומרים שבטח יש לנו איזה סידור (יש, קוראים לזה נישואים)" (צילום: MCT)
    "שמעתי אנשים אומרים שבטח יש לנו איזה סידור (יש, קוראים לזה נישואים)"(צילום: MCT)

    קלינטון מדלגת בין האשמה עצמית להטחת האשמות בכל האחרים - רוסיה, התקשורת, ובעיקר ראש האף־בי־איי ג'יימס קומי והמכתב המפורסם ששלח לקונגרס עשרה ימים לפני הבחירות. פיטוריו של קומי בידי טראמפ, היא מספרת, גרמו לה שמחה. היא לוקחת אחריות על הניהול ה"מטומטם" של המיילים, על הנאומים שנתנה לוול סטריט בטיימינג לא מוצלח, ועל כך שלא קראה נכון את עוצמת הכעס בציבור.

     

    מה שקלינטון לא מקבלת זו ההנחה שהיא הייתה מועמדת רעה שהאמריקאים לא אוהבים. היא מזכירה שקיבלה יותר קולות מכל מועמד לנשיאות בהיסטוריה, חוץ מאחד, ברק אובמה, ושכמעט בכל שנה היא נבחרת במשאל של גאלופ ל"אישה הנערצת ביותר באמריקה". ובכל זאת, היא הפסידה ליריב סקסיסט שהתגאה בתקיפה מינית.

     

    הסלידה האישית של קלינטון מטראמפ כל כך עזה, שאפשר ממש להרגיש את המילים שהיא כותבת עליו, מוחשיות כמו כתב ברייל. היא מכנה אותו "המועמד הכי לא ראוי בהיסטוריה", ונזכרת בעימות הטלוויזיוני השני, שבמהלכו עקב אחריה טראמפ לכל פינה על הבמה. "העור שלי הפך חידודין־חידודין, הוא ממש נשף לי בצוואר. שקלתי להסתובב ולהגיד לו, 'לך מפה קריפ, תתרחק ממני. אני יודעת שאתה אוהב להפחיד נשים, אבל אתה לא יכול להפחיד אותי'. בכל זאת החלטתי לעשות מה שעשיתי תמיד מול גברים שניסו לערער אותי: שמרתי על קור רוח והחזקתי את המיקרופון חזק יותר. אולי הייתי צריכה לבחור באפשרות השנייה, זו בוודאי הייתה טלוויזיה טובה הרבה יותר".

     

    "שקלתי להסתובב ולהגיד לו: 'לך מפה קריפ'". העימות הטלוויזיוני (צילום: רויטרס)
    "שקלתי להסתובב ולהגיד לו: 'לך מפה קריפ'". העימות הטלוויזיוני(צילום: רויטרס)

    גדול הנשיאים, אברהם לינקולן, נשאל פעם איך הגיב אחרי כישלון בבחירות וענה, "אני מבוגר מכדי לבכות, אבל זה כאב יותר מדי מכדי לצחוק". What Happened הוא בדיוק זה. קתרזיס מבורדק. וזה דווקא מה שעושה אותו מוצלח ואמיתי כל כך. לפעמים קלינטון מתאמצת מדי להיות קולית - זה כנראה הממואר הפוליטי הראשון בהיסטוריה שמחברו מודה לביונסה ומשתמש ברפרנסים ל"המילטון" ולקלי קלרקסון - אבל זה לא מונע ממנו להיות ספר מרתק וחשוב על דרכה הקשה, ובינתיים הבלתי אפשרית, של אישה שמנסה להגיע לבית הלבן.

     

    קצת אחרי הבחירות, כותבת קלינטון, ניגשה אליה בחורה צעירה ואמרה לה בדמעות עד כמה היא מצטערת שלא הלכה להצביע. "הייתי צריכה לעצור את עצמי בכוח לא להגיד לה, 'ועכשיו את רוצה שאגרום לך להרגיש יותר טוב?'"

     

    What Happened, Hillary Rodham Clinton, Simon & Schster, 495 pages

     

    הביקורת פורסמה במוסף "7 לילות" של "ידיעות אחרונות".

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "להסתכל אחורה בזעם: הילארי קלינטון מסבירה מה קרה בבחירות, וזה מרתק"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: AP
    קלינטון. "כל מה שרציתי היה לצרוח לתוך הכרית"
    צילום: AP
    7 לילות
    מומלצים