נעים להכיר: האדריכל זוכה הטוני שיעצב את המלון במרינה בהרצליה

דיוויד רוקוול הוא אדריכל בינלאומי, שהוציא לאורך השנים תחת ידיו מגוון עיצובים בתחומים שונים - מבתי מלון יוקרתיים ומסעדות מפורסמות ועד לבמות מחזות הזמר של ברודווי. על עיצוב בימת המחזמר "She Loves Me" הוא אף זכה בפרס טוני הנחשב, שתלוי לצד פרסים ותעודות הוקרה על קיר משרדו במנהטן.

כרגע, שמו פחות מוכר לאוזניים הישראליות, אבל הדבר עתיד להשתנות בקרוב לאחר שנבחר לעצב את המלון החדש במרינה בהרצליה פיתוח, שההדמיות הראשונות שלו נחשפות כאן לראשונה. היזמים, חברת המרינה, מבטיחים כי המלון יוקם בסטנדרטים גבוהים מאד בהשוואה לענף בישראל. 

צפו בראיון שערכנו עם רוקוול במשרדי קבוצת רוקוול גרופ שבבעלותו במנהטן, ובסיור שקיימנו באתרים נבחרים שעיצב בתפוח הגדול: 

כפי שניכר בסיור בפרויקטים שלו, רוקוול, בשונה מאדריכלים אחרים, לא מסתפק רק בתכנון מבנים, אלא מקפיד לרדת עד לפרטי העיצוב הקטנים ביותר, שיוצרים, לדבריו, את האווירה. כך למשל הוא גם בוחר את המנורות, הבדים, השטחים וכל פרטי הנוי. "אני חושב שאני בר מזל ומאוד סקרן,העולם הבנוי משפיע על דמיוני", הוא אומר בראיון ל-ynet.

"כשרוב הארכיטקטים בוחנים ערים, הם מתמקדים בקו השמיים ובאופן שבו הן נראות מהאוויר", הוא מוסיף. "אותי מעניין איך הן נראות מהקרקע, כי זה מה שלדעתי מגדיר אותן ועושה אותן ראויות למגורים. אני לא מעביר קו בין 'זה ארכיטקטורה' ו'זה לא ארכיטקטורה', אני מתעניין במקום שבו רעיונות נפגשים".

האדריכל דיוויד רוקוול

"לא מאמין גדול במומחיות"

הראיון עם רוקוול נערך במשרדים הססגוניים של הקבוצה שבבעלותו ביוניון סקוור במנהטן שבארה"ב, בהם מועסקים כ-250 עובדים. "ברוב המקרים המעורבות האישית שלי היא בייזום הפרויקט, קביעת קווי המתאר שלו ולבסוף להוציא אותו לפעול", הוא מפרט. "הרבה מכשולים צצים כל הזמן כמו תקציב ולוח זמנים, אבל אני מאמין שאם יש לך רעיון חזק מספיק, הוא שורד את כל האתגרים הללו".

עיקר התמחותו היא בתכנון ועיצוב בתי מלון ומסעדות, אבל עבודותיו כוללות גם מועדוני לילה, בנייני מגורים, בתי חולים, משרדי חברות היי-טק, תערוכות ועוד. "זה מצחיק איך אנשים רוצים לשכור מישהו שיש לו מומחיות, ואני לא מאמין גדול במומחיות", הוא אומר. "אני חושב שמה שיותר מעניין זה חדשנות, כל עוד יש לך כישורים. אנחנו עושים הרבה מחקר על הפרויקטים שלנו".

עם תום לימודיו האקדמיים החל לעבוד עם ארכיטקטים שונים ובגיל 26 הגיע הפרויקט העצמאי הראשון שלו - עיצוב מסעדה יפנית. מאז השלים מאות פרויקטים בכל העולם, כשבינהם נמנים רשת מסעדות הגורמה העולמית נובו (Nobu), רשת מלונות היוקרה W בניו יורק, פריס, מדריד וסינגפור, אולם הרצאות של TED, סטים של טקס האוסקר, וכן סטים של מחזות זמר בברודווי שזיכו אותו מספר פעמים במועמדויות לפרסי טוני, וכאמור, גם בזכייה אחת.

דיוויד רוקוול: "יצירה יוצאת נגד ההרס"

העבודה בה הוא מתגאה יותר מכל היא גן שעשועים שעיצב לילדים במנהטן. "זה היה פרויקט עצמאי, שיצא במובן מסוים בעקבות פיגועי ה-11 בספטמבר, ומההכרה שמעצבים יכולים ליצור דברים. מבחינתי, זה הטיעון הכי חזק נגד הרס". רוקוול אף יזם משלוחי פארקים מעוצבים להרכבה עצמית למקומות שונים בעולם.

סיור באתרים נבחרים במנהטן

בין הפרויקטים המרכזיים של קבוצת רוקוול כלול מלון ניו יורק אדישן (The New York Edition Hotel), הממוקם במבנה בסגנון גותי בן 41 קומות בשם "מגדל השעון" בשדרות מדיסון. המבנה, שהוקם ב-1909, שימש שנים ארוכות כבניין משרדים עד שבשנת 2015 הוסב לבית מלון יוקרתי.

(צילום: Nikolas Koenig)

אחד מחדרי הפנטהאוז במלון. העלות: 10,000 דולר ללילה(צילום: Nikolas Koenig)

העיצוב החדש יוצר תחושה של מגורים עירוניים מפוארים, תוך שמירה על הקווים המקוריים של הבניין. כך, הלובי עוצב כחלל דרמטי אך מאופק, עם ספות קטיפה וכורסאות, ריצוף עץ שיוצר תחושה חמימה, אח פלדה ומדרגות מעצובות בצורה של קונכייה, שמטפסות בצורה מעגלית אל מסעדת The Clocktower שבקומה השנייה.

מדרגות הקונכייה, מבט מבפנים(צילום: Nikolas Koenig)

מדרגות הקונכייה(צילום: Nikolas Koenig)

המסעדה כוללת כחמישה חללים מחוברים, שלכל אחד יש קונספט אחר. למשל, מוסיקאים אמריקאים, סמלים אמריקאים וכדומה. העיצוב כלל שחזור ושימור האלמנטים הקיימים כמו גופי התאורה ההיסטוריים, דלתות כבדות מעץ מהגוני, עיטורי עץ והרצפות. חדרי האירוח מאווררים יותר וכוללים ריצוף עץ אלון בהיר עם שטיחים מותאמים. בנוסף, במבנה חדרי פטנהאוז מפוארים בקומות ה-29, 30 ו-31, המציעים נוף פנוראמי של העיר במחיר של כ-10,000 דולר ללילה.

עוד חדר בפנטהאוז(צילום: Nikolas Koenig)

אתר בולט נוסף הוא מסעדת נובו בשדרות ברודווי 195, אחת מרשת מסעדות הסושי העולמית. שיתוף הפעולה מול השף נובו מאטסוהאיסה, הידוע בסגנונו המשלב בין אוכל יפני לפרואני, החל לפני כ-25 שנה. "הקונספט שאנחנו מכירים כבר מנובו הראשון זה שהוא לא רצה להציג את האוכל שלו כאוכל יפני מסורתי", מספר רוקוול. "כשביררנו למה, גילינו שהוא בילה הרבה זמן בדרום אמריקה והצליח לשלב בין הסגנונות".

פסל מעל הבר שמתפתל אל הקומה התחתונה(צילום: Eric Laignel)

מסעדת נובו(צילום: Eric Laignel)

המסעדה כוללת שתי קומות ויכולה להכיל עד כ-280 סועדים. היא נפתחה השנה בבניין לשימור, שהוקם ב-1922 ובו צולם הסרט "וול סטריט". העיצוב משלב בין דפוסים יפניים לצבעים עשירים, הכיסאות עטופים בבדים שמדמים קימונו והשולחנות עשויים מעץ חרוך ומחוספס, כבשאר מסעדות הרשת. "כשנכנסים למסעדה מרגישים מיד שזה מעשה ידיים, כמו האוכל", מסביר רוקוול. "כל ההשראה היא של הטבע".

הקומה התחתונה במסעדה(צילום: Eric Laignel)

קומת הקרקע כוללת בר, טרקלין ופינת אוכל לא רשמית, הממוסגרים על ידי עמודי השיש המקוריים של המבנה. אזור הבר והטרקלין מסודרים במיקום מעגלי ומעוצבים בהשפעת אמנות הקליגרפיה היפנית. מעל הבר תלוי פסל עץ גדול, שמתפתל מעל הטרקלין דרך גרם המדרגות עד למסעדה שבקומת המרתף. גרם המדרגות מסתיים בקיר חלוקי נחל ומאחורי המדרגות מוקם חדר אוכל פרטי למחצה. חלקו האחורי של החדר מוקף בבר סושי.

המדרגות לקומה התחתונה מסתיימות בקיר חלוקי נחל(צילום: Eric Laignel)

מסעדה נוספת שתכנן ועיצב רוקוול היא יוניון סקוור קפה, הממוקם לא רחוק ממשרדיו. מדובר במסעדה ותיקה, שעברה מקום ונפתחה מחדש לקהל בדצמבר 2016. האתגר היה לשמור על הקסם והאינטימיות של המסעדה המקורית עבור הלקוחות הוותיקים, אך גם למשוך דור חדש של סועדים.

מבט מבחוץ(צילום: Emily Andrew)

המסעדה הקודמת כללה סדרה של חדרים קטנים עם תקרות נמוכות והתאפיינה בתחושה של פשטות ושכונתיות נעימה.המסעדה החדשה לעומת זאת, ממוקמת בחלל גדול עם תקרה גבוהה ויכולה להכיל עד כ-240 סועדים. הכניסה היא דרך פרוזדור זכוכית עם דלת ביתית, מולו ממוקם בר מעץ מהגוני עם פס ירוק. הצבע הירוק מופיע גם על הקירות, כרמז למסעדה הקודמת.

מבט מבפנים(צילום: Emily Andrews)

בנוסף הוחלט לשמור חלק מהחפצים. למשל החופה המקורית של הכניסה, סמל בית הקפה ואוסף הציורים המפואר של ציירים אמריקאים ידועים, שתלה הבעלים על קירות המסעדה הישנה. מדרגות עץ מימין לבר מובילות למפלס נוסף ואינטימי יותר שצופה אל החלל המרכזי ומחלק אותו לשניים. מבחוץ, המסעדה החדשה מחופה בחלונות זכוכית כחולים וגדולים.

"זו היתה אחת המסעדות האהובות ביותר בניו יורק במשך 25 שנים", מספר רוקוול. "אנשים אהבו את האוכל ואת החוויה, אבל העיצוב לא היה משהו. מה שהיה מיוחד במסעדה זה שהיא לא הייתה פורמלית, היה לה אכפת בעיקר מהאירוח. אם הד.נ.א של נובו זה המזון, של יוניון סקוור קפה זה האירוח. זה המפתח לעיצובים טובים - התחושה שזה מוכר. מה שמעולם לא חשבת שיכול להשתלב - משתלב".

תמונות ראשונות: כך יראה המלון החדש במרינה בהרצליה

בישראל, רוקוול מתכנן את בית המלון שבונה בהרצליה חברת המרינה, שבשליטת קבוצת חג'ג', האחים כהן ויגאל צמח. בית המלון, שיכלול כ-180 חדרים, צפוי להיפתח לציבור בעוד כ-4-3 שנים. כיום נמצא הפרויקט לקראת קבלת היתר בנייה, ובמקביל בשלב תכנון החזיתות וקידום עיצוב הפנים. רוקוול מספר כי "זה אתר יפהפה. אנחנו מעוניינים לנצל את המיקום שלו כדי ליצור את הפרויקט הראשון שלנו בישראל באופן הכי יפה שאפשר".

(הדמיה: משרד רני זיס אדריכלים)

רוקוול, בן להורים יהודים, אמור היה להגיע בקיץ האחרון לישראל עם בנו שהשתתף במכבייה כשחקן טניס שולחן, אולם הדבר לא יצא לפועל בסופו של דבר בשל אילוצים טכניים. "בישראל יש תרבות מאוד מעניינית", הוא אומר. "אני אוהב את העובדה שיש תחושה עמוקה של היסטוריה ולצד זה יש הסתכלות על העתיד".

לשאלה האם הוא מייחס עניין מיוחד לשורשיו היהודיים בעיצוב הפרויקט הראשון שלו בישראל הוא משיב: "אני משער שכשאני מתבגר אני מתחיל להתעניין בדברים שמגדירים מי אני". בשאלה מה הוא יודע על ישראל הוא מציין כי שמע שוב ושוב שיש "הרבה אוכל טעים, חיי תרבות נהדרים והיסטוריה מפוארת".

(הדמיה: משרד רני זיס אדריכלים)

(הדמיה: משרד רני זיס אדריכלים)

(הדמיה: משרד רני זיס אדריכלים)

(הדמיה: משרד רני זיס אדריכלים)

הכותבת הייתה אורחת של קבוצת רוקוול במנהטן, ניו יורק.