הקריאות נגד לוזון ימשיכו בכל מצב

כבר בסביבות תחילת המחצית השנייה של ה-2:2 המאכזב של מכבי חיפה בפ"ת, היה ניתן לשמוע באצטדיון צעקות מוצדקות לפיטורי לוזון. בחיפה הועמד השנה תקציב מהגבוהים בליגה, ולוזון כנראה לא מצליח להבין שעם גודל התקציב שיש לו והשחקנים שהוא בעצמו רכש, הקהל שממלא אצטדיונים כל שבוע לא מוכן לבוא ולראות קבוצה שילד בן 18 עושה לה מה שהוא רוצה - והמאמן עוד יבוא ויגיד שזה בסדר כי בסוף נגמר תיקו.

לוזון ניסה, באמת. עם תנועות הידיים שלו, והמוטביציה שאמרו שהוא יביא, אבל כל אחד יכול להבין ולראות שכרגע כל התקציב שהושקע בקבוצה יורד לטמיון. מותר לבנות סגל רחב ולהביא הרבה שחקנים, והשנה אין ספק שבסגל של חיפה אפשר להשתמש במגוון שחקנים, אבל לוזון היה חייב להיסגר על הרכב קבוע לפחות אחרי מחזור או מקסימום שניים.

גיא לוזון. כולה תיקו(צילום: גיל נחושתן)

גילי ורמוט הוא שחקן שעל הכישרון שיש לו ברגליים אי אפשר להתווכח. כרגע שלומי אזולאי פצוע ואין לחיפה מנהיג במרכז שידחף את הקבוצה ויבשל לחלוצים. לגילי יש את היכולת הזאת, אבל לוזון בוחר פעם אחת להשאיר אותו מחוץ לסגל ופעם אחת להעלות אותו בדקה ה-60. בנוסף, המועדון דוגל בשיתוף שחקנים צעירים, וזה לפעמים חשוב, אבל בפ"ת שיחק רז מאיר, והיה ניתן לראות שזה גדול עליו. אבל בשביל לוזון? זה בסדר להתנסות איתו. מוחמד עוואד חלוץ מוכשר מאוד, החלוץ היווני קלאוס לא פוגע מאז שהגיע. למה לא לתת את ההזדמנות לעוואד מתחילת המשחק? עדיף חלוץ נוער שיבוא רעב ויראה שיש מי לסמוך עליו מאשר זר שיגנוב דעת בהתקפה.

עוד נקודה שחשוב לציין היא שמכבי חיפה נהנתה כבר מכמה הרחקות של יריבות, ומול עשרה שחקנים קל לה יותר. לוזון, תפקידך להזכיר לקבוצה שכדורגל משחקים 11 נגד 11.

כרגע האצבע מופנית אל המאמן ולאוהדים אין סבלנות. הקריאות ימשיכו גם אם חיפה תביס במשחק הבא את בית"ר, מסיבה אחת - רוצים כאן מאמן שיגיד את האמת בפנים, לפחות כמו ברק בכר, ולא יסבן את האוהדים בכך שזה היה קאמבק מהאגדות לתיקו מרהיב נגד יריבת תחתית.