שתף קטע נבחר
הוסף כתבה
הכי מטוקבקות

    הגיע הזמן שנדע לכבד שחקנים כמו בניון

    במקום לנסות לקבור את המלך הזקן ולחפש יורש צעיר, תיהנו מהפלאים שעושה בניון על המגרש בגיל 37. זה לא רק המהפך מול מכבי נתניה, אלא בעיקר הירידה לגליצ'ים, המחויבות והדוגמה שהוא נותן לדור הבא

    הכדורגל הישראלי סובל כבר שנים רבות ממיעוט כוכבים. אם נשווה את 2017 לשנים עברו הרי שבשנות ה־90 ואפילו בתחילת המילניום שיחקו כאן שמות שהקהל התחבר אליהם, כמו אוחנה, רביבו, ברקוביץ', עטר, זוהר, נימני ורבים אחרים. הבעיה הגדולה ביותר של הכדורגל הישראלי וכן, גם של הקהל הישראלי היא תופעת "יחי המלך החדש".

     

    במדינה שבה מחפשים בכל רגע נתון לקבור את המלך הזקן ולהצמיח את המלך הצעיר והחדש, ובמדינה שבה מתעסקים בשכרו של הכוכב הכי גדול שצמח פה בשנים האחרונת במקום בהישגיו המדהימים גם מעבר לים, קשה מאוד להמשיך ולהתקיים ובעיקר להצליח. די במבט חטוף ומעורר קנאה לחו"ל כדי להבין ששחקנים כישרוניים זוכים להערצה במדינותיהם ללא קשר למצב העו"ש שלהם. הנפגעת העיקרית מהתופעה הנ"ל היא לא אחרת מאשר נבחרת ישראל.

     

     (צילום: ראובן שוורץ) (צילום: ראובן שוורץ)
    (צילום: ראובן שוורץ)
     

     

    אם נסתכל על הקמפיין האחרון, נבחרתו של אלישע לוי לא הצליחה ולו למשחק אחד לייצב לעצמה הרכב קבוע עם שחקנים שהקהל "אוהב לאהוב". במשחקה האחרון בקמפיין נגד ספרד הנוצצת מצאתי עצמי יותר מדי פעמים תוהה מי הוא כחול המדים שנוגע בכדור. אם תשאלו כל "נער מתבגר" שזכה לראות את ה־0:5 ההירואי של נבחרת ישראל על אוסטריה בר"ג, הוא יידע להגיד לכם מי היו המבקיעים, מי המחליפים ומה צרח רמי וויץ אחרי השער של ברקוביץ'. ולא בכדי, משהו בנו השתנה, פעם ידענו לכבד שחקנים גדולים, לתת להם את הכבוד הראוי להם, לשמוח איתם בניצחונות ולנגב דמעה כשהחליטו לפרוש.

     

    רגע לפני שדור הכוכבים הנוכחי נעלם כליל, מוטב לקבוצות ליגת העל לעשות את מה שעושה בית"ר ירושלים בשנים האחרונות. לגייס לשורותיהן שחקנים ש"גמרו את הסוס", לכאורה. תראו מה קרה לבית"ר ירושלים נגד מכבי נתניה. משחק חלש מאוד, דל אירועים ויכולת שעדיף לה לשכוח. אלא שאז נכנס בניון "הזקן" בדקה ה־65 ושינה את המשחק לחלוטין. אבל זה לא העיקר.

     

    אותו "סוס זקן" גרם ללפחות חמישה שחקנים צעירים לידו ללמוד את המורשת, להבין שגם בגיל 37 יורדים לגליץ' כשהקבוצה חייבת ניצחון – וזה מעורר הערצה. יוסי בניון וגם איתי שכטר הם דוגמאות טובות, אבל זה מעט מדי וכולנו תקווה שלא מאוחר מדי. נכון, ימשיכו לצמוח פה כישרונות גם בעתיד, השאלה על איזה ברכיים הם יגדלו. כישרון לבד לא יספיק, חייבים ערכים. הייתי שמח אם הכישרונות שיצמחו פה ילמדו פה איך שחקן בן 37 שראה הכל בכדורגל הישראלי והעולמי שורף שטחים ויורד לחלץ כדור ביתרון 1:3.

     

    לסיכום, הכדורגל הישראלי משוחק בקצב שיכול וצריך לאפשר לכולנו ליהנות עד השנייה האחרונה מהוותיקים והמוכשרים שבשחקנינו. זה יהפוך את כולם להרבה יותר טובים מקצועית, מנטלית ולא פחות חשוב, ערכית. הגידו כן לזקן!

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: ראובן שוורץ
    יוסי בניון
    צילום: ראובן שוורץ
    מומלצים