שתף קטע נבחר

חודש אחרי ההוריקן, מערכת החינוך של פוארטו ריקו משותקת

האי שספג פגיעה ישירה וקטלנית של ההוריקן "מריה" לא מצליח להשתקם. כל בתי הספר - שאמורים לשרת מאות אלפי תלמידים - סגורים ומרביתם הרוסים. המבנים שבכל זאת שרדו מתפקדים כמקלטים, והילדים חסרי אונים, משועממים - ומעל הכול מיואשים. כך נראים החיים באי שבו הולכים לבתי ספר בודדים רק כדי לקבל קורת גג וארוחה חמה

חיים בבית הספר כי אין בית - ואין מערכת חינוך. החיים שאחרי הסופה בפוארטו ריקו (צילום: AP) (צילום: AP)
חיים בבית הספר כי אין בית - ואין מערכת חינוך. החיים שאחרי הסופה בפוארטו ריקו(צילום: AP)

אלאניס ארויו ואחיה הקטנים מסתגרים בבית ספר כבר שבועות ארוכים, אבל הם ממש לא מבלים את זמנם בכיתה. הם חיים במבנה בית הספר, שבינתיים הפך למקלט מאולתר, במערב פוארטו ריקו מאז שההוריקן "מריה" הציף את ביתם והרס את כל רכושם, והם מנסים להעביר את הזמן בעוד המשפחה שלהם ממתינה לעזרה ולבית חלופי – במקום זה שנחרב בסערה.

 

במהלך היום, ארויו בת ה-15 קוראת או עוזרת לאמה לנקות את הכיתה שבה המשפחה ישנה. הבנים משחקים כדורגל במסדרונות. הם משועממים ונהיים יותר ויותר מתוסכלים – שילוב שמורגש היטב על ידי ילדים ונערים רבים מאוד ברחבי פוארטו ריקו, בתקופה שבה האי נותר תקוע והרוס, גם חודש שלם לאחר פגיעת ההוריקן.

 

כל בתי הספר עדיין סגורים ללימודים רשמיים, ולילדים לא נותר אלא להעביר את הזמן ולשחק משחקים על שברי עצים, או לבזבז סוללת טלפון על משחקי וידאו, כל זאת בזמן שהם מחכים שהחיים ישובו לסדרם. "הימים ארוכים מאוד", אמרה אלאניס בזמן שכיבסה בדלי אשפה מפלסטיק את שארית הבגדים שעוד נותרה למשפחה. "אני מתגעגעת ללימודים".

 (צילום: AP) (צילום: AP)
(צילום: AP)

 (צילום: AP) (צילום: AP)
(צילום: AP)
המצב אינו פשוט יותר עבור אמה, יהאירה לוגו, שהחלה להתייאש מהדרכים שיש להעסיק את ילדיה. "מה אני אמורה לעשות איתם כל היום?", תהתה. "אין כלום. אין טלוויזיה. אין אינטרנט. הספרים שלנו נהרסו ואין לנו לאן ללכת".

 

אבל ילדים הם ילדים, ונראה שהרבה מהם דווקא מצליחים להפיק את המרב מהתקופה שרבים רואים בה מעין חופשה ארוכה במיוחד. אבל אנדי גואלדדו בן ה-15 אומר שההפסקה מהשגרה מיצתה את עצמה ושהוא כבר מתגעגע לחברים שהיה מדבר איתם כל יום. "עכשיו, אני כבר רוצה ללכת לבית ספר", אמר וחזר לרכוב על אופניו לצד קווי חשמל ועצים שקרסו בסן חואן.

 

רוב בתי הספר הרוסים, חלקם משמשים מקלטים למי שאיבד בית

הסופה האדירה טלטלה את האי ב-20 בספטמבר, והביאה למותם של לפחות 48 בני אדם, כך לפי נתוני הרשויות בפוארטו ריקו. ההוריקן הביא לשיטפונות אדירים והפיל את החשמל ל-3.4 מיליון תושבי האי.

 

כל 1,113 בתי הספר בפוארטו ריקו עדיין סגורים, אך 167 מהם משמשים בינתיים מרכזים קהילתיים עבור ילדים וקשישים שיכולים לבלות שם חלק מזמנם ולקבל ארוחת בוקר וארוחת צהריים. משרד החינוך באי הודיע היום שהוא יעלה את מספר בתי הספר שישמשו בינתיים מעין מתנ"סים לציבור ל-190. 99 בתי ספר נוספים משמשים מקלטים עבור 5,000 אנשים שישנים בכיתות, כמו במקרה של משפחת ארויו.

תורים לחלוקת מזון ומים בפוארטו ריקו (צילום: gettyimages) (צילום: gettyimages)
תורים לחלוקת מזון ומים בפוארטו ריקו(צילום: gettyimages)

 (צילום: gettyimages) (צילום: gettyimages)
(צילום: gettyimages)

 (צילום: gettyimages) (צילום: gettyimages)
(צילום: gettyimages)

 (צילום: gettyimages) (צילום: gettyimages)
(צילום: gettyimages)
 

בזמן שהרשויות מנסות להבין את לפתוח מחדש את בתי הספר, עליהן גם להתמודד עם העובדה שכ-70% ממבני החינוך באי נפגעו באופן שכלל לא מאפשר להם להיות שימושיים. וברוב המבנים שאולי עוד בכל זאת הצליחו לשרוד – אין בכלל חשמל או מים נקיים.

 

המורים אמורים להתייצב בבתי הספר ביום שני הקרוב כדי להיערך לפתיחה מחודשת של הלימודים בשבוע הבא, אבל מזכירת החינוך באי, ג'וליה קלהר, הודתה כי כנראה מדובר ביוזמה שאפתנית מדי וכי רק חלק קטן מאוד מבתי הספר ייפתח. תאריך הפתיחה המחודשת של מערכת החינוך כולה נדחה, שוב, ל-30 באוקטובר, וגם התאריך הזה עוד עלול להשתנות.

 (צילום: AP) (צילום: AP)
(צילום: AP)

 (צילום: AP) (צילום: AP)
(צילום: AP)

 (צילום: AP) (צילום: AP)
(צילום: AP)
  

ולא מדובר רק בבתי ספר יסודיים או תיכוניים. גם האוניברסיטות ובתי הספר המקצועיים סגורים או פועלים במתכונת מצומצמת ביותר, ומכריחים את בני הנוער והצעירים לעשות הפסקה בחיים או לעבור לארצות הברית היבשתית בניסיון להגשים את חלומם.

 

לואיס סיירה, בן 19 שלומד להיות שף, בילה לאחרונה את אחר-הצהריים בחום הכבד ללא חולצה בניסיון לשים עין על הרכוש שנותר למשפחתו, שבינתיים שוהה גם היא בבית ספר שהפך למקלט במערב הבירה סן חואן. בית הספר שבו הוא לומד בישול מסר שהוא יישאר סגור עד אוגוסט הבא. "איבדתי את השנה הזו", אמר סיירה.

 

"מנסים ללמד את הילדים איך להיות שמחים שוב"

כמה מבתי הספר הציבוריים שנמצאים במצב טוב יחסית משמשים מרכזים קהילתיים, שבהם תלמידים יכולים לשחק ולאכול ארוחה חמה שמוגשת על ידי צוות הקפיטריה של בית הספר. בכיתות חשוכות בבית הספר היסודי "ראמון מרטין סולה", כשבחוץ יורד גשם זלעפות, כמה תלמידים בכיתה ד' משחקים משחקי קופסה. אחרים עובדים על יומן שמציג את החוויות מההוריקן מריה, וכותבים בו על שהיה להם לפני הסופה ועל הדברים שאבדו להם, ומה הם מקווים שיהיה בביתם החדש.

 

"אנחנו מנסים ללמד אותם איך להיות שמחים שוב", אמרה מנהלת בית הספר, סוראיה קרוס. "אנחנו לא מודאגים מתוכנית הלימודים כרגע. אנחנו רוצים שהם ירגישו בנוח וירגישו בטוחים".

 

סליס טורס בת ה-9 אמרה שהיא עזרה לאמא שלה במאמציה לנקות את הבית לפני פתיחת בית הספר, והיא קופצת על ההזדמנות לחזור ללימודים – אפילו אם רק לכמה שעות. "אני מתגעגעת לחברים ולמורים שלי", אמרה.

 

תלמידים וצעירים רבים עזבו את האי אל עבר ארה"ב, אך הנתונים המדויקים עדיין לא ידועים. מכיוון שהסופה מריה הגיעה לאי זמן קצר מאוד לאחר שהיכתה בו גם הסופה אירמה – שחלפה על פניו מבלי שעין הסערה הגיע אליו ישירות – התלמידים נהנו רק משבועות ספורים של לימודים מאז החלה רשמית שנת הלימודים באי ב-14 באוגוסט.

 

מזכירת החינוך, שמנהלת מערכת חינוך שבה לומדים 345 אלף תלמידים, רוצה לנסות ולהשיב את התלמידים לכיתות כמה שיותר מהר. אבל לפי המזכירה קלהר, יש כאן עניין של צרכים מנוגדים. כן, ילדים צריכים את החינוך שלהם והורים צריכים שהילדים יהיו בבתי ספר כדי שהם יוכלו ללכת לעבוד. אבל הקמפוסים צריכים להיות מתוקנים ונקיים, וכרגע כאמור 10% מהם בכלל משמשים כמקלטים.

 (צילום: AP) (צילום: AP)
(צילום: AP)

 (צילום: AP) (צילום: AP)
(צילום: AP)
 

"אתה שואל את עצמך, האם תחושת הדחיפות שלי צריכה להעיף את המשפחות האלה? כי אם המשפחה הזו היא של הילד שאותו אני רוצה לחנך, אז את מי אני משרתת אם אני מוציאה אותם משם?", אמרה ג'וליה קלהר בראיון לסוכנות הידיעות AP. "יש לנו מטרה, אבל היא לא צריכה לבוא על חשבונם של אלו שהושפעו מכל זה".

 

בהתאם לנסיבות, גם סופה של שנת הלימודים נדחתה בינתיים מ-31 במאי ל-15 ביולי. ייתכן שהתאריך הזה עוד ישתנה ויידחה בהתאם להתפתחויות, וייתכן שגם ימי הלימודים עצמם יוארכו כדי לנסות ולהדביק את הפער.

 

"מצב חירום מסוג שלא הכרנו"

כשבסופו של דבר הם יחזרו לבית הספר, ילדים רבים יצטרכו להתמודד גם עם הלחץ של איבוד בתיהם וכל רכושם בשיטפונות. כמה מהמורים והצוותים בבתי הספר מתמודדים בעצמם עם אותן בעיות, כך הסבירה דמאריס קויאסו, מנהלת בית הספר "אלנור רוזוולט" בסן חואן. היא אמרה כי הצוותים ינסו להתנהג כאילו החיים מתנהלים כרגיל, אבל היא מבינה שייתכן שזה לא אפשרי. "המציאות היא שאנחנו מתמודדים כרגע עם מצב חירום שלא היה לנו מעולם", אמרה.

נזקי הסופה (צילום: AFP) (צילום: AFP)
נזקי הסופה(צילום: AFP)

 (צילום: AFP) (צילום: AFP)
(צילום: AFP)

 (צילום: AFP) (צילום: AFP)
(צילום: AFP)

 (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
(צילום: רויטרס)
 

ג'ניפר רודריגז, 33, אם לשני בנים בני שנה ו-7, ניסתה להעסיק את בנה הבכור עם משחקים וחוברות צביעה. הוא משחק עם חברים במקלט שהוקם בבית ספר, שאליו פנו לאחר שהגשמים החריבו לחלוטין את ביתם. הבן הגדול שלה עצוב, היא מספרת, אפילו שיש לו עכשיו זמן רב מאוד לשחק.

 

"בן ה-7 שלי הוא מאוד חכם", סיפרה רודריגז. "הוא יודע שיש משבר וכל הזמן שואל אותי מתי זה ייגמר ומתי נוכל לחזור לישון בבית".

 

במקלט שבבית הספר "פדרה אניבל רייס בלן", גלוריה רומן עושה תשחצים ותפזורות עם ילדיה בזמן שאלו עושים הפסקה ממשחקי כדורגל. "זה לא פשוט עבור אף אחד", סיפרה.

 

אלאניס ארויו התחילה השנה את כיתה י'. אביה סיפרה בגאווה שהיא תלמידה מצטיינת. היא רוצה לחזור לתיכון אבל כל מדי בית הספר שלה נהרסו כשמים הציפו את דירת הקרקע שבה התגוררה משפחתה והרסו את כל רכושה. המשפחה הועברה ממקלט אחד לאחר והיא עכשיו רחוקה מכל חבריה. היא אמרה שהיא מנסה להישאר בקצב הלימודים על ידי קריאה של ספרי היסטוריה על ארה"ב ופוארטו ריקו, אבל קשה לה להתרכז.

 

אחיה הקטן נתניאל, בן 9, שחולה בסוכרת, אמר שזה מרגיש מוזר "להיות בבית ספר, אבל לא ללכת לבית ספר. לא ידעתי כמה אני אוהב את בית הספר עד שלא יכולתי ללכת אליו יותר".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: AP
בית הספר הפך למקלט, שהפך לבית
צילום: AP
מומלצים