שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    "נישואים פתוחים? כמו להשאיר את דלת הבית פתוחה לגנבים"
    זוגות נשואים רבים מדווחים שהם ראו את האור ומצאו את הפתרון האולטימטיבי לשיממון הנישואים, והם נשבעים שהנה, יש מזור לכל הצרות ואפילו ניצני אושר. האומנם? ענת פרי על הסכנה הממשית ביותר בפתיחת הקשר

    זה סיפור מוכר. אהבת נעורים שהחלה בתיכון. יחד הם עברו את הצבא, יחד למדו באוניברסיטה. תמיד יחד. אהבה אמיתית, "ובכל זאת", הוא אומר, "היא הייתה החברה הראשונה שלי. הייתי רוצה להיות עם נשים אחרות, אבל אני לא מסוגל לפגוע בה או לעשות משהו מאחורי גבה. אז הצעתי לה מערכת יחסים פתוחה, והיא הסכימה".

     

    זוגות נשואים רבים מדווחים שראו את האור. שמצאו את הפתרון האולטימטיבי לשיממון הנישואים, והם נשבעים שהנה, יש מזור לכל הצרות ואפילו ניצני אושר. בוודאי ובוודאי שריגוש. שמו של גן העדן הזה הוא "יחסים פתוחים". איזה כיף! אפשר לצאת עם מי שרוצים ואפילו לשכב עם כל דכפין, והכול בהסכמה, אז מה רע?

     

    אתה חושב, אני שואלת אותו, שהצעה כזו הייתה באה גם מצידה? הוא שותק, מהרהר רגע ועונה "לא". כמו שחשבתי, כמו שקורה בלא מעט מקרים. הרשו נא לי להרהר ולערער על עניין זה יחד איתכם. אפתח ואומר שאינני יוצאת מנקודת מבט שיפוטית. בסופו של דבר, מי שזה אינו מתאים לו - לא יבחר באפשרות הזו מלכתחילה. השאלה היא אם מי שבוחר בה מודע באמת להשלכות שיש לבחירתו על הזוגיות שלו ועל חייו הרגשיים. לטעמי, מי שחושב שזוהי דרך להעשיר ולהעמיק את חייו הזוגיים ולשמר את האינטימיות הזוגית - מוזמן לחשוב בשנית, או לפחות להבין שזה איננו פתרון קסמים.

    אתם יודעים איך אתם מתחילים אבל אין לכם מושג איך זה יסתיים (צילום: shutterstock)
    אתם יודעים איך אתם מתחילים אבל אין לכם מושג איך זה יסתיים(צילום: shutterstock)
     

    רצית להיות הוגן, אני אומרת לו, לא רצית לפעול מאחורי גבה, אבל הצעת לה הצעה שהיא לא הייתה יכולה לסרב לה, כמו שאומר הסנדק. היא הרי מאוד תלויה בך רגשית וגם כלכלית, ואתה הרי יודע שהיא לא תנצל את הפרצה הזו. אבל האם ניסית לדמיין לעצמך איך היית מרגיש אם היא הייתה באה ואומרת לך שיש לה הערב דייט עם מישהו?

     

    שתיקה.

     

    "זה היה מסרס אותי", הוא אומר לבסוף. "מייד הייתי שואל, מה יש בו שאין בי? אני לא באמת בנוי לחלוק אותה עם אחרים, ונראה לי שמייד הייתי רץ לצאת עם נשים אחרות. כנראה כדי לנקום בה, ואולי כדי לחפש ניחומים לדימוי העצמי הפגוע שלי". כאן כבר התחלת להסתבך, אני אומרת. האם חשבת על כך שאתה עלול להכניס סירוס ונקמנות לקשר כשהצעת לה את היחסים הפתוחים? האם לזאת כיוונת?

     

    "לא", הוא אומר. "לא חשבתי. חשבתי רק על הרצון בחופש ובגיוון, וזה נראה לי כל כך מגניב". ומה אם תגלה שנשים אחרות גורמות לך לתחושה טובה בניגוד לאשתך, או אם היא תמצא שבעצם לא חוותה קרבה מיטיבה איתך אף פעם, ותגלה שיש מי שמעריך את נשיותה באופן אחר ממך? איך תרגיש אז, ולאן כל זה יביא את הזוגיות? ביחסים פתוחים, כמו במלחמה, אתה יודע איך אתה מתחיל, אך לא כיצד זה מסתיים. זו הליכה לחוסר ודאות שהכול בו מותר, הכול פתוח. זה איבוד שליטה.

     

    האמת הסמויה מן העין

    יחסים פתוחים הם לכאורה הסכמה בין שני צדדים בוגרים, אך במקרים רבים האמת הרגשית והסמויה שונה. אצל רוב הזוגות יש צד אחד שמושקע יותר בתוך הקשר, שהקשר יותר חשוב לו, שאוהב מעט יותר ומוכן להקריב יותר עבור הזוגיות, בעוד האחר, המחוזר, הוא שאמביוולנטי לגבי הקשר. משהו תמיד חסר לו ופניו תמיד אל החלון, מציצות למה שנמצא מחוץ לזוגיות. זה שפניו החוצה הוא שלרוב ייזום את היחסים הפתוחים. לו יש רק מה להרוויח - גם את נאמנותו של הצד השני וגם את הגיוון והעניין שמביא החוץ. הצד התלותי יותר יסכים להצעה שלא מרצונו ושלא בטובתו, על מנת שלא לאבד את הזוגיות.

     

    במובן זה, הצעה ליחסים פתוחים היא הצעה לא הוגנת כשהיא באה מצד זה שבטוח בנאמנותו של האחר. וזה, כשלעצמו, אינו בסיס טוב ליחסים. חוזה המתיימר לאריכות ימים צריך להיות הוגן, וכפי שכולנו יודעים - לשרת את צורכיהם של שני הצדדים, בייחוד אם הוא נועד להחזיק מעמד. חוסר הוגנות והסכם שנכפה על אחד הצדדים, גם אם באורח סמוי, גורמים לתסיסה ואי עמידה בחוזה בטווח הארוך. הצעה ליחסים פתוחים מנצלת את טוב ליבו של השני - וגם פוגעת בו.

     

    תתפלאו, אבל אנחנו מונוגמיים בהווייתנו

    אבל בואו נתבונן לרגע בחוזה הנישואים. האם הוא חוזה הוגן? על אילו צרכים הוא עונה? מהו הבסיס שעליו נבנה קשר זוגי מחייב כמו נישואים? הרי נישואים הם לא רק מוסד תרבותי ריק מתוכן, כפי שלעיתים קרובות נטען, אחרת הם לא היו שורדים כל כך הרבה שנים. חוזה הנישואים נותן משהו תמורת משהו, ומסתבר שבניגוד למקובל לחשוב - רובנו מונוגמיים בהווייתנו (כן, כן, גם הגברים), וזאת משום שדפוסי הקשר הראשונים והראשוניים שלנו, שאנו משחזרים במהלך חיינו הבוגרים, נבנים בקשר זוגי. כן, זה שהיה לנו עם אימא שלנו.

     

    אנו נולדים לסביבה זוגית מיומנו הראשון, ואיננו מכירים את עצמנו באופן אחר. הווייתנו היסודית ביותר היא זוגית. אבל זוגיות שיש בה בלעדיות. זוגיות השמורה לאימא. הבלעדיות היא אינטרס מובהק של התינוק, שכן הוא אינו יכול להתקיים בלי אימו. הוא תלוי בה קיומית באופן כה מכריע, שרק דרך התמסרותה הבלעדית אליו הוא יכול לשרוד ולהתפתח. הבלעדיות שנשמרת בקשר עם אימא היא המקור היסודי לתחושת הקיום וביטחון שלנו. לכן היא אבן יסוד בהווייתנו, ואותה אנו מחפשים באופן בסיסי בכל קשר זוגי.

     

    מערכת היחסים הקרובה והאינטימית עם אימא שלנו, שאנו מפנימים לתוכנו, לא רק נותנת חיים, היא גם בונה שפה רגשית שתהווה תשתית ליצירת קרבה בהמשך. קשר הבלעדיות הזה עם האם, והחום והיציבות שהוא מעניק, יהיו לנצח מקור לגעגוע עמוק מצידנו (כל זה, כמובן, בתנאי שגדלנו בתנאים נורמטיביים), וזהו גם הבסיס לקשר מחייב כמו נישואים. הוא יעניק לנו מענה לאותו צורך ראשוני בקרבה, מענה שהבשיל להיות אהבה בוגרת המשלבת גם צרכים מיניים, ויספק לנו את בסיס היציבות והביטחון שכל כך חשובים ליציבות הנפשית שלנו.

     

    הסכם נישואים הוא חוזה שבו שני בני הזוג מוותרים על החופש להיות מותרים לכל תמורת הביטחון, האהבה, הנאמנות והבלעדיות של כל אחד מהצדדים. וכמו כל דבר בחיים, אין מתנות חינם, ולכל דבר יש תג מחיר. המחיר, במקרה הזה, הוא כמובן השעמום, תחושת החנק, הבדידות המתבקשת לעיתים, ושאר מרעין בישין שיחסים ממושכים מביאים עימם, ובאמת שלא חסר.

     

    נו, אתם שואלים את עצמכם, ונניח ששני הצדדים באמת מסכימים. מה רע באוורור קל של היחסים באמצעות פתיחת הקשר? ובכן, אין רע אם מבינים מה משמעות הדבר. זו חתירה תחת כל מה שמגדיר קשר מחייב. זה ניסיון להחזיק את המקל משני קצותיו. זה ללכת עם ולהרגיש בלי. יחסים פתוחים הם הצעה שמפקיעה את הבסיס שעליו נבנה הקשר, וזכרו גם שאף פעם אין לדעת לאן זה יכול לגלגל את הדברים.

     

    יחסים אינטימיים שפותחים אותם - זה כמו להשאיר את דלת ביתכם פתוחה. כל אחד יכול להיכנס. זה אומר הרבה הפרעות ואפילו גנבים. קשה לשמור על הנכסים הפנימיים כשהכול פרוץ. אלו יחסים שניתן לדמותם למסננת - הכול דולף. הטוב והרע מתפזרים החוצה, ובסוף, כל מה שבפנים, מתרוקן. "אני מבין מה את אומרת", הוא ממשיך, "אבל אני לא יכול. אני חנוק. אני חייב להתנסות בקשרים אחרים.

     

    "דיברתי איתה, והיא אמרה שחשבה על זה לעומק. בהתחלה הרעיון של יחסים פתוחים נראה לה מפחיד, אבל היא הבינה שאם אני בא עם בקשה כזו, זה אומר שהגיעו מים עד נפש. זה נתן לה להבין שאנו חיים במשבר מוכחש. שהרעיון של יחסים פתוחים הוא הדרך שלי לאותת לה שמשהו לא טוב קורה בינינו. אז אולי, אם כל אחד מאיתנו יתנסה במשהו אחר, זה יביא איתו משהו מרענן שיחיה את הקשר. אולי אפשר להסכים על זה באופן זמני בלבד".

     

    זו אפשרות, אמרתי לו, אבל מרגע שהכול נפתח, אין לדעת אם תצליח לסגור כשתחליט שמיצית. "אני מבין. אבל אני גם מבין שיותר משזו פנטזיה לקומבינה של ללכת עם ולהרגיש בלי, זו דרך לנער את הקשר בינינו, ליצור תנועה במשהו רדום שנתקע, ואולי זו דרך לא מדוברת עדיין - להכריז על הפרידה שלנו". אתה מבין נכון. וכרגע אתה בוחר בעיניים פקוחות במשהו זמני, שמן הסתם יביא עימו ריגושים חדשים אך גם טלטלות לא קטנות. אולי בסופו הקשר שלכם יתחזק, ואולי זו התחלת הסוף. אך בוודאי שזה אינו פתרון לחיים שלמים.

     

    ענת פרי היא פסיכולוגית קלינית ופסיכואנליטיקאית.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה ""נישואים פתוחים? כמו להשאיר את דלת הבית פתוחה לגנבים""
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    הכרויות
    כתבו לנו
    מומלצים