שתף קטע נבחר

כך משכנעים תיכוניסטים ש"חלב זה רצח"

פעילי החזית לשחרור בעלי החיים כבר יודעים שקשה לשכנע מבוגרים אוכלי בשר להפוך לטבעונים, אז יש להם קהל יעד חדש - ילדים ובני נוער. בתפריט: הקרנת סרטוני שחיטה בפומבי ותעמולה בוטה ביציאה מבתי ספר. ליאור אילתי הסתננה לשורות הארגון, שמעה את הפעילים משכנעים בני נוער "לדמיין את הריח של הדם" בבית המטבחיים, וחושפת את דרכי הפעולה של הארגון שלא בוחל באמצעים בדרך לתיכוניסטים. חלק שני בתחקיר

 

 

הצלצול של השעה 12:00 מבשר על סיומו של יום הלימודים באחד מבתי הספר במרכז. פעילי "החזית לשחרור בעלי החיים" (ALF), ואני ביניהם, מתקדמים לעבר שער הכניסה. דרור, פעיל מוכר, פונה לאחד התלמידים ואומר לו: "פרה היא כמו אימא, מביאה חלב ומזריעים אותה כל פעם מחדש. מפרידים אותה מהתינוק שלה, חולבים ושוב מזריעים. כל פעם היא בהיריון. העטינים שלהן, מרוב שהם גדולים ומעוותים גנטית, הכל שוחה בחרא, אחי. אתה היית לוקח את הפה שלך ומוצץ לה מהעטינים?"

 

התלמיד לא מתבלבל ועונה לו: "זה חלב מפוסטר". דרור משיב בתקיפות, "מה זה משנה? אתה חושב שזה לא נשאר בפנים?". הנער מתגונן במבוכה: "אני נגד זה אחי".

 

דרור לא מרפה, ומסביר לשתי בנות, בערך בנות 15, כמה זה לא בריא לצרוך מזון מן החי. "רופאים לא לומדים תזונה", הוא מסביר להן. "רופא לומד תזונה במהלך כל הקריירה שלו שלוש שעות, הם לא יודעים תזונה", הוא חוזר שוב ושוב על הדברים, ומרחיב גם על תחליפי מזון. "למדנו היום בתנ"ך שאנשים היו צמחוניים", אומרת לו אחת הבנות. דרור מחייך: "חזון אחרית הימים זאת הטבעונות".

פעילות הסברה מחוץ לתיכון במרכז (צילום: אביגיל עוזי) (צילום: אביגיל עוזי)
פעילות הסברה מחוץ לתיכון במרכז(צילום: אביגיל עוזי)

 (צילום: אביגיל עוזי) (צילום: אביגיל עוזי)
(צילום: אביגיל עוזי)

חלק מהפעילות של החזית לשחרור בעלי החיים מתבצעת בבתי ספר או מול בני נוער ובאמצעותם. בארגון טוענים שאם בני הנוער האלה מספיק בוגרים כדי לאחוז בנשק כשיתגייסו לצה"ל בקרוב, הם מספיק בוגרים כדי להתמודד עם האמת הלא נעימה. בתקופה שבה לקחתי חלק בפעילויות של הארגון הייתי עדה גם להסברה בפני בני הנוער, על אף שלא חשתי בנוח במעמדים אלה.

 

בחלק הראשון של התחקיר, חשפנו את אחורי הקלעים של הפעילות המחתרתית של החזית לשחרור בעלי החיים, הארגון הטבעוני האקטיביסטי שהקימה טל גלבוע. החלק השני עוסק בעיקר בפעילות מול בני נוער, ובאירועים נוספים שבהם לקחתי חלק כפעילה מוסווית - שבסופם הפכתי בעצמי לטבעונית.

 

8.9.17

הפעולה: "התעוררות, דור המהפכה"

מיקום: חניית ביה"ס תיכון מקיף יהוד

 

כשהייתי בכיתה ח' הקדישה המחנכת שלי את אחד משיעורי החברה לנושא הצמחונות. היא העבירה בינינו דפים שעליהם תמונות קשות של בעלי חיים שעברו התעללות. על אף שאני מאמינה שילדים בגילאים הללו לא צריכים להיחשף לתמונות קשות כאלה, מאותו יום הפכתי לצמחונית ותליתי על דלת חדרי בהפגנתיות סטיקר גדול: "בשר זה רצח!"

 

הרגשתי שיש לחיי משמעות עצומה בכך שאני מצילה את בעלי החיים באמצעות הימנעות מאכילתם, אך על מעבר לטבעונות (הימנעות גם מאכילת תוצרי תעשיית החי — ביצים, חלב, ועוד) לא חשבתי. ב־ALF מבינים היטב את הפוטנציאל, ואף הקימו תאי פעילות של "נוער החזית".

 

"את תצחקי", אומרת לי מעיין, פעילה ותיקה בארגון, רגע לפני פעילות הסברה לבני נוער. "זאת הייתה הפעולה הראשונה שלי בחזית. ככה אני הצטרפתי לטבעונות. פגשתי את טל גלבוע והיא הציעה לי להצטרף".

 

בחורה מרשימה, מעיין. היא ניגשת בעיקר לבנים, תופסת את הדומיננטיים שבהם לשיחת הסברה. אני ניגשת לעזור לה ולדרור להוציא את השלטים והעלונים מהרכב. עיניי נחות על התצלומים: אפרוחים שפלומתם מגואלת בדם; שועל לאחר שפשטו את פרוותו; פרה מתבוססת בדמה.

 (צילום: אביגיל עוזי) (צילום: אביגיל עוזי)
(צילום: אביגיל עוזי)

חולשה נוראית תוקפת אותי, השלטים נשמטים מידיי. מעיין עוזרת לי להרים אותם, כשלפתע מתקדמים לעברנו כמה שוטרים. מעיין מדברת עם אחד מהם, קצין מודיעין, ומצטרפת אלינו לתדרוך.

 

אחרי השיחות של דרור עם בני הנוער אני רואה את אחת השוטרות משוחחת עם כמה פעילים. "כשהייתי שולחת שוטרים, אם היה לי חשש לחיי אדם או חשש לחיי כלב, בדוק חשש לחיי כלב משמעותי יותר", השוטרת אומרת בשקט. "שלא תביני אותנו לא נכון, אנחנו לא נגד חיי אדם", אומר לה אחד הפעילים. "לא, לא", היא מתגוננת. "אני פשוט אומרת שבני אדם לא כאלה טובים. אני באמת מקווה שבעוד כמה שנים יסתכלו על חיות כמו שהיום מסתכלים על עבדות. אני לא מסכימה שהשוטרים שלי יעשו על האש". מעיין מתלהבת, "טוב מאוד!" היא מעודדת את השוטרת.

 

סביב מעיין ודרור מתאספים חמישה נערים. "תחשוב על הריח של הדם נוזל בבית המטבחיים", מתאר דרור בפואטיות, "תחשוב על הצרחות האלה". אחד התלמידים עובר לידנו וצועק, "אתם כמו הדתיים האלה, שעושים כפייה דתית".

 

השעה אחת והילדים ממהרים להתפזר הביתה. חלקם זורקים עלינו את העלונים שחילקנו וקוראים לנו "שמאלנים, תל־אביביים". אחרים לקחו את העלונים איתם. למשל, אחת המורות, שעידכנה: "יש לי הערב חתונה טבעונית". אחד הפעילים צעק לתלמידים העוברים: "חפשו 'קירות שקופים' ביוטיוב. שוטפים לכם את המוח".

 

 

23.9.17

הפעילות: סינמה החזית

המקום: אשדוד

 

חושך מוחלט. אריק אוסף אותי ברכבו הכסוף. לצידו יושבת אשתו, אתי. יחד נוסעים לפעולה בשם "סינמה החזית", בתחנה המרכזית באשדוד. בדרך אתי מספרת לי שכל משפחתה טבעונית, והיא מנסה להעביר את משנתה בבית הספר שבו היא עובדת, מול ילדים בני 8־10. איך אפשר לטפטף לילדים קטנים טבעונות? אני שואלת. זה בעייתי. "נניח שהם מקבלים לארוחת הצהריים שוקיים של עוף", היא אומרת, "הילד אומר: 'יו, איך אני אוהב שוקיים!', אז אני עונה לו: 'גם אני אוהבת, אבל כשהם מחוברים לתרנגולת חיה, שיכולה ללכת. גם התרנגולות היו מעדיפות שהשוקיים יהיו מחוברות אליהן".

 

לדבריה, היא מספרת לילדים גם על תהליך ההפרדה של העגל מאימו. "יש כאלה שזה עובד עליהם וכאלה שלא", היא מודה. "זה בעייתי, הם קטנים. אני לא יכולה לבוא אגרסיבית, כי אז ישלחו אותי הביתה ולא אצליח לעשות את העבודה שאני מטפטפת".

 

אנחנו מגיעים, כ־30 פעילים, לצומת הסמוך לתחנה המרכזית. אחד מהם מוציא מסך ומקרן, וכולנו משתתקים. כעבור שלוש דקות קורעות את האוויר צווחות של פרה לפני שחיטה. צמרמורת עוברת בגופי. על המסך: שחיטה. פשוטה כמשמעה. ההורים שעוברים בסביבה מסתירים מיד את עיני הילדים ואוטמים את אוזניהם. שני נערים נעמדים מול המסך עם דמעות בעיניים.

 

ילדה, אולי בת שש, מתקרבת, רוקדת ליד המסך וצועקת: "בשר זה הדבר הכי טעים בעולם!" חלק מהפעילים מחמיצים פנים. עומר, בן 21, ראשו מעוטר תלתלים שחורים, פונה אליי ואומר: "זה פשוט סנאף".

 

עשרות בני נוער מתקבצים סביב. חדוה, פעילה ותיקה, פונה לאחד מהם ושואלת: "אם בשביל החביתה שאתה כל יום אוכל בבוקר היית צריך ללחוץ על כפתור ולהרוג 15,000 אפרוחים, היית עושה את זה? אתה יודע למה עושים את זה? כי לא צריך אותם. מה זה ביצה? זה מחזור של תרנגולות".

 (צילום: אביגיל עוזי) (צילום: אביגיל עוזי)
(צילום: אביגיל עוזי)
   

הנערים מפגיזים בשאלות. חלקם מתגרים בנו, אחרים מקשיבים באמת. על המסך מאחור רצות עוד ועוד תמונות זוועה. לפתע עומר מחבק אותי ומסיט את עיניי מהמסך. "החלק הזה קשה לצפייה", הוא מסביר.

 

גילה מבקשת מארבע נערות לצפות איתה בסרטונים ואחר כך מחלקת להם עלונים ואת מספר הטלפון הנייד שלה. היא הבטיחה להוביל אותן לעולם שפוי וחומל. הן התחבקו וכל אחת הלכה לדרכה. אחרי שלוש וחצי שעות הפעילות מסתיימת. אני יוצאת עם כמה פעילים לכיוון תל־אביב, כדי לתלות מעין מודעות אבל שבהן נכתב: "בצער רב וביגון קודר אנו מודיעים על מותה של תרנגולת 723 אשר חושמלה למוות על לא עוול בכפה לאחר שסיימה להטיל ביצים למאכלי החג".

 

אחת בלילה. אני מצטופפת במושב האחורי. באמצע הדרך אנחנו מזהים פתאום בצד הדרך בחור שרירי, כנראה זר, עטור קעקועים וללא חולצה. הוא נצמד לאישה ומושך אותה לשיחים. כשהוא מזהה אותנו הוא מצמיד אותה אליו ומתחיל ללכת במהירות. רון ונדב לא מתלבטים לשנייה, מזנקים מהרכב ודולקים אחריו בזמן שהבנות מתקשרות למשטרה. אני מצטרפת לבנים ומנסה לדובב את האישה. "רק רציתי לעשות הליכה, ואז הוא בא", היא אומרת כשפניה לבנות כסיד והטראומה ניכרת עליה.

 

את הפעילות הלילית דחינו לפעם אחרת. הפעם פעילי החזית אולי לא הצילו בעל חיים, אך בוודאי הצילו חיי אדם.

 

טל גלבוע: "הנוער יכול לשמוע את האמת"

טל גלבוע מסרה בתגובה: "תנועת החזית הישראלית לשחרור בעלי חיים היא הגדולה והמשמעותית ביותר בישראל, ואנחנו יותר משמחים לקלוט פעילים חדשים, גם אם הם שתולים. החזית לשחרור בעלי חיים מונה מאות פעילים בכל רחבי הארץ, זו התנועה החברתית החזקה ביותר בישראל היום, ומן הסתם אין שליטה מלאה על כל פעיל ופעילה.

 

הערב יעלה בתוכנית 'הצנרת' של גיא לרר תחקיר 'קירות שקופים', שעוסק במתרחש בבית המטבחיים בחיפה. במהלך שמונה חודשים הועסק תחקירן סמוי מטעם קירות שקופים בתוך בית המטבחיים. מכיוון שלציבור נוח וקל להדחיק מראות קשים, החזית לשחרור בעלי חיים ועמותת קירות שקופים גייסו למעלה מרבע מיליון שקלים על מנת לממן שלטי חוצות ענקיים, ורישתו את הפרסום על גבי 280 אוטובוסים ברחבי ישראל.

 

פעילות 'מעוררים את דור המהפכה' היא המשמעותית והאפקטיבית ביותר שלנו, משום שהנוער אינו אדיש לאלימות הנוראית נגד בעלי החיים. החזית מגיעה לתיכונים ברחבי הארץ לפעולת הסברה לבני נוער בגילאים 18־16, שמספיק בוגרים לשמוע את האמת המוסתרת. הפעילות הזו מדהימה בהצלחתה. באופן כללי, בכל תחילת פעילות מתבצע תדריך לפעילים לגבי אופן ההתנהגות שלנו. ברוב המוחלט של המקרים אכן ההתנהגות היא מעבר לנאותה למרות הקללות, האלימות הפיזית והלעג של הציבור העדרי. שמחתי לגלות שליאור החליטה לא לקחת חלק יותר בגיהינום בעלי החיים ולהתקדם לטבעונות".

 

מחלקת תחקירים - הכתובת לחשיפות: liorei3399@gmail.com

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אביגיל עוזי
פעיל מחוץ לתיכון
צילום: אביגיל עוזי
מומלצים