ההחלטה לשחרר את ג'רלס – פופוליזם טהור!
קרטיס הוא שחקן טופ יורוליג, כזה שנוחת במועדון יורוקאפ כמו הפועל ירושלים פעם בדור והביא לו אליפות במו ידיו. זו הייתה טעות גדולה לשחרר אותו
שחרורו של קרטיס ג׳רלס מהפועל ירושלים התקבל בתקשורת כמודל להתנהלות נכונה. אורי אלון ושאר קברניטי הקבוצה הוצגו בכל מקום כאנשים השפויים בטירוף המתחולל סביבם וככאלה שכל הנהלות הליגה צריכות ללמוד מהם. לטעמי המהלך הזה היה פופוליזם טהור, קרטיס ג׳ראלס למי שהספיק לשכוח הביא אליפות לבירה בעונה החולפת. בעונה הזו הוא לא הקטין אף אחד, לא היה פרובלמטי, לא הגורם המפצל ולא הגורם המעכיר אווירה כפי שהציגו אותו.
קרטיס ג׳ראלס הוא שחקן טופ יורוליג, כזה שנוחת במועדון יורוקאפ כמו הפועל ירושלים פעם בדור, שחקן מחויב שמגיע לכל משחק ולא משנה נגד מי כדי לנצח אותו. ספק אם יגיע לבירה שחקן ברמתו בעתיד הקרוב או בכלל. גיבוי מאמן הוא דבר מבורך ואני לרגע לא מבטל אותו, אבל אי אפשר לעבוד על אוטומט. לא יכול להיות שכל מקרה דומה למשנהו, ולטעמי התדמית של ההנהלה לא חשובה מההצלחה המקצועית.
קרטיס לא תלית שכולה תכלת וכן טעה כשהעביר ביקורת על המאמן, אבל האם שחקן שממשיך עונה שנייה במועדון והוביל את המועדון להישגים לא יכול להביע את דעתו? האם מישהו בכלל הקשיב לטענותיו ובדק האם יש בהם אמת?
לכל מי שממהר להשוות למקרה סוני ווימס והדחתו של אדלשטיין אציין נתון קטן אבל משמעותי, ווימס לא עשה כלום במכבי שהצדיק את התמיכה בו, קרטיס הביא אליפות. אז המנצח הגדול יצא קציקאריס, שבינתיים מוביל את הפועל ירושלים לשלושה הפסדים משלושה משחקים במסגרת האירופית. אני מאחל לו לפחות להעפיל שלב במסגרת שאותה סימנו כמטרה לזכייה והעפלה ליורוליג בעקבות כך.
לפנייה לכתב/ת 
