שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מי מפחד מהחרם? תכירו את האנשים שנלחמים ב-BDS
    המאבק ב-BDS הפך בשנתיים וחצי האחרונות לאחת המטרות החשובות של ממשלת ישראל, בייחוד עם הקמתו מחדש של המשרד לנושאים אסטרטגיים ולהסברה וחיזוקם של עשרות הגופים הפועלים בתחום. הכירו שלושה מתוך הארגונים שעומדים בחזית המאבק נגד החרם על ישראל

    בשיתוף המשרד לעניינים אסטרטגיים

     

    עד לפני שנתיים וחצי המילה BDS לא הייתה מוכרת בקרב הציבור הרחב. אבל אז קואליציית ה-BDS (ראשי תיבות של חרם, מניעת השקעות וסנקציות), שהוקמה ב-2005 וקראה להטלת חרם כלכלי, אקדמי ותרבותי על ישראל, החריפה את המאבק שלה, בייחוד על ידי הפעלת לחץ כבד על יוצרים ומוזיקאים לא להופיע בישראל.

     

    מה זה BDS ואיך פועלים נגד החרם על ישראל? הכל במתחם המיוחד

     

    מקרים אלו הביאו את הממשלה להכריז על ה-BDS כאיום אסטרטגי על מדינת ישראל וזו הקימה מחדש את המשרד לנושאים אסטרטגיים ולהסברה שיאבק בקמפיין החרם.


     (צילום: EPA)
    (צילום: EPA)

    כיום פועלים עשרות ארגונים שנלחמים בזירה המקומית והבינלאומית כאחד למיגור התפיסות המוטעות והמסוכנות שתנועת ה-BDS מנסה להנחיל לתומכיה, ביניהם Ifor, ISRAELis והמכון לאסטרטגיה ציונית שמובילים מאבק בחרם בשלוש חזיתות שונות.

     

    "החרם האקדמי מאיים להשתיק קולות ליברליים"

    Ifor היא יוזמה של ד"ר שרונה גולדנברג, מרצה בכירה למשפטים במכללה האקדמית נתניה, שחברה לקולגות באקדמיה כמו ד"ר רועי גילבר, על מנת להיאבק בחרם האקדמי הפושה באירופה ובארצות הברית.

     

    היוזמה נולדה לפני שנתיים וחצי לאחר שד"ר גולדנברג נחשפה למציאות עגומה בכל הנוגע להשתלבות של ישראלים בעולם האקדמי הבינלאומי -

    מאמריהם נדחים על ידי כתבי עת, הם אינם מוזמנים לכנסים מקצועיים ובמקרים רבים אף זוכים להתעלמות מופגנת בהרצאות ובמפגשים אקדמיים.

     

    האם קרו בהיסטוריה מקרים כאלו של חרמות אקדמיים?

     

    "כן, בשואה. יש תמונות משנת 1933 שבהם נראים חיילים ניצבים בכניסה לאוניברסיטאות ולא נותנים לחוקרים היהודים להיכנס".

     

    חברי Ifor נלחמים בחרם האקדמי בכלים שהם מכירים הכי טוב - הם מרצים בארץ ובעולם, מקימים קבוצות מחקר וכותבים טורי דעה בעיתונות הבינלאומית. "אנחנו מנסים לשנות את התפיסה ולהעביר את המסר שחרם אקדמי זה דבר והיפוכו, חרם אקדמי הוא פגיעה בזכויות אדם", אומרת ד"ר גולדנברג. "לא מזמן, למשל, הייתה קריאה להחרים כנס בישראל שחוקר את הסרטן. זה פוגע בחיפוש אחר האמת, בקידום המדע והחברה. עוד דוגמה היא כנס בדבלין בנושא חרמות באקדמיה. שתי קבוצות חוקרים ישראליים שלחו תקצירים ולא הצליחו להיכנס לכנס."

     (צילום: AP)
    (צילום: AP)
     

    ד"ר גולדנברג מספרת כי לא מעט חוקרים ישראלים חוששים מהחרם ומסתירים את השתייכותם האקדמית. גם סטודנטים ישראלים שלומדים בחו"ל מעידים על אווירה אנטי-ישראלית בקמפוסים. "זה חלחל לא רק למרצים ולסטודנטים ישראליים אלא גם לסטודנטים יהודים. בארצות הברית יש סטודנטים שמפחדים ללמוד באוניברסיטאות מסוימות, אלו אוניברסיטאות שעיתון הטלגרף כינה 'נו גו זון' (no go zone), כי הן נרכשו על ידי ארגונים איסלמיסטיים. אנחנו רואים אפקט שאני קוראת לו 'אפקט האדווה'. זה התחיל מהשתקת מרצים ישראליים, עבר להפחדה של סטודנטים ישראליים והמשיך לסטודנטים ולמרצים יהודיים בקמפוסים. לתפיסתי, השלב הבא - וזה כבר התחיל לחלחל - היא השתקה של קולות ליברליים שונים," אומרת ד"ר גולדנברג.

     

    הטיול הגדול שאחרי הצבא ככלי הסברה

    ISRAELis הוא גוף שהוקם על ידי שלושה קצינים, אייל בירם, ברק דרי ויונתן סברואי, שהשתחררו לאחרונה משירותם הסדיר ונחשפו במהלך הטיול הגדול שאחרי הצבא לכוח ההסברה האדיר שיש לאוכלוסייה הצעירה. מידי שנה יוצאים כ-400,000 צעירים בגילאי 24-20 לחו"ל, רובם משוחררים טריים שעדיין נושאים עמם זיכרונות וחוויות טריים מהשירות הצבאי. במהלך הטיול הם יכירו בממוצע חמישה מטיילים בני גילם, מפגש שיש לו פוטנציאל לשינוי תדמיתה של ישראל.

     

    "הרעיון הוא לבנות קהילה של חיילים משוחררים שעוסקים בשיפור תדמיתה של ישראל", אומר בירם בן ה-25 ומספר על חוויותיו מהטיול הגדול שאחרי הצבא שהובילו להקמת ISRAELis: "פגשתי שני צרפתים ובשיחה פשוטה על כוס בירה בהוסטל הצלחתי להעביר להם מסר פשוט - מה ששמעתם על ישראל הוא פשוט לא נכון. סיפרתי להם ששירתי בעזה במבצע צוק איתן. הם לא שמעו על המנהרות ועל החיילים שנהרגו. יכול להיות שאותם צרפתים חזרו הביתה ונתקלו בנושא ה-BDS וזכרו שפגשו את אייל מישראל שתיאר את זה אחרת," הוא מסביר.

     

    כיום שלושת היזמים הצעירים מפעילים סדנאות הכשרה בשלושה שלבים בשיתוף משרד הביטחון והמכון לדיפלומטיה ציבורית. השלב הראשון כולל הכשרה בסיסית כחלק ממסלול הכנת המשתחררים מצה"ל, שמספקת להם כלים להעברת מסרים שיסייעו לשיפור תדמיתה של ישראל. השלב השני מכשיר סיירת אקטיביסטית של שגרירים "תיירותיים" בעלי כלי הסברה מעמיקים יותר. השלב השלישי, שנמצא כרגע בתהליכי פיתוח, הוא פלטפורמה דיגיטלית שתסייע ותתמוך במטיילים במהלך הטיול הגדול שלהם.

     

    "לא קיים היום גוף שנעזר באוכלוסיית המשתחררים מצה"ל ויש כאן יכולת ליצור שינוי משמעותי", מציין בירם. "יש לנו היום 1,500 בוגרים ואנחנו צופים שעד סוף 2017 יהיו לנו 40,000. בקצב הזה, עוד עשר שנים חצי מיליון ישראלים יהיו שגרירים של ישראל."

     

    השינוי מתחיל מבפנים

    בניגוד ל-Ifor ול-ISRAELis שמרכזים את מרב מאמציהם בהסברה מחוץ לישראל, המכון לאסטרטגיה ציונית, מפנה את כל האנרגיות פנימה, לגבולות ישראל. המכון נולד לפני 12 שנים ולפני חמש שנים הוקמה במסגרתו "תנועת זכויות אדם כחול לבן", גוף א-פוליטי בניהולה של נוה דרומי שעוסק בנושאים של זכויות הפלסטינים.

     

    "אנחנו לא אומרים שהכול מצוין ושלא קורה פה כלום", מסבירה מנכ"לית המכון, מירי שלם, את אופי פעילותו. "אנחנו גם לא מראים מציאות שלילית. חיילי צה"ל הם לא דמונים קלגסים וגם אם לפלסטינים אין מדינה, לא הכול רע. חלקם עובדים בתוך ישראל ומקבלים שכר גבוה ממה שיקבלו לו יעבדו ברשות. הם גם מקבלים טיפולים רפואיים."

     (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)
      

    פעילותו של המכון לאסטרטגיה ציונית נגד ה-BDS מתמקדת כיום בשלושה תחומים עיקריים - עבודת התנדבות במחסומים בגדה (רובם מתנדבים תושבי גוש עציון), שכוללת השקפה על פעילות עובדי המחסומים, פתרון בעיות נקודתיות ומתן סיוע רפואי. "כל זה בשיתוף עם הרשויות ובלי לערב את התקשורת," מדגישה שלם. הפעילות השנייה כוללת סיורים במחסומים, שזוכה לעניין רב מצד ארגונים בחו"ל והשלישית (והטרייה) היא הכשרת מדריכי טיולים גיאו-פוליטיים, תחום פופולרי במיוחד בצד השני של הגדה ופחות בישראל.

     

    "אנחנו לא מציגים תמונה ורודה, אלא מציאות מורכבת שתגרום לאנשים לפקפק באמיתות שעוגנו להם במוח. לפעמים כשמגיעות משלחות לארץ, כמו תגלית, מעבירים להם סיורים שמתעלמים מהמציאות - מראים להם את הסטארטאפ ניישן ואת החוף בתל אביב. הפעילות שלנו נועדה לייצר שינוי בשיח הפנים ישראלי והיא גולשת גם החוצה, היא מאפשרת זווית הסתכלות אחרת על הסכסוך".

     

    בשיתוף המשרד לעניינים אסטרטגיים

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "מי מפחד מהחרם? תכירו את האנשים שנלחמים ב-BDS"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    רוח טובה
    יד שרה
    כיתבו לנו
    מומלצים