הפועל תפסה את השלטון בחיפה

חיפה שולטת בליגה, מסתכלת על שאר הקבוצות מלמעלה, חיפה ועוד 13, הלהיט המרענן של העונה, קבוצה דורסנית, אי אפשר לעצור אותה, חיפה פייבוריטית, חיפה בדרך לאליפות. וכן, זו הפועל חיפה ולא מכבי חיפה המקרטעת של השנים האחרונות.

בשנים האחרונות, איפשהו בין סיום העונה לבין תחילת העונה, מכבי חיפה מוצגת כמתמודדת לגיטימית על האליפות. מדברים על דרך חדשה, שחקנים חדשים ומחויבים, מושקעים כספים רבים, ובעקבות זה הקהל רוכש מינויים וממלא את האיצטדיון. אבל איפשהו בין המחזור הראשון לבין המחזור התשיעי, הכל מתפוצץ בפנים ומכבי ממשיכה להציג את אותה יכולת מזעזעת, הכל מקרי במשחק שלה, אין חוכמת משחק ומי שסובלים מכך הם בעיקר האוהדים. ככה זה כשהמאמן יותר מתאים לחוג ליצנות. אם תסתכלו על גיא לוזון לאורך כל המשחק, בהחלט יהיה לכם מופע משעשע ומבדר הרבה יותר מאשר הדיכאון שתראו על המגרש. דבר אחד חיובי שאפשר לומר עליו זה שהוא מאוד רוצה, אבל לרצות זה לא מספיק, וכדי להיות מאמן אתה צריך יותר מאשר לצרוח על הקווים בתוספת תנועות תיאטרליות או למנות סוכן עם קשרים טובים בכדורגל הבלגי.

הפועל חיפה(צילום: גיל נחושתן)

אם בכל שנה היינו ממשיכים לנתח ולפרק לגורמים את הבעיות בכישלון הגדול הזה שנקרא מכבי חיפה, השנה אנחנו מתמקדים בהצגה של הפועל חיפה. לאחר שנים רבות של מאבקי תחתית קשים והישרדות בשנייה האחרונה, הקבוצה של ניר קלינגר מציגה את אחת העונות הטובות שלה בעשור האחרון, ויותר מכך, מראה שיש קבוצה בכרמל שכן יודעת לשחק כדורגל התקפי, ולא מתגוננת כמו קבוצת תחתית. בניגוד למכבי חיפה, כאן רואים עבודה של מאמן שלא רוקד כמו בלרינה על הקווים, אלא בא לעבוד קשה. השחקנים משחקים לא רק בשביל עצמם אלא בעיקר בשביל המאמן.

הפועל חיפה בנויה בצורה מאוזנת. לא שמו שם דגש רק על ההגנה והפקירו את ההתקפה או להפך, לא הביאו כוכבים רק בצד אחד של המגרש על חשבון הצד השני. אצל קלינגר אין כוכבים, יש שחקנים רעבים להצלחה, יש עבודה קשה, יש מסירות, יפה לראות את המשחק הקבוצתי והחיפוי של השחקנים. רק כאשר שחקנים עובדים אחד בשביל השני ולא חושבים על סטטיסטיקות אישיות, אז מגיעה הצלחה. ואם הפועל חיפה תמשיך ככה, ואין סיבה שלא, היא תשחזר את הישג השיא שלה מ-1999, אז זכתה לראשונה בתולדותיה באליפות.

נכון לעונה הנוכחית, ההיררכיה בעיר השתנתה. מי האמין שבמחזור התשיעי היא תוביל ב-12 נקודות על פני היריבה העירונית הגדולה שלה, קבוצה עם מסורת, עם תהילה, עם קהל ענק, מתקנים מהשורה הראשונה, עם התקציב השני בגודלו בארץ. כל זה לא משנה כאשר מדובר בקבוצת יחידים ולא ביחידים שהם קבוצה, ואת זה המאמן היה חייב לשים לו למטרה במקום לשבת אחרי הפסד מול המצלמות ולגנוב דעת כאשר הוא אומר שהקבוצה שיחקה מעולה והייתה הנעת כדור טובה והייתה מחויבות ועוד כמה מילות בולשיט בשביל האוהדים.

אדון גיא לוזון, הגיע הזמן שתשים את המפתחות על השולחן. אינך מאמן כדורגל ראוי לקבוצות גדולות, תחזור לקומונה בפ"ת שם מקומך. ולך ניר קלינגר אומר מילה אחת – שאפו!