שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    היהדות חוזרת למרקש - וגם היהודים
    רק כמאה יהודים נותרו במרקש, רובם מבוגרים מאוד - אבל בשנתיים האחרונות קורה שם משהו: החלטת המלך לשפץ את המלאח - הרובע היהודי העתיק - ולהחזיר לו את שמו, הביאה לגל של תיירות, ויוצאי מרוקו חוזרים לבקר בה: "בחגים התפללו פה חמישים אלף ישראלים. בחיים לא ראיתי פה כל כך הרבה יהודים"

    בית הכנסת העתיק במרקש (צילום: AFP)
    בית הכנסת העתיק במרקש(צילום: AFP)

     

    בעבר הייתה פה עיר שוקקת יהודים, פנינה תיירותית, שננטשה לאחר קום המדינה. מחמישים אלף היהודים שחיו בה בשנת 1947 נותרו במרקש שבהרי האטלס מאה בלבד, מבוגרים ברובם, ולא פעם הם מעידים כי אפילו מניין אין להם. אבל מהפך קורה שם, והעיר מתעוררת לתחייה בשנתיים האחרונות כשמבקרים יהודים – רבים מהם ישראלים – נוהרים אליה כדי לשוב ולחיות את אוצרותיה התרבותיים וההיסטוריים.

     

    <<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. תעשו לנו לייק  >>  

     


     

    "אתם נכנסים כעת לבית הכנסת האחרון במלאח" – הרובע היהודי העתיק של מרקש, בלב העיר העתיקה. הדובר הוא יצחק אוחיון, המדריך בהתלהבות קבוצת תיירים בחצר בית הכנסת של לזאמה. "מבקרים רבים מגיעים מישראל. לא תאמינו איזה ביקוש יש לזה", מוסיף ז'וביאל בן ה-63, בעל חנות כלי מתכת סמוכה.

     

    המתחם ובו בית הכנסת לזאמה של מרקש נוסד בשנת 1492, בזמן האינקוויזיציה הספרדית, כאשר יהודים גורשו מהמדינה וחיפשו להתיישב בקהילות חדשות. כך הוא זכה גם לכינוי "בית הכנסת של הגולים", ואירח דורות של מרוקאים שביקשו להתגייר ונשלחו מהכפרים ללמוד תורה, עד לנטישתו הסופית בשנת 1960.

     

    יהודי ברובע המלאח. בעיר נותרה בעיקר אוכלוסייה מבוגרת (צילום: AFP)
    יהודי ברובע המלאח. בעיר נותרה בעיקר אוכלוסייה מבוגרת(צילום: AFP)

     

    בכיתות שהוסבו למוזיאון, תמונות צבע דהויות מספרות את סיפורה של הקהילה שהייתה פה, ובניה נטשו לצרפת, צפון-אמריקה ובמיוחד לישראל. הכיתוב על תמונה חומה של אדם זקן היושב על ערימת גזעים אומר הכול: "הם נוסעים לקראת חלום שהתפללו עליו למעלה מאלפיים שנה".

     

    בקושי מאה יהודים נשארו

    רבקה, כיום בשנות החמישים לחייה, גדלה בפריז אך לדבריה, יש לה "נוסטלגיה גדולה" למרוקו, שאליה היא שבה וחוזרת ככול שניתן. "הסוכנות היהודית החלה לגייס לעלייה את העניים ביותר בשנות החמישים", היא מספרת, "והשאר עזבו לצרפת נוכח מדיניותו הערביסטית של המלך חסן, לאחר שהוקמה מדינת ישראל".

     

    17 וחצי מיליון יורו הושקעו בשיפוץ הרובע היהודי. בינתיים (צילום: AFP)
    17 וחצי מיליון יורו הושקעו בשיפוץ הרובע היהודי. בינתיים(צילום: AFP)

     

    לפני גל העזיבה חיה במרוקו הקהילה היהודית הגדולה ביותר בצפון-אפריקה, שהוערכה בין 250-300 אלף יהודים. כיום נותרו שם פחות מ-3,000 לפי נתונים בלתי רשמיים (נתונים רשמיים מדברים על פחות: 2,300 יהודים).

     

    מרקש עצמה, הנטועה בהרי האטלס, הייתה ביתם של חמישים אלף יהודים, על פי נתוני מפקד 1947. כיום, שבעים שנה אחרי, נותרו בה בקושי מאה יהודים – ברובם מבוגרים מאוד.

     

    חזיתות מתקלפות בנכסים יהודיים שנרכשו על ידי אוכלוסייה מקומית חלשה (צילום: AFP)
    חזיתות מתקלפות בנכסים יהודיים שנרכשו על ידי אוכלוסייה מקומית חלשה(צילום: AFP)

     

    הרכוש היהודי בתוך המלאח נמכר למשפחות מוסלמיות עניות והזמן שחק את הקירות. "לפעמים אין פה אפילו עשרה אנשים למניין", מספרת אישה ישישה בבית הכנסת העתיק. אלא שבשנים האחרונות חל שינוי, ובחגים שבו להציף את האתר תיירים יהודים. "מעולם לא ראיתי כל כך הרבה אנשים פה", היא מספרת בהתפעלות.

     

    50 אלף איש בחגים

    יעקב אסייג (26) מכנה עצמו בגאווה "היהודי הצעיר האחרון במרקש". "לאחר שיחזור הרובע היהודי החלו לנהור לכאן יותר ויותר תיירים", הוא מספר. פרויקט השיחזור החל בסך הכול לפני כשנתיים, ועלותו עד כה כ-17 וחצי מיליון יורו.

     

     (צילום: AFP)
    (צילום: AFP)

    תיירים ישראלים נרגשים מגיעים לציין את החגים בבתי הכנסת המקומיים (צילום: AFP)
    תיירים ישראלים נרגשים מגיעים לציין את החגים בבתי הכנסת המקומיים(צילום: AFP)

     

    לפני עשרים שנה שונה שמו של רובע המלאח ל"סלאם", אך השנה הושב לו שמו המקורי בהוראת מוחמד מלך מרוקו, "כדי לשמר את הזיכרון ההיסטורי", כפי שמעיד שלט בקיר הכניסה, וגם כדי למשוך תיירים.

     

    חזיתות הבתים שבו לשאת את שמותיהם על לוחות בעברית. בית הכנסת, למשל, נמצא ברחוב תלמוד תורה. "המוני ישראלים מגיעים לכאן, במיוחד בתקופת החגים", מספר מדריך טיולים ישראלי מאשדוד העונה לשם דוד. כמה הרבה? "השנה היו פה בחגים אולי חמישים אלף איש", הוא מעריך.

     

    שם המקום שונה לרובע "סלאם" לפני עשרים שנה - וזכה לשמו המקורי, "מלאח", בהוראת המלך השנה (צילום: AFP)
    שם המקום שונה לרובע "סלאם" לפני עשרים שנה - וזכה לשמו המקורי, "מלאח", בהוראת המלך השנה(צילום: AFP)

     

    "אני מרגיש בבית במרוקו משום שנולדתי פה". הוריו עזבו את מרקש בשנות השישים, כשהוא עצמו היה בן ארבע, "כי הם היו ציונים".

     

    "יהודים ממוצא מרוקני לא יכולים לשכוח את מולדת אבותיהם", אוחיון אומר, "וישראלים שמגיעים לכאן בפעם הראשונה מופתעים לגלות את הרוח הסובלנית המקומית".

     

    • תרגמה: לירון נגלר-כהן

     

    עוד אוצרות יהודיים בערוץ:

  1. 2,500 שנות יהדות: גאורגיה מתגעגעת
  2.  

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "היהדות חוזרת למרקש - וגם היהודים"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים