שתף קטע נבחר
הוסף כתבה
היציע הווירטואלי
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    ה"טיקי-טאקה" הוציא את הכיף מהכדורגל
    משחק של הנעת כדור הפך למקודש עד כדי כך שלפעמים אנשים שוכחים את המטרה שלשמה התכנסנו - גולים! מה שחשוב היום זה להחזיק בכדור ולהניע, גם אם המחיר הוא מיליון ומשהו מסירות בין הבלמים המסורים

    אפשר לגלות לכם סוד קטן? אם לא ידעתם, כדורגל הוא משחק שמבוסס בעיקרו על מסירות בין שחקנים. ממש כך! כל שחקן ממוצע מוסר עשרות מסירות במהלך משחק, והקבוצה כולה מוסרת ביחד מאות כאלה. חלקן מגיעות ליעדן, חלקן אולי לא, ובסופו של דבר תכליתן היא אחת: להתקדם ככל הניתן לעבר השער של הקבוצה היריבה ולהכניס את הכדור לתוכו, דהיינו להבקיע שערים, ורצוי כמה שיותר.

     

    סביר להניח שאין חובב כדורגל אחד על פני כדור הארץ שלא התוודע ל"טיקי-טאקה", מונח שהבליח אל חיינו במילניום הנוכחי ומזוהה יותר מכל עם ברצלונה

    הגדולה. "טיקי-טאקה", לטובת מי שנחת זה עתה מהירח, הוא כינוי שהוצמד לשיטת המשחק המהפכנית למדי שהנהיג פפ גווארדיולה בבארסה, שיטה שהובילה את הקבוצה להישגים ותארים רבים, כולל שתי זכיות בצ'מפיונס, והפכה אותה לטובה בעולם. מה זה בעצם "טיקי-טאקה"? כעיקרון, הכוונה היא למשחק של הנעת כדור סבלנית באמצעות הרבה מסירות קצרות ומהירות, שמטרתן היא להחזיק בכדור כמה שיותר, לגרום לקבוצה היריבה לרדוף אחריך כמה שיותר, ובכך למעשה לעייף, לעצבן ולתסכל אותה. פפ שיכלל את השיטה עד כדי כך שבארסה שלו הייתה מסוגלת להחזיק בכדור 70-80 אחוז מזמן המשחק, שזה המון בכל קנה מידה, וברור שבמצב כזה ליריבה יהיה קשה מאוד להבקיע שערים מהסיבה הפשוטה שאין לה את הכדור.

     

    משכלל השיטה, פפ גווארדיולה (צילום: רויטרס)
    משכלל השיטה, פפ גווארדיולה(צילום: רויטרס)

     

    אז עם הצלחות קשה להתווכח, וה"טיקי-טאקה" השתלט במהרה על חיינו. מאמנים רבים בימינו רוצים שיהיה להם גם כזה, רק מה לעשות שאין וכנראה לא יהיה להם את מסי, צ'אבי ואינייסטה, שמסוגלים להניע את הכדור אפילו עד מחר באמנות, במיומנות וביעילות. ואם במקרה אין לך כאלה סופרסטארים בעלי יכולת טכנית כה גבוהה, שזה המקרה ברוב הקבוצות, הניסיון לשחק אותה ב"טיקי-טאקה" נהיה קצת יותר מסובך ופחות מוצלח, מה שהופך את כל המשחק הסבלני כביכול לסבל ארוך ומתמשך בשביל הצופה. מעין "פיפי-קקה" אחד גדול ומשמים שממש לא נעים לצפות בו.

     

    ועם זאת, משחק של הנעת כדור הפך למקודש עד כדי כך שלפעמים אנשים שוכחים את המטרה שלשמה התכנסנו - גולים! מה שחשוב היום זה להחזיק בכדור ולהניע, גם אם המחיר הוא מיליון ומשהו מסירות בין הבלמים המסורים. עוד מסירה לרוחב, עוד מסירה לאחור, ושוב לרוחב, ואחורה לשוער שיעיף את הכדור למעלה, דבר שהיה אפשר לעשות הרבה קודם ושהיה חוסך את כל בזבוז הזמן הזה. אבל לא לדאוג, הכדור עדיין אצלנו אז בואו נמשיך להתמסר לזה בכיף. העיקר שהמאמן יהיה מרוצה ויוכל להגיד בסיום ש"למרות שלא כבשנו, החזקנו יותר בכדור ושלטנו במשחק". יופי לך, קבל נקודה.

     

    קשה מאוד למצוא היום מאמנים או פרשני "פקה-פקה", שחושבים שהם משהו או שרוצים להיות משהו, שלא יהללו וישבחו את הנעת הכדור, גם אם זה בא על חשבון הנאת הצופים. מצידי תקראו לי "כופר" או "חופר", אבל מבחינתי הכל הונאה אחת גדולה. אנשים רבים רוכשים כרטיס (או ממיר טלוויזיה) במיטב כספם על מנת לצפות באירוע שאמור לגרום להם הנאה וריגוש, ובמקום לראות הרבה שערים מרגשים שמנצחים משחקים הם מקבלים הרבה פעמים כמות נכבדה ביותר של מסירות סתמיות אחורה ולרוחב.

     

    מטרה נוספת של כל ההנעה המופרזת הזאת היא להרדים את היריב ואז פתאום לנסות לעקוץ. הבעיה היא שעל הדרך נרדם גם הצופה, שאולי יפקח עין מדי פעם למשמע זעקותיו של השדר, הסימן המוסכם להתרחשות מעניינת במגרש. ועד אז מסירה אחת, ועוד אחת, ועוד אחת וכן הלאה, אז אם זה העניין אולי הגיע הזמן פשוט לשנות את חוקי המשחק ולהתחיל לספור מסירות במקום לספור שערים. משהו כמו לספור כבשים לפני השינה, רק שכאן זה יעבוד יותר מהר ויהיה אפשר יופי להירדם עם זה בשיטת ה"צ'יקי-צ'אקה"... ההנעה מובטחת ותעירו אותי כשזה ייגמר.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "ה"טיקי-טאקה" הוציא את הכיף מהכדורגל"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים