שתף קטע נבחר

מי ישמור על חוות השומר?

"במקום נבנו בהשקעה גדולה שני יציעי הבטון המתנשאים לגובה רב, אשר מסתירים ומשבשים את המראה ההיסטורי של חוות השומר. טענות המוחים נידחו בזלזול, תוך שימוש בלתי סביר בכוח המוקנה לגורמי תכנון ובנייה של מתקנים ביטחוניים". בתגובה נמסר ממשרד הביטחון: "אין פגיעה במבנים לשימור"

בערב חג הסוכות, ב-4 באוקטובר 2017, הפך צה''ל את חוות השומר הידועה בסג'רה לחווה בלתי נראית, בלתי גלוייה לעין הבאים בשערה והצופים בה מבחוץ. היא מוחבאת מאותו יום בין שני יציעי בטון מגושמים וגסים, הממלאים את המרחב הפתוח שהיה לפניה ונגלה לעין המבקרים בה כמראה קסם של עבר רחוק ונשכח, עבר בו הונחו היסודות לבנין צה''ל עצמו.

 

חוות השומר. עצים נעקרו, טריבונות נבנו (צילום: אורי בנציוני, מנהל מחוז צפון המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל) (צילום: אורי בנציוני, מנהל מחוז צפון המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל)
חוות השומר. עצים נעקרו, טריבונות נבנו(צילום: אורי בנציוני, מנהל מחוז צפון המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל)

 

החווה האגדית מצוייה כבר שנים הרבה ברשותו של צה''ל. הוא מקיים בה פרוייקטים חשובים ביותר של חינוך ושילוב אוכלוסיות מיוחדות בצבא, וממנו גם בחברה הישראלית. תחילה היה זה פרוייקט 'נערי רפול', בנו של אחד מראשוני ה"שומר", אשר לא בכדי בחר דווקא בבסיס זה לממש את הרעיון של שילוב אוכלוסיות מיוחדות בצה''ל.

 

בשנים שלאחר מכן טופחו בבסיס פעולות ראויות לשבח של חיל החינוך מבחינת מקומו ותרומתו של צה''ל לחיזוק המרקם החברתי בישראל. בכל אותן שנים, הקפידו מפקדי הבסיס והאחראים על הבינוי במשרד הביטחון ובצה''ל לשמור בצורה סבירה ואף יותר על הנכס ההיסטורי שהופקד בידם. תקצר היריעה מלתאר את חשיבותה ומקומה של חוות ההכשרה אשר הקימה יק''א ב-1899 לפועלים ולמועמדים להתיישבות בגליל התחתון. ממנה יצאו, ובה הוכשרו, איכריהן של שבע מושבות הגליל, ועשרות פועלים חקלאיים ספגו בה את תורת עבודת האדמה, המונחת בבסיסו של הרעיון הציוני כולו. במערה הסמוכה לחווה הוקם ארגון "בר-גיורא", ובה פעלו ראשוני ה"שומר". בהמשך הייתה זו חוות מטעים, עברו בה קבוצות התיישבות, והיא עמדה בליבה של המערכה הכבדה בקיץ 1948 על השליטה במעבר החיוני המכונה כיום "צומת גולני".

 

מפקדי הבסיס הכירו בכל אלה, אף הקדישו להם חדר תצוגה גדוש תמונות והסברים. בכל השנים שמרו על קשר עם אנשי המושבה אילניה ובעיקר עם אנשי המועצה לשימור אתרי מורשת, אשר סייעה בתובנות לגבי שימור המבנים ההיסטוריים, ובעיקרם בית המנהלה, מגורי הפועלים, האורוות והחומה אשר הקיפה את החווה ובמרכזה שער כניסה מרשים. כל הנכנס לבסיס היה נחשף באחת למראה ההיסטורי של השער ושל קטע החומה הצמודה לו, עם מצדית השמירה דמויית פילבוקס קטן מימי תש''ח. על כל אלה הצלו אורנים וברושים תמירים, אשר השלימו תמונה של פיסת עבר ומורשת בליבו ההומה של בסיס חינוך ואימון מתגייסים לצה''ל של ימינו. העבר ושרידיו אף שימשו מוטיב מרכזי בהטמעת תחושות ההזדהות והשייוך של הנוער, אשר היה על סיפה של התדרדרות וניתוק מהחברה הישראלית.

 

כך נראה המקום לפני עשרות שנים (צילום: ארכיון אילניה) (צילום: ארכיון אילניה)
כך נראה המקום לפני עשרות שנים(צילום: ארכיון אילניה)

 

והנה, בפעולה גסה וכוחנית מעין כמוה, תוך ניצול מעמדם המיוחד של מתקני ביטחון בהליך התכנון והבנייה, 'נעלמו' בבת אחת מעין המגיע למחנה מראהו המרשים של שער הכניסה והחומה ההיסטורית, ונגדעו עצים בני מאה שנים ויותר. הפעולה נעשתה תוך העלמתה מנציגי הציבור, אשר גילוה רק לאחר כחודש, ביולי 2017. כל זאת, משום שלבסיס נדרש מגרש מסדרים ראוי לטקסים המתקיימים בו בנוכחות אורחים והורים. ללא היוועצות, ללא הבאת הנושא לגורמי התכנון והבנייה האמונים על שימור אתרי מורשת, תוך התעלמות מזעקות שבר של ראשי המועצה לשימור אתרים בצפון ובאזור עצמו, ובשרירות לב, נבנו בהשקעה גדולה שני יציעי הבטון המתנשאים לגובה רב, אשר מסתירים ומשבשים את המראה ההיסטורי של חוות השומר. טענות המוחים נידחו בזלזול, תוך שימוש בלתי סביר בכוח המוקנה לגורמי תכנון ובנייה של מתקנים ביטחוניים.

 

ראוי לציין, כי הפעולות הללו נעשו בניגוד לתוכנית החלה על החווה המכונה תב''ע ג/3689 - 1982, אשר בתקנון שלה נקבע כי "לא תותר כל בנייה מחוץ לקווי הבניין וחלקי המבנים הקיימים אשר נבנו עד קום המדינה".. אפשר לחשוב שמדובר בבסיס סודי וחיוני של הגנה אווירית, במתקני גילוי והתראה חיוניים, או בבסיס מודיעין חסוי. אפילו ה'פולינום' המסתורי של חיל הים בנמל חיפה עבר לבסוף הליכי תכנון, בנייה ועיצוב תוך התחשבות בטענות תושבי חיפה וקברניטי העיר. ואילו בבסיס הסודי של חיל החינוך, במקום בו נולד כוח המגן העברי, פועל צה''ל ההיפך מהנדרש ומן המצופה ממנו. האבסורד הוא, שבצה''ל יש דווקא מודעות רבה לערכי סובב, איכות סביבה, שימור אתרים, טיפוח בעלי חיים ובעלי כנף. קרן מיוחדת, הלא היא 'קרן הדוכיפת', מחלקת משאבים ומקיימת תחרויות בין יחידות אשר פועלות למען הסביבה, המורשת והטבע.

 

קשה להסביר מדוע דווקא כאן בחרו מפקדי הבסיס, ראשי חיל החינוך ואנשי הבנייה במערכת הבטחון לפעול בכוח ובשרירות לב. חוות ה'שומר' איננה של צה''ל. היא הופקדה בידיו כנכס היסטורי מן המעלה הראשונה בתולדות ישראל, ועליו מוטל להנחילה כפי שהיא לדורות הבאים. השימוש במבנים ההיסטוריים גרם כבר לנזקים לא מעט, לשימוש בלתי הולם לתליית כרזות ולשילוט, אבל כל אלה בטלים בשישים לעומת הרס ה'וויסטה' ההיסטורית של המרחב אשר לפני השער. במקום לפעול ברגישות, בעדינות, לאתר חלופות מתאימות, בחרו במשרד הבטחון ובצה''ל לפעול בביטול מוחלט של ערכי השימור הגלומים בבסיס עצמו ובמראו ההיסטורי.

 

עדיין ניתן לתקון את המעוות, עדיין ניתן לפרק את הפיל שהוצב בחנות החרסינה ההיסטורית של ערש ה'הגנה' וצה''ל - אך היימצא מישהו בכל אלה אשר ישמור על חוות השומר? האם כך תשמור מדינת ישראל את אחד מערכי המורשת החשובים ביותר בקוממיותה? לצה''ל ולמשרד הבטחון פתרונים, כי הציבור ונציגיו הובסו ונשלחו לביתם בבושת פנים.

 

פרופ' יוסי בן ארצי, החוג ללימודי א''י, אוניברסיטת חיפה

 

ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "משרד הביטחון פועל על פי חוק התכנון והבנייה ומקבל היתרים נדרשים מהולמ״ב (הוועדה למתקנים ביטחוניים). המשרד אף מעסיק יועצי שימור בכל פרויקט שבו נדרש וכך גם במקרה זה. השטח שעליו נבנתה הטריבונה יועד במקור לטקסים וייעוד זה לא השתנה. הטריבונות נמצאות בשטחי בסיס חוות השומר ומשמשות לרווחת חיילי הבסיס והקהל הרחב המגיע לטקסים בבסיס".

 

עוד נמסר ממשרד הביטחון: "יודגש כי אין פגיעה במבנים לשימור. ההיפך הוא הנכון. בכל טקס במקום חינוכי זה מהווים המבנים לשימור מוקד התעניינות ונראים לכל באי המחנה. יצויין כי מערכת הביטחון מקדמת כמדיניות את תחום השימור במחנות ובבסיסים ונעזרת לשם כך במיטב יועצי השימור בישראל".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אורי בנציוני, מנהל מחוז צפון המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
חוות השומר, פגיעה בהיסטוריה
צילום: אורי בנציוני, מנהל מחוז צפון המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
צילום: מערך תהוד"ה - אוניברסיטת חיפה
פרופ' יוסי בן ארצי
צילום: מערך תהוד"ה - אוניברסיטת חיפה
מומלצים