שמים עליהם פסים: כך מזניחים מעברי החציה ומסכנים אזרחים ותיקים

בימים אלו מציינים בישראל את "חודש האזרח הוותיק", שנועד להעלות את המודעות של כולנו לאוכלוסייה הבוגרת. אלא שנראה שבמקום אחד חשוב וקריטי במיוחד חושבים עליהם פחות: בתשתיות הכבישים. מתנדבי עמותת אור ירוק בדקו 165 מעברי חציה ב-83 רשויות בארץ הסמוכים לבנייני דיור מוגן, בתי אבות, מרכזי יום לקשיש וקופות חולים. התוצאות: עגומות.

האוכלוסייה הבוגרת בישראל מוגדרת כקבוצת סיכון בכבישים. לפי נתוני הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, השנה נהרגו 45 בני אדם מעל גיל 65. זוהי עלייה בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2016, שבמהלכה נהרגו 38 אזרחים ותיקים. דו"ח הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שסקר את נתוני תאונות הדרכים בשנת 2016, שופך אור על מידת הפגיעות של האזרחים הוותיקים. כ-15% מכלל הפצועים וכ-29% מכלל ההרוגים היו הולכי רגל. בני 65 ומעלה, שהם 11% מהאוכלוסייה, היו כ-23% מבין הולכי הרגל שנפגעו. מבין הולכי הרגל שנפגעו בעת חציית כביש - כ-81% נפגעו במעבר חציה. מבין הילדים (עד גיל 14) שנפגעו בעת חציית כביש - כ-75% נפגעו במעבר חציה, ומבין בני 65 ומעלה - כ-76%.

הליקויים שנמצאו בבדיקה. מגדל העמק: איפה המעבר? (צילום: עמותת אור ירוק)

בני עי"ש: הפסים דהו ונעלמו(צילום: עמותת אור ירוק)

בית שאן: מה יעשה אדם שמרותק לכיסא גלגלים?(צילום: עמותת אור ירוק)

מתנדבי העמותה בדקו 165 מעברי חציה ב-83 רשויות ברחבי הארץ לפי הקריטריונים הבאים: אם מעבר החציה דהוי; אם המדרכה מונמכת בכניסה למעבר החציה; אם יש פס האטה לפני מעבר החציה; אם מוצב תמרור שמתריע על הימצאות הולכי רגל קשישים; ואם מוצב רמזור. ב-72% ממעברי החציה שנבדקו לא היו פסי האטה. ב-78% מהם לא היה רמזור. כמעט בחצי ממעברי החציה (49%) לא היה תמרור שמתריע כי יש אזרחים ותיקים בקרבת מקום. כמעט כל מעבר חציה שני (43%) נמצא דהוי או מחוק, ובכמעט אחד מכל שמונה (12%) מעברי חציה לא הייתה הנמכה בכניסה אל המעבר וביציאה ממנו.

משרד התחבורה: האחריות על הרשויות המקומיות

"מדינת ישראל פשוט מפקירה את האזרחים הוותיקים שלה", אומר ארז קיטה, מנכ"ל עמותת אור ירוק. "אנשים שבנו את המדינה ושרדו את המלחמות - לא שרדו פעולה פשוטה כמו חציית כביש. הגיע הזמן שמשרד התחבורה והבטיחות בדרכים יתחיל להתחשב גם באוכלוסיית האזרחים הוותיקים, וביחד עם הרשויות המקומיות יקדם התקנת פסי האטה באזורים שיש בהם ריכוז גבוה של קשישים כמו בתי אבות, מרכזי יום לקשיש וקופות חולים".

ארז קיטה, מנכ"ל עמותת אור ירוק

בחודש שעבר ניתחו בעמותת אור ירוק את נתוני הלמ"ס באשר למסוכנות הערים בעבור קשישים: בעמותה דירגו את הערים שבהן חיים יותר מ-50 אלף תושבים לפי ממוצע האזרחים הוותיקים שנפגעו בשלוש השנים האחרונות. העיר תל אביב נמצאה המסוכנת ביותר, ובה 3.5 נפגעים בתאונות דרכים לכל אלף אזרחים ותיקים. אחרי תל אביב ממוקמת חולון עם 2.5 נפגעים לכל אלף אזרחים ותיקים. באשקלון, הניצבת במקום השלישי, נפגעים 2.4 בני אדם לכל אלף אזרחים ותיקים. את החמישייה הראשונה סוגרות חדרה ופתח תקווה - בשתיהן 2.3 נפגעים בממוצע לאלף אזרחים ותיקים.

תל אביב: הכי מסוכנת לאוכלוסייה הבוגרת

את העשירייה הראשונה סוגרת נתניה, שבה נפגעים 1.9 בני אדם בממוצע לכל אלף אזרחים ותיקים. בני ברק הצליחה "להעפיל" לעשירייה הפותחת אף שבישראל 11% מהאוכלוסייה הם אזרחים ותיקים ואילו בני ברק היא "עיר צעירה", שרק 6.8% מתושביה הם קשישים. למרות זאת, שיעור היפגעותם גבוה יחסית.

ניתוח נוסף שביצעו בעמותה מתייחס לנתוני הלמ"ס (כולל אזור יהודה ושומרון) ומראה כי בעשור האחרון, בין השנים 2007 ל-2016, נפגעו יותר מ-20 אלף קשישים בתאונות דרכים, 725 נהרגו ו-3,000 מהם נפצעו קשה.

משרד התחבורה מסר בתגובה לטענות כי "האחריות על כבישים עירוניים הינה בסמכות הרשות המקומית. משרד התחבורה והבטיחות בדרכים משתתף בתקציב למימון סימון כבישים והתקני בטיחות בכל הרשויות המקומית בארץ".