שת"פ מתועד בתרגיל הבינלאומי: לוחמי 669 עם יחידת החילוץ ההודית

669 הישראלית ומקבילתה ההודית נפגשו לחילוץ בחולות פלמחים: תרגיל בלו פלאג (דגל כחול) הגדול, שנערך בימים אלה בשמי הדרום, לא פסח על החלק הקרקעי-אווירי-ימי של חיל האוויר – משימות מיוחדות לחילוץ כוחות או בני ערובה. לוחמי יחידה 669, שאמונה על משימות אלה, אירחו לתרגולות משותפות את עמיתיהם מחיל האוויר ההודי.

מקבילתה ההודית של 669, יחידת "גארוד", צעירה בהרבה. היא הוקמה ב-2003, אך הספיקה לצבור ניסיון מבצעי לא מבוטל. אחרי תצוגת תכלית ראשונית של לוחמי 669 שנערכה עבור חבריהם ההודים במתקן האימונים המיוחד בבסיס פלמחים, בו חזו האורחים בתרגול של חילוץ בני ערובה, נערך למחרת תרגיל איתור, חילוץ וטיפול בטייס שנפל בשטח אויב.

הכוחות מישראל ומהודו בתרגיל המשותף(צילום: דובר צה"ל)

(צילום: דובר צה"ל)

(צילום: דובר צה"ל)

לוחם 669 (מימין) עם עמיתו ההודי(צילום: דובר צה"ל)

רובי התבור משמשים גם את הלוחמים ההודים(צילום: דובר צה"ל)

(צילום: דובר צה"ל)

במקביל לתצוגת התכלית, התאמנו יחד הכוחות בתרגולות של חילוץ באמצעות חבלים. הלוחמים משתי היחידות נחתו במסוק הינשוף, איתרו את "הטייס", חברו לכוח הראשוני שטיפל בו והעבירו אותו לחוף מבטחים. ההודים הגיעו לישראל עם ציוד מינימלי, ואמצעי הלחימה עבור התרגילים סופקו להם על-ידי יחידת 669. וכך, לוחמי הגארוד ההודים השתמשו בתרגיל ברובה התבור הישראלי, שלא היה זר להם: בשגרת פעילותם בהודו הם משתמשים כבר בנשקים ישראלים, כמו התבור, מקלע הנגב ורובה הגליל הישן.

"הם למדו מאיתנו הרבה דברים שלא הכירו, כמו טכניקות מילוט והישרדות שעשינו איתם, קריאת שטח טופוגרפי, ניווט ללא אמצעים, תצפית על כפר כדי ללמוד את שגרתו, התבססות על מקורות מים בשטח אויב, ועוד", הסביר ל-ynet סגן טל מ-669, ממפקדי התרגיל, "זה נתן להם עולם חדש לגמרי. הבאנו להם גיאולוגים שהסבירו להם כיצד לגלות מקורות מים. הם התלהבו מהנוחות של הציוד שלנו, מהקסדה הקלה ועד לווסט הלחימה המצומצם".

לא מעט גבות הורמו ב-669 לנוכח רמת המשמעת הגבוהה בגארוד. למרות שלא טירונים הגיעו ארצה, הלוחמים שהתארחו בפלמחים "שומרים דיסטנס" והם התמתחו לא פעם בעמידה ב"שלשות" מול מפקדיהם, קצינים וחיילים הקפידו לנסוע בנפרד ברכבים וההפרדה ההיררכית הברורה נשמרה כל העת. כמו ביתר חילות הצבא ההודי, גם בגארוד, ששייכת לכוחות המיוחדים, היחידות הן מקצועיות והגיוס אינו חובה. חייל מתגייס ל-14 שנים וקצין ל-20 שנים.

(צילום: דובר צה"ל)

(צילום: דובר צה"ל)

(צילום: דובר צה"ל)

(צילום: דובר צה"ל)

"הגישה שלנו שונה כי אנו מאמינים שלוחמים שנמצאים כל הזמן יחד עם מפקדיהם בשגרה, יתפקדו איתם טוב יותר בשדה הקרב", אמר סגן טל. "ראינו שיש לנו דברים דומים לשלהם, כמו טכניקת ההתגנבות וחילוץ מהים".

סגן מפקד היחידה, רס"ן ד, הוסיף: "אין לנו יחידות מקבילות בתוך צה"ל, אז זו הזדמנות לשיתוף פעולה אסטרטגי והחלפת ידע. אנחנו מתרגלים לחימה תוך כדי מציאת מחסה והבאת הפצוע אליו, כאשר כל לוחם יודע לעשות הכל, לטפל רפואית כחובש, לחלץ, להילחם ולפרוץ. חילוץ הוא אירוע רועש אז דיברנו איתם בצעקות באנגלית לאורך התרגולת, ובקטעים החשאיים במכשירי הקשר".

100 מטוסים, אלף גיחות

זו הפעם השלישית שישראל מארחת את תרגיל "בלו פלאג" שנערך אחת לשנתיים. מלבד ישראל משתתפים בתרגיל גם חילות האוויר של ארה"ב, גרמניה, פולין, צרפת, איטליה, יוון והודו. כ-1,000 משתתפים לוקחים חלק בתמרון, שיימשך שבועיים ויכלול כ-100 מטוסים וכלי טיס, בהם 70 מטוסי קרב כדוגמת טורנדו, שהגיעו עם חיל האוויר האיטלקי, יורו פייטר מחיל האוויר הגרמני ומיראז' מחיל האוויר הצרפתי. מטוסי הקרב של חילות האוויר האחרים, בהם הישראלי, הם F-15 ו-F-16.

אורחים מכל העולם. כוחות מגרמניה בבסיס עובדה(צילום: שאול גולן)

מיראז 2000 צרפתי ממריא(צילום: AFP)

טייס מטפס למטוס F-15 של חיל האווויר במסגרת תרגיל "בלו פלאג"(צילום: AFP)

מטוס F-16 של חיל האוויר בתרגיל "בלו פלאג"(צילום: רויטרס)

F-16 של חיל האוויר הפולני בתרגיל(צילום: AFP)

מטוס F-16 של חיל האוויר האמריקני המשתתף בתרגיל(צילום: AFP)

(צילום: שאול גולן)

סוללת פטריוט משתתפת אף היא בתרגיל הבינלאומי בישראל(צילום: AFP)

מטוס F-15 בתרגיל הבינלאומי המתקיים בישראל(צילום: AFP)

מטוס F-16 ממריא(צילום: EPA)

התרגיל כולל כ-100 גיחות מדי יום וכאלף גיחות בסך הכול. הגיחות ייעשו בקבוצות מעורבבות לפי מדינות, אך עם מבנים אורגניים לפי כל מדינה. למשל, קבוצה שמכילה מבנה של ארבעה מטוסים אמריקניים תתרגל לחימה משותפת עם ארבעה מטוסי קרב יווניים. בתרגילים הקטנים - שישה מטוסים נלחמים בשישה מטוסים אחרים. בתרגילים הגדולים באימון נלחמים זה בזה בגיחה אחת לוחמי אוויר בכ-20 מטוסים בשמיים, באופן שמבטיח כי טייסים מאותו לאום יילחמו זה בזה. הטייסים מתקשרים זה עם זה באנגלית, לפי פרוטוקולי בטיחות של נאט"ו.

התרגילים כוללים תרחישים גנריים ולא אופרטיביים של אויב מסוים, ומיישמים בהם טכניקות לחימה אווירית מול כמה איומים, חדשים וקלאסיים: מקרבות אוויר מסורתיים, דרך הטלת חימושים מעשרות קילומטרים מהיעד ועד להתמודדות עם מל"טי אויב, התחמקות ממערכות נ"מ של האויב ותקיפתן. הטייסת המעניינת בתרגיל היא ללא ספק "האדומה" של חיל האוויר, שמדמה את האויב: לכל טייס קרב בשורותיה ניתן שם ערבי ומודיעין מדומה על תפיסות הלחימה של האויב, וטייסיה נדרשים לתכנן ולבצע משימות כמיטב יכולתם כדי להביס את המטוסים בצד ה"כחול".

מינהלת התרגיל קבעה שלכל צד תהיה מדינה קטנה ודמיונית משלו: ה"פאלקון לנד" בצד הכחול וה"נו וור לנד" בצד האדום. כל כוח ממריא מ"מדינתו" לתקוף, לרדוף ולהשמיד מטרות ויעדים במדינת הנגד, למשל בסיסים אוויריים ויעדים קרקעיים חשובים. בטייסת האדומה הופעלו חוליות קרקעיות שתפקידן להסתיר מטרות קרקעיות, כדי להקשות על הצד הכחול. לצד האדום אף ניתנה סוללת "פטריוט" אמיתית, שתפקידה לזהות וליירט, באופן מתודי כמובן, את המטוסים הכחולים. לפיכך הכחולים נדרשים לחמוק מהמכ"ם המתקדם של הפטריוט, למשל באמצעות טיסה בגובה נמוך. מינהלת האימון לא עשתה הנחות, גם לא לטייסים שאינם נמנים עם חיל האוויר, ו"הפילה" מטוסי קרב ישראליים.