"השד שוחזר? הנכות תקוצץ"

אלא שאם צעירה, עורכת דין בשנות ה-30 לחייה שחלתה בסרטן ועברה כריתת שד דו־צדדית, החליטה להילחם בהנחיה - וניצחה. לפני שלושה ימים קיבלה השופטת ד"ר אריאלה גילצר־כץ מבית־הדין האזורי לעבודה בתל־אביב את טענותיה של עו"ד רומי הוניג, פרקליטתה של האישה, וקבעה שהאישה תקבל אחוזי נכות מלאים.

שחזור השד אינו משפר את התפקוד

השופטת, שבצעד חריג חייבה את הביטוח הלאומי בהוצאות משפט בסך 10,000 שקלים, מתחה בפסק הדין ביקורת חריפה על ההנחיה: "לא ברור כלל מאין נטל לו ביטוח לאומי את הדרור להפחית את אחוזי הנכות במקרה של שחזור. יתכבד ביטוח לאומי וישאיר בידי המחוקק את קביעת אחוזי הנכות", כתבה השופטת. "אל לנו 'להעניש' אישה צעירה שעברה כריתת שד ומוכנה להסתכן בניתוח נוסף לשחזור".

השופטת ציינה ששחזור השד אינו משפר את תפקוד האישה או האיבר שנכרת, כי היא ממילא לא תוכל עוד להיניק, והשחזור הוא אסתטי בלבד.

התקנות שלפיהן ביטוח לאומי קובע אחוזי נכות לפונים אליו מבוססות על חקיקה בכנסת. על פי התקנות, כריתת שני שדיים, בגילה הצעיר של האם, מקנה 40% נכות. אלא שב-2011, ללא שינוי חקיקה, החליט הביטוח הלאומי על דעת עצמו שבמקרה שהאישה עברה ניתוח לשחזור השד, ייקבעו לה רק מחצית מאחוזי הנכות שניתנים על כריתה ללא שחזור. לא ברור כמה חולות סרטן נפגעו מאז מאותה החלטה.

"עניין עקרוני"

מפסק הדין עולה שהאם הצעירה, שקיבלה 20% נכות בשל השחזור שעברה, הגישה ערעור על ההחלטה לוועדת הערר של משרד העבודה. ועדת הערר, שלכאורה אינה קשורה לביטוח הלאומי, קבעה שגם היא פועלת על פי ההנחיה הפנימית של הביטוח הלאומי - אף שזו אינה קבועה בחוק - והותירה את ההחלטה על כנה.

ב־2016, באמצעות עו"ד הוניג ממשרד לביא־הוניג, הגישה האישה תביעה לבית־הדין לענייני עבודה לקבלת מלוא אחוזי הנכות כפי שמופיעים בתקנות עבור כריתת שד. גם לאחר שבית־הדין החזיר את הנושא לדיון חוזר בוועדת הערר של משרד העבודה לא שונתה ההחלטה.

האישה ועו"ד הוניג פנו שוב לבית־הדין האזורי לעבודה, ושם השופטת גילצר־כץ קיבלה את דרישתה במלואה ובצעד יוצא דופן הורתה בעצמה על שינוי אחוזי הנכות של האישה.

עו"ד הוניג אמרה אתמול: "מדובר בעניין עקרוני ולא רק כספי, שביטוח לאומי לא יכול לעשות דין לעצמו ולנכות אחוזי נכות על בסיס הנחיות פנימיות".

מהביטוח הלאומי נמסר בתגובה: "קיבלנו את פסק הדין ואנו לומדים אותו".